קרבן העדה/סוטה/ט/יא

קרבן העדה סוטה ט יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' העביר הודיית מעשר. מפרש בגמרא:

את המעוררים ואת הנוקפין. בגמ' מפרש:

ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. בחול המועד חרשי ברזל ונחשת היו מכין בפטיש לעשות מלאכת האבד שהיא מותרת במועד ועמד ובטלה משום דאוושא מלתא טובא ואיכא זלזול מועד:

ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי. מפרש בגמרא:

גמ' מתני'. דתנן יוחנן העביר הודיות מעשר איירי משנחשדו להיות נותנין מעשר ראשון לכהנים ולא ללוים ואע"ג דעזרא קניס ללוים לפי שלא הלכו עמו כשעלה הוא מבבל לא קנס אלא שיהא מותר ליתן ממנו גם לכהנים אבל לא שיתנו כל המעשר הראשון לכהני' ובוידוי מעשר כתיב בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי וכו' וכיון שאין יכול להתודו' על מעשר ראשון דפתח בי' הכתוב תחלה אף על כולם אינו יכול להתודות:

הדא. הא דרשב"ל מסייעא לר"י בדין אחד ופליג על ר"י בחדא:

דתנינן תמן. ביבמות פרק תשיעי:

בת כהן מאורס' או מעוברת או שומר' יבם ללוי לא תאכל לא בתרומ' ולא במעשר. ופריך הניח' דלא תאכל בתרומה מפני הארוס או העובר אלא במעשר תאכל ממה נפשך שהרי גם הכהנים מותרין במעשר:

כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה. אלא ללוי' דוקא וכיון דכהנת היא אסורה במעשר:

הוי דו אמר. ומתני' דהכא לרשב"ל אומרת. דנותנין מעשר ראשון לכהן וקשיא סתמא אסתמא והיינו דפליג עלי' בחדא:

דו אמר. דר"י אמר כל מה ששנינו במתני' שעשה יוחנן לשבחו הוא והיינו דרשב"ל דהוא נמי סובר דכדין עשה שהעביר הודית מעשר ואע"ג שחלוקין בטעמא כדמסיק מ"מ בהא מיהא שוין שעשה כדין לאפוקי מדריב"ל בסמוך דאמר לגנאי:

ה"ג אמר להם הואיל ותרומה גדולה בעון מיתה ותרומת מעשר ומ"ש בעון טבל שהוא במיתה. וה"פ טבל שהוא בעון מיתה ילפינן חילול חילול מתרומ' גדולה וכשלא הפרישו אלא תרומה גדולה עודנו טבל למעשרות וחייבי' מיתה:

יהא אדם קורא וכו'. התקין להם שיהא כל אדם הלוקח פירות מע"ה מפריש כל מעשרותיו להוציא מידי טבל ויהא קור' שם לתרומ' ולתרומ' מעשר שמפריש ממעשר ראשון ונותן לכהן דמשום דאית ביה עון מיתה אחמור עלייהו שלא לעכבו אצלו עד שימכרנו לכהן כשם שהוא מעכב אצלו מעשר ראשון ומעשר עני ואומר המע"ה דלמא כי משהי להו גבי' אכיל לי' וזר חייב עליהן מיתה אבל שאר מעשרות אין בהן איסור לזרי':

ה"ג ומעשר ראשון ומעשר עני המע"ה. ולכך העביר הודית מעשר כיון שראה שאין מפרישין מעשרותיהן כראוי:

ופריך ויתודה. שהרי מיהת הפרישו מעשרותיהן כפי התקנ' שהתקין:

מי שהוא אומר עשיתי וכו'. שבוידוי מעשר הוא אומ' עשיתי ככל אשר צויתני והרי הוא לא עשה כמצותו שהרי לא נתן ללוי ולעני את המגיע לו:

ופריך מעתה מי שהוא מפריש יתודה. מיהת ולמה ביטל ההודי' מכל וכל בשלמא לרשב"ל ניחא לפי שהכל נתנו מעשר ראשון לכהנים כפי הקנס שלא ככתוב אלא לר"י קשיא הלא החברי' ודאי הפרישו מעשרותיהן כראוי והם יתודו:

ומשני כהדא דתני וכו'. כלומר באמת לא העביר הודית מעשר מכל וכל אלא שלא יהא מתודין בקול רם שלא לבייש את שאינן מפרישין כראוי והמפריש כראוי אמר בחשאי כל הוידוי ושאינו מפריש כראוי לא אמר כלום בחשאי רק התחיל מיד בקול רם השקיפה:

אותן. לוים שהיו אומרי' בכל יום על השיר של קרבן עורה למה תישן והיה נראה להם כאלו היו מדברים עם השם וצועקים אליו זה הפסוק וזה אינו ראוי לעשות ולומר כן כלפי מעלה ואמר להם הלא כתיב הנה לא ינום וגו':

ובהמרות' תלן עיני. כביכול כאלו עיניו בלינה בשעה שישראל חוטאים לפניו:

מכין על גבי העגל בקרניו. שלא יתחזק כל כך על גבי רגליו:

מאכילין את המזבח נבלות. לאו דוקא נבלות אלא טרפות שמא ניקב קרום של מוח:

ועמד ועשה להן טבעות. להכניס צואר בהמה לתוכו כדתנן במסכת מדות:

רחבות מלמטן וצרות מלמעלן. כמדת צואר בהמה:

עד ימיו. עד תחילת ימיו. שהוא תיקן שלא יהיה עוד וכדפרישי' במתני' שהעמיד זוגות. ת"ח שישגיחו ויעיינו שלא ימכרו ע"ה פירות אא"כ הפרישו תרומות ומעשרות כפי תקנתו דלעיל וכ"ה בערוך:

מילתי' דריב"ל. דברי ריב"ל בסמוך פליגי על ר"י:

בראשונה היה מעשר. עני מתחלק לג' חלקים שליש למכירי כהונה כהנים ולויים שהיה מכיריו ואוהביו דאינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא לכהן זה:

ושליש לאוצר. לצדקה כדמפרש בסמוך:

מאן דהוה. עולה לירושלי' לדון עד זמן שנכתבו שלשה התראות לבעל דינו שיבוא היה מתפרנס משל עצמו ואם סירב הבעל דין ולא בא היה נותני' להתובע לפרנסתו מממון האוצר:

היו נוטלין. המעשר שבאוצר בזרוע והם לא היו עניים נמצא שלא ניתן מעשר עני כראוי ולכך העביר יוחנן הודית מעשר:

והיתה סיפוק ביד יוחנן למחות ולא מיחה וזה לו לגנאי כאלו על ידו נתבטל הודית מעשר:

עד תחילת ימיו. ואף זה לשבח כדפרישית במתני' לא מסתברא אלא עד סוף ימיו. ואף זה לגנאי שבתחלת ימיו לא הרגיש למחות:

דמי תיקן וכו'. כלומר לכך נקראו פירות ע"ה דמאי דא מאי הוא מתוקן כראוי או לו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף