קרבן העדה/נזיר/ו/ט

קרבן העדה נזיר ו ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' או שלקן. בישול יותר מדאי עד שנימוח:

ואח"כ הותר הנזיר לשתות יין כו'. דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כולם:

כיון שנזרק עליו כו'. דכתיב הכא אחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו מה להלן אחר מעשה יחידי אף כאן אחר מעשה יחידי הא למדת כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות יין ולהטמא למתים וגילוח א"צ להזכיר שכך מצותו או שיגלח אז:

גמ' היה מבשל את השלמים. איל של הנזיר או שולקן וכתיב ולקח הכהן זרוע בשלה מן האיל ש"מ דשלוק קרוי מבושל:

וקרייא אמרה. ומקרא מוכח שהצלי קרוי מבושל דכתיב ויבשלו את הפסח ובפסח כתיב אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש:

אין תימר שלא כהלכה. עשאו שבישלו הפסח:

כמשפט. דכתיב ויבשלו את הפסח ויעשוהו כמשפט ואי לא צלאו אינו כמשפט:

ופריך מתני' אמרה שלוק קרוי מבושל והא תנינן נדרים פ"ו:

מותר בצלי ובשלוק. ש"מ צלי ושלוק לא מיקרי מבושל ומקרא ומתני' דהכא שמעינן צלי ושלוק מיקריין מבושל:

ומשני אר"י בנדרים הלכו אחר לשון בני אדם. דאין קורין מבושל אלא מבושל ממש ולא צלי ושלוק:

מה נפיק מן ביניהון. מאי בינייהו:

אסור בי"ט אחרון. דבלשון בני אדם אף י"ט האחרון בכלל חג:

מותר. דבלשון תורה לא מיקרי חג אלא שבעה ימי סוכות:

אף ר' יאשיה מודה דאסור. סתמא דש"ס קאמר בהא לא פליגי דאף ר' יאשיה לא אמר דאזלינן בתר לשון תורה אלא לחומרא כגון בנודר מן המבושל דאסור אף בצלי אבל היכא דלשון בני אדם לחומרא כגון קונם יין שאני טועם החג מודה דאזלינן בתרלשון בני אדם ואסור:

אכל חליטא. לביבות המבושלות במים ואמר לא טעמתי מזון היום הזה שאינן חשובין מזון ובערוך גרס חלטין והן פירות גנוסר וכן נראה עיקר וכ"ה בבבלי:

ופריך והא תנינן. פ"ג דעירובין:

מותר במים ומלח. ש"מ שאר כל הדברים קרויים מזון:

ומשני פתר לה. תפרש מתני' דעירובין דאתיא כר' יאשיה דאמר הלכו בנדרים אחר לשון תורה לחומרא ובלשון תורה כל הדברים קרויין מזון חוץ ממים ומלח:

בר. הוא עיבור ולחם כמשמעו ומה ת"ל מזון אלא שאר מיני מאכל צידה לדרך ש"מ כל הדברים קרויים מזון:

יכול בפני עצמה. דמשמע שהיא לבדה נתבשלה:

ת"ל מן האיל. שעדיין מחוברת באיל:

הא כיצד. שתהיה מחוברת ותהא בפני עצמה:

חותכה. קודם בישולה מן האיל ומניחה מחוברת כשעורה ואין זה חיבור ממש:

ופריך ולא הקדש. דהיינו הזרוע איקרי קדש שהיא לכהן ואסורה לזרים ושאר איל איקרי חול שנאכל לזרים וקשיא ליה איך מבשל הזרוע עם האיל הלא בולעין זה מזה ואיך יאכל הזר קדש:

חילפיי כו'. כלומר לפי מאי דמסיק בסוף הסוגי' מיתרצא קושיא זו:

ה"ג תבל מהו שיאסור ביותר ממאתים וכ"ה פ"ק דערלה. וה"פ המתבלים את הקדרה אם אוסרים יותר ממאתים או דלמא אין מתבלין יותר ממאתים:

א"ל אין. לך תבלין שנותנין טעם יותר ממאתים:

ופריך והא תנינן. ערלה פ"ב:

כל המחמץ והמתבל והמדמע. בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור קתני מיהת המתבל את הקדרה בתבלין של כלאי הכרם או ערלה או תרומה אין עולין באחד ומאתים ש"מ דיש תבלין שאין עולין באחד ומאתים אלא כיון דלטעמא עבידי לא בטילי כל זמן שנותנין טעם:

אין תימר. אס"ד אף תבלין עולין בתרומה במאה ובערלה וכלאי הכרם במאתים ואסור דתנן במתני' דערלה היינו עד מאה ומאתים קשיא ל"ל מחמץ ומתבל הא לעולם אינן עולים פחות ממאתים אלא ודאי מתבל חמור דאפי' במאתים אינו עולה:

אלא בענבים אכן קיימין. הא דמיבעיא לחילפיי דוקא במתבל בענבים שאין טעמן חזק אבל מודה חילפיי שיש תבלין הנותנין טעם ביותר ממאתים כגון פלפלין וכיוצא בהן:

בשלא צמקו. ועדיין הן לחים אבל צמוקים נותנין טעם ביותר ממאתים שכשנתבשל טעמן חזק א"נ בעיא דחילפיי במתבל את הענבים וקאמר ר' יוחנן צמוקים אינן בולעים כל כך:

כשלא בישלו. כלומר כשלא נגמרו בגדילתן כל צרכן אבל נגמרו כל צרכן הן חזקים ונותנין טעם ביותר ממאתים א"נ כשנגמרו בולעין טעם הרבה מהתבלין:

כל נותני טעמים אחד ומאה. קס"ד דה"ק אין לך דבר הנותן טעם ביותר ממאה ולר"ח אינו נותן טעם ביותר מששים:

הא ר' יוסי פליג עלך. ואמר בששים ולא יותר:

ומתניתין. דתרומות קשיא לתרווייכון:

ה"ג כל המחמץ המתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור. והיינו ביותר ממאתים דאס"ד במאה ומאתים ל"ל מחמץ ומתבל הא כל כלאי הכרם וערלה במאתים אפילו אינו מתבל ש"מ דתבלין נותנין טעם ביותר ממאתים:

תיפתר בשר בבשר. הא דאריב"ל בששים ומאה לאו בתבלין איירי אלא בבשר נבלה שנתערב בבשר שחוטה וקאמר דאין האיסור נותן טעם בהיתר ביותר מששים ומאה:

היא בשר בבשר כו'. כלומר הא דאמר ריב"ל בששים ומאה לאו דוקא בשר בבשר שאין טעמו חזק אלא כל איסורין שבתורה כל שאינן עשויים לטעם אינן אוסרין ביותר ממאה וששים ואפשר דקים להו ביותר מזה אע"פ שנרגש טעמו אינו טעם ממש שיאסור על ידו:

ה"ג דאמר ר"א בשם ר"י כל האסורין משערין אותן כאלו הן בצל וקפלוט. ש"מ דסובר כל האיסורין משערין בשוה א"כ גם לריב"ל משערין הכל בשוה בששים ובמאה:

מאי כדון. מהו זה כלומר מאי טעמייהו שזה אומר בששים וזה אומר במאה:

ומשני ושניהם למדין מזרוע בשלה מ"ד בששים סובר הזרוע אחד מששים באיל השלמים ומ"ד במאה סובר שאין הזרוע אלא אחד ממאה מן האיל וכדמסיק:

את מוציא את העצמות. שאינן נחשבין בכלל הזרוע הנותן טעם אלא הבשר שבתוכו ואינו אלא מאה נגד כל האיל והשלמים נאכלין לזרים אע"פ שנתבשלו עם הזרוע שהוא קדשים הנאכל לכהנים:

ופריך וכשם שאתה מוציא כו'. וכיון שמשערינן בשר בבשר א"כ אין כאן אלא ששים:

ומשני לית יכיל. אי אפשר לומר כן:

אין טינופות של תרומה. כגון תרומה שנתערבה בחולין אין הטינופות שבתרומה כגון הסובין והמורסין ושאר פסולת שבתוכה מצטרפין לתרומה אלא אם יש מאה בחולין נגד המאכל שבתרומה הרי זה עולה ומצרפין הפסולת שבחולין למאה להעלותה והכא נמי מצרפין העצמות שבאיל שמותר לזרים להעלות בשר הזרוע שאסור לזרים אבל אין מצרפין עצמות שבזרוע לאיסור:

קליפי איסור. כגון קליפי ביצים האסורות מצטרפות עם ההיתר להעלותה בששים:

הדא אמרה. זאת אומרת:

במקום אחר. היינו שאר איסורין דקסבר ר"ח כל נותני טעמים במאה היינו דבעינן מאה ועוד:

הכא. בזרוע בשלה אע"פ שאין שם אלא מאה עם הזרוע אפ"ה מותר:

תנופה מעכבת בנזיר. מלשתות יין:

ה"ג והתני זאת תורת הנזיר בין שיש לו כפים לקיים מצות תנופה בין שאין לו כפים שהתנופה אינה מעכבת:

ומשני הא דאמר רב תנופה מעכבת היינו בנזיר שיש לו כפים אבל אין לו כפים א"צ תנופה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

שיער. נזיר שאין לו שער אין לו טהרה עד שיגדלו שערותיו דבעינן קרא כדכתיב:

כתנופות וכבהונות של מצורע. דאם אין לו ידים להניף או שאין לו בהונות לתת עליו שמן אין לו טהרה עולמית:

והתני זאת תורת המצורע. לרבות אפילו אין לו בהונות לעולם נוהגין בו התורה הזאת:

ומשני פתר לה. להך ברייתא דאתיא כר"א דאמר אין לו בהן נותן על מקום הבהן ויצא ושמואל סובר כת"ק דאמר אין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף