שיירי קרבן/סוטה/ז/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא לשעה היה. כתב הי"מ לא היה אלא לשעה ואחר שהקריבו הקרבנות גנזו האבנים הואיל ונשתמש בהן קדושה ומשני עוד היא מעשה נסים שנתן הקב"ה בינה בלב כל אומה ולשעה קלה העתיקו משם ע"כ. וקשה הא מצינו מזבחות שעשה אברהם ויעקב ושאול הניחוהו ולא גנזו האבנים כדאמרינן וירפא את מזבח ה' ההרוס זה מזבחו של שאול וע"ק כיון שהיה צורך בכמידתו ודאי לא הרסו אותו ולא גנזוהו עד לאחר זמן כדי שיעתיקו ממנו התורה לכן מה שפירשתי בקונט' עיקר:

ניחא ושדת אותם בסיד וכו'. כתב הי"מ בשלמא אי הוו על אבני המלון שנשארו שם בקבע ניחא שיסודו אותן בסיד לכסות הכתיבה מפני קדושתה עד שיבואו האומות ויקלפוה אלא אי על אבני המזבח הוו כיון דלא הוה אלא לשעה דמיד באו א"ה והעתיקו' כדלעיל מ"ט לכיסוי הסיד ומשני דאין הסיד אלא לבנין ע"כ. ודבריו תמוהים חדא שלא נזכר בירושלמי דקלפו הסיד ועוד וכי באו האומות בו ביום ועוד מ"ט לכסות הכתיבה ועוד מאי משני בין כל אבן וכי איצטרך קרא להכי ממילא אין בנין אבנים אלא בסיד לכן נ"ל פירושי שבקונט' עיקר:

אין תימר אבני המלון לשעה היו ונגנזו. גם פה פי' הי"מ שנגנזו כדלעיל מפני קדושתן ע"ש שדחק מאוד בפירושו. ולפמ"ש בקונט' לק"מ אך קשה לי דהכא משמע שאבני מלון נגנזו כדרשינן מויניחו' שם כמ"ש בקונט' וכן דרשו במסכת יומא הא דכתיב בפ' אחרי מות בבגדי כה"ג דיוה"כ והניחם שם שטעונין גניזה ולעיל אמרינן למ"ד על אבני המלון ניחא שעמדו ימים רבים וי"ל דאתיא כמ"ד והניחם שם שלא ישתמש בהם ביוה"כ אחר י"ל דה"נ אתי ויניחו' שם שלא ישתמשו בם דבר חול:

עשרים וארבעה היו. לולא דמסתפינא אמינא שהני הנקובים בשמותם הן היו הי"ב הנוספים דכיון דכתיב כל נשיא בהם ידעינן שהנשיאים היו והן כבר הוזכרו בשמותם בפ' נשא ובהעלותך. והיינו דאמרינן בבבלי בפרקין א"ר יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו על שם מעשיהם נקראו וכו'. והטעם דכיון דכתיב כל נשיא בהם ידעינן שאין אלו שמותם:

ושמונה בתאנים ורמונים וכו'. קצת קשה מנ"ל להוסיף בתאנים ורמונים לר"ע דלמא לא היו אלא ד' כמו לר"י וי"ל כיון שהאשכול היה גדול כל כך שצריך ט"ז לשאת אותה מסתמא גם תאנים ורמונים היה משאם כבד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף