קרבן העדה/סנהדרין/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ארבע מיתות כו' סקילה שרפה הדג וחנק. דוקא נקט סידרא סקילה חמורה משרפה ושתיהן מהרג ושלשתן מחנק ונפקא מיניה למי שנתחייב שתי מיתות שנידון בחמורה:

ר"ש כו'. פלוגתייהו דר"ש ורבנן מפרש בגמרא:

זו מצות הנסקלין. שפירשנו בפירקא דלעיל ומשום דבעי למיתני מצות הנהרגין והנשרפין כיצד הדר ונקיט להאי:

גמ' ולרשות. ולמלכות לא ניתן אלא מיתת הרג לבד:

נאמר כאן. במכה עבד כנעני ומת תחת ידו נקם ינקם דהוי במיתת ב"ד משום דעבד שייך במצות שהאשה נוהגת בהן:

ונאמר להלן חרב. נוקמת וילפינן נקימה נקימה בגז"ש דמיתה זו בחרב:

חנק. לא מצינו לה רמז בקרא:

ומשני אמרת באמת אין לנו רמז במקרא לחנק אלא כיון שקבלנו ארבע מיתות נמסרו לב"ד וחנק הוא הקל שבהן ומצינו מתות בתורה סתם ולא נתפרש בהן באיזה מיתה ימות ואי אתה רשאי להחמיר אלא להקל דכתיב והצילו העדה אוקמוה אחנק שהיא הקל:

כל שם בת כהן אחת ארוסה ואחת נשואה בשרפה ומדאפקיה רחמנא ארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל מסקילה לשרפה ש"מ שרפה חמורה:

ורבנן אמרין כל ארוסת אחת בת ישראל ואחת בת כהן בסקילה ומדנשואה בשרפה וארוסה בסקילה ש"מ סקילה חמורה:

ה"ג ר"ש דריש מה בת ישראל שהקילה התורה בנשואה שתהא בהריגה החמירה בארוסה שתהא בסקילה בת כהן שהחמירה התורה בנשואה שתהא בשרפה אינו דין שנחמיר בארוסה שתהא בשרפה ורבנן דרשין מה אם בת ישראל שהקילה התורה בנשואה שתהא בחנק החמורה בארוסה שתהא בסקילה בת כהן שהחמירה התורה בנשואה שתהא בשרפה אינו דין שנחמיר בארוסה שתהא בסקילה. וה"פ ר"ש סובר שרפה חמורה לכך קאמר כל שם בת כהן בשרפה אפילו ארוסה שלא תהא נשואה חמורה מארוסה ורבנן סברי סקילה חמורה לכך אמרי כל שם ארוסה בסקילה שלא תהא ארוסה בת ישראל שהיא בסקילה חמורה מארוסה בת כהן שתהא בשרפה:

ה"ג שתהא בסקילה את אביה היא מחללת באש תשרף ר' ליעזר אומר עם אביה בשרפה עם חמיה בסקילה ר' אבהו בשם ריב"ח כל מיתה שהיא למטה ממיתת אביה הכא בשרפה כמיתת אביה שהיא בשרפה כל שהיא למעלה ממיתת אביה ומאי ניהו ארוסה הכא במיתת חמיה בסקילה היא בשרפה כו'. וה"פ קשיא ליה מאי קאמר ר' ליעזר אילימא שזינתה עם אביה ועם חמיה מאי איריא בת כהן אפי' בת ישראל נמי עם אביה בשרפה ועם חמיה בסקילה אלא זינתה ברשות אביה דהיינו פנויה או ארוסה בשרפה ברשות חמיה דהיינו נשואה בסקילה קשה ר"א דלא כמאן דליכא מ"ד שתהא נשואה בת כהן בסקילה ומפרש ר' אבהו דה"ק כל שהוא למטה ממיתת אביה דהיינו נשואה בת ישראל שזינתה מאחר שהיא בחנק הכא בבת כהן כאלו זינתה מאביה שמיתתה בשרפה וכל שהיא למעלה ממיתת אביה כגון ארוסה בת ישראל שזינתה שהיא בסקילה החמורה ממיתת אביה ודאי אין מקילין בבת כהן אלא שבקינן לה בסקילה כדין זינתה עם חמיה:

היא בשרפה. אע"ג דבכל מקום הבועלים נידונים במיתת הנבעלת הכא בבת כהן כתיב היא למעט בועלה שאינו בשרפה אלא בחנק כבועל בת ישראל:

ואין זוממיה בשרפה. אע"ג שכל הזוממין שבתורה מקדימין לאותה מיתה מיעט רחמנא היא דוקא בשרפה אבל העדים בחנק כמו הבועל או כמו עדים זוממים דנשואי בת ישראל:

ה"ג כיוצא בו בחנק היא בשרפה והן בחנק:

רבנין. דאמרו הרג חמור דרשין ליה מעונשי עיר הנידחת שהן בכלל עכו"ם ודינן בסקילה והתורה הקילה עליהן לדונם בקלה הימנה וראוי שידונו בשרפה ולא די בשרפה אלא שאתה אומר התורה הקילה לדונו בסייף שהיא הקלה שבכולן ודאי אין הסברא נותנת לומר כן אלא אין הסייף הקלה שבכולן ולא הקילה התורה כל כך וכ"ת א"כ נאמר סייף חמור משרפה דאי אפשר דילפינן שרפה בגז"ש שיהא חמור מסייף כדאמרינן בבבלי:

ה"ג יצאו לידון בקלה בשרפה לא דייך שאת מוציאן בשרפה אלא שאת מוציאן לידון בקלה שבמיתות בהריגה:

ר"ש דאמר חנק חמור יליף ליה מנביא השקר שהוא ככל עכו"ם בסקילה לא די לומר שהתורה הקילה בחד דרגא ואי אמרת חנק קל אתה מיקל עליו בתרי דרגא:

ר"א מחליף. רבנן דרשין מנביא השקר ור"ש דרש מאנשי עיר הנידחת:

רבנן דרשין נביא השקר היה בכלל עכו"ם להיות בסקילה יצא לידון בקלה:

ה"ג ר"ש דרש נביא השקר בכלל עכו"ם היה בסקילה יצא לידון בקלה ממנו לא דייך שאת מוציאו לקלה אלא שאת רוצה להוציאו לקלה שבמיתות בחנק. וה"פ היה ראוי שיהיה בשרפה והקיל עוד מסתמא כוונת התורה לדונו בקלה שבקלות ש"מ חנק הוא הקל:

ה"ג ר"ש דרש אנשי עיר הנידחת בכלל עכו"ם היא בסקילה ויצא לידון בקלה לא דייך אלא שאת מוציאין לקלה שבמיתות בהריגה. וה"פ אנשי עיר הנידחת מהראוי לדונה בסקילה כשאר עובדי עכו"ם וחס הכתוב עליו לדונו בקלה אמרינן ודאי היקל לדונו בקלה. שבקלות בהריגה ש"מ סייף קל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף