קרבן העדה/סנהדרין/ז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משקעין אותו. שלא יתהפך אנה ואנה ותפול הפתילה על בשרו מבחוץ:

קשה לתוך הרכה. כורכין סודר קשה לתוך הרכה מפני שהרכה אינה חונקת לפתוח פיו והקשה מחבל גרונו ומניולתו לפיכך קשה מבפנים לחנוק ורכה מבחוץ להגן:

ומדליק את הפתילה. בגמרא מפרש:

מדליק. מתוך:

וחומרת לתוך בני מעיו. כווצת לשון חמרמרו מעי וילפינן מבני אהרן שנאמר בהם וכל בני ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' ולא נשרפה גופם דהא כתיב ויקרבו וישאם בכתונתם ה"נ מתקיימת מצות שרפה אע"פ שאין נשרפים אלא בני מעים לבד והכי עדיף טפי דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:

רי"א. אין חונקין אוחו בסודרין דאף הוא אם היה מת בידם ע"י חניקה קודם זריקת הפתילה לא היו מקיימין מצות שרפה אף הוא לישנא בעלמא הוא כלומר אש יחניקוהו אף הוא ימות בידם ואין זה מצות שרפה:

בצבת. תרגום ומלקחיה וצבתהא:

שלא היה ב"ד של אותה שעה בקי. צדוקין היו שאין להם גז"ש אלא קרא כמשמעו:

גמ' ופריך ויתן קשה בפני עצמו. שיחניקנו לפתוח פיו ול"ל כלל הרכה:

ומשני אמור שלא יחניקנו. אם יקח הקשה לחוד ימות בחניקה:

במנים דקין. כלים רכין ודקין סתם המוצא מים שהן עומדין בפני הקשה:

בפתילה של בעץ היא מתניתא. הא דתנן ומדליק את הפתילה היינו שמתיך את הבעץ:

אבא וקסטיטירין. מין זפת מעורב עם האבר שיהא נמשך:

אתיא. הא דר"י כמאן דאמר דגרסינן במתני' וזורקה לתוך פיו ולא גרסינן בסיפא ויורדת לתוך מעיו שאין הבעץ יורד אלא שורף במקום שנוגע שם:

ברם. אבל למ"ד דגרסינן בסיפא ויורדת לתוך מעיו צ"ל פתילה של נפט היתה שמושכת ויורדת:

ניטלו דיני נפשות מישראל. גירו המלכות שלא ידינו עוד ד"נ א"נ שלא היה בדיינין כח להרוג העוברים וכדתנן סוף סוטה:

ניטלו דיני ממונות. מב"ד של ישראל:

בריך רחמנא. דניטלו ד"מ שאין אנו יודעין לדון על בוריין:

אמרי לי תינוק היית כו'. וקשיא מתני' דתנן שא"ל שלא היה ב"ד בקי:

ומשני כד כו'. כשהיה ר' לעזר בי ר' צדוק רואה דבר זה היה בן עשר שנים וכשהיה מהלך עם רבי היה ב' שלשים שנה דלאו אורח ארעא שילך אדם חשוב עם אדם שאינו בן שלשים שנה נמצא שמעשה דמייתי ר' במתני' היה מעשה אחרת וכה"ג משני בבבלי:

ותני כן. ותניא נמי הני שהיה רבי הולך בדרך עם ראב"צ:

מבית שיריון שם מקום:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף