קרבן העדה/סנהדרין/ז/יא

קרבן העדה סנהדרין ז יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המחלל את השבת. דחשיב ליה תנא בנסקלין כגון שחיללו במלאכה גמורה בדבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת לאפוקי תחומין ואליבא דר"ע דאמר דיש בהן לאו ולא כרת א"נ הבערה אליבא דר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצאה ואין בה לא סקילה ולא כרת:

עד שיקללם בשם באחת מן השמות המיוחדים:

קללם בכינוי. רחום וחנון ארך אפים:

מתני' אינו חייב. סקילה:

עד שתהא נערה. אבל קטנה פחותה מבת י"ב שנה ויום אחד שקדשה אביה הבא עליה בקטנותה אינו בסקילה ולא בוגרת שעברו עליה י"ב שנה וששה חדשים ויום אחד:

בתולה. ולא בעולה ואם נבעלה שלא כדרכה עדיין בתולה היא:

מאורסה. ולא נשואה ואפילו נכנסה לחופה ולא נבעלה דקרינן בה בתולה מיהו מאורסה לא קרינן בה:

והיא בבית אביה. למעוטי מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה בדרך הבא עליה אינן בסקילה:

באו עליה שנים. כדרכה:

גמ' ה"ג אזהרה מנין ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע כרת מנין כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל ונכרתו עונש מנין ואם אמת היה הדבר והוציאו את הנערה וסקלוה וגו':

גמ' אזהרה למחלל. את השבת מנין:

וניתני שלשים ושבע כריתות. אמתני' דריש כריתות פריך דתנן התם שלשים ושש כריתות הן שיכול להביא ל"ו חטאות אם עשה כולן בהעלם אחד וקשיא כיון דעל כל מלאכה שעושה בשבת חייב עליה חטאת א"כ ה"ל למיחשב עוד ל"ח חטאות דהא ל"ט מלאכות הן שחייבין עליהן ל"ט חטאות אם עשאן בשבת בהעלם אחד והא דקאמר ל"ז לאו דוקא אלא אשגרת לישנא דלעיל נקט הכי והכא קשיא ליה ליתני ע"ה:

ה"ג שאם עשה כולן בשגגת שבת וזדון מלאכות שאינו חייב אלא אחת וכ"ה בכריתות. וה"פ תנא שגגת שבת דסבור שהוא חול וזדון מלאכות דיודע שהמלאכות הללו אסורות בשבת דאי נמי עביד לכולהו אבות מלאכות בהדי הדדי אינו חייב אלא אחת דליכא אלא חדא שגגה ומתני' אחר חיוב חטאת דהעלם אחד נקטינהו לכריתות:

ה"ג אזהרה למקלל אביו ואמו מנין אלהים לא תקלל עונש מנין ומקלל אביו ואתו מות יומת:

דר"מ היא. הא דתנן במתני' עד שתהא נערה ולא קטנה אתיא כר"מ דאמר קטנה אין לה קנס דנערה דוקא ולא קטנה נערה המאורסה נמי אין קטנה במשמע ואינו חייב עליה סקילה ודייק ליה מדקתני אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה אינו חייב אלא על בתולה הל"ל דהא כבר תני הבא על נערה המאורסה אלא תני נערה תרי זימני אחת למעוטי בוגרת ואחת למעוטי קטנה ותני מאורסה תרי זימני אחת למעוטי נשואה ואחת למעוטי אם בא עליה בעלה שלא כדרכה דלא מיקרי ארוסה:

ברם לרבנן. אבל לרבנן דאמרי קטנה יש לה קנס הבא על קטנה ארוסה בסקילה ולא בא הכתוב למעט אלא בוגרת קשיא מתני' ה"ג מ"ט דרבנן נער חסר אמור בפרשה מה מקיים ר"מ. וה"פ נער חסר כתיב בלא ה' הלכך קאמרי רבנן אפילו קטנה במשמע ופריך לר"מ הא כתיב נער חסר:

נערה אחת שלימה אמורה בפרשה. מוציא שם רע ונתנו לאבי הנערה:

לימדה על כל הפרשה. אפילו היכא דכתיב נער חסר נמי גדולה דוקא ולא קטנה:

הרי המוציא שם רע. אם אמת היה הדבר:

הרי אין כתיב בו אלא נער. דכתיב והוציא את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה והאי ודאי בגדולה דוקא איירי דקטנה לאו בת עונשין היא ואינה נסקלת ש"מ אע"ג דכתיב נער חסר גדולה משמע ולא קטנה:

מה עבדין לה רבנן. וקשיא לרבנן:

תיפתר שבא עליה דרך זכרות. לכך כתיב במוציא שם רע נער ללמד שאפילו בא עליה אחר דרך זכרות כלומר כדרך שאפשר לבוא על הזכר היינו שלא כדרכה חייבת סקילה:

הבא על הקטנה. המאורסה לר"מ מהו לגמרי ממעט ליה ממיתה ואפילו מחנק פטור הואיל והיא פטורה מכל דלאו בת עונשין היא וכתיב גבי שוכב עם אשה בעולה בעל ומתו גם שניהם וכל היכא דהיא פטורה הוא נמי פטור או דלמא מסקילה אימעיט אבל חנק חייב כדין הבא על אשת איש ל"א לרבנן מיבעי ליה אי מחייבי סקילה להבא על הקטנה בחנק דלכך כתיב נער לפטרו מסקילה וכתיב חסר לחייבו חנק ור"מ סובר מדכתיב נער אימעט קטנה ממיתה א"נ מיבעיא ליה אי פליגי רבנן בנערה המאורסה או לא:

א"ל בסקילה. ללישנא קמא שפירשתי בסמוך צריך להגיה כאן א"ל בחנק וכן בסמוך צ"ל חנק במקום שכתוב סקילה וכ"ה בבבלי בסוגיין:

א"ל אני אקרא נערה ולא בוגרת. ואינו חייב אלא חנק:

ופריך אקרא נערה ולא קטנה. ויהא הבא על הקטנה פטור והלא אתה מודה שיש לה קנס ואתיא כלשון הראשון שפירשתי בסמוך ל"א ה"ג אקרא נערה ולא קטנה א"ל ולית אתה מודה לי שהוא בקנס דכתיב אשר ענה לרבות את הקטנה לקנס ולפי גירסא זו אין צורך להגהות שבסמוך:

ה"ג אמר ליה על דבר אשר ענה לרבות את הקטנה. ול"ג לקנס וה"פ כתיב בנערה המאורסה על דבר אשר ענה וגם בקטנה איכא עינוי וחייב עליה:

ה"ג אקרא על דבר אשר ענה לבוגרת. ול"ג לקנס וה"פ מנ"ל דקאי אקטנה נימא דמרבה בוגרת לסקילה ונערה למעוטי קטנה אע"ג דנצחני ר' יעקב בר אבא בפלפול מ"מ לענין הלכה הבא על הקטנה בסקילה אע"ג דהיא פטורה:

ולמה לא. הביא רב ראיה להלכה זו מהך קרא:

ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכתיב בתריה ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות:

אלא מכאן הבא על הקטנה מאורסה בסקילה כו' וה"ק הוא לבדו יומת בסקילה אף שאין לנערה חטא מות בכל עבירות שבתורה דהיינו קטנה שאינה בת עונשין והאי קרא ליכא לאוקמי בבוגרת דאיהי ודאי חייבת מיהת חנק וכן חייבת על כל עבירות שבתורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף