קרבן העדה/נזיר/ד/ג

קרבן העדה נזיר ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הרי זה סופגת ארבעים. אע"פ שהיפר לה בעלה אח"כ מ"מ לוקה על שעברה קודם הפרה:

היפר לה בעלה. מיד:

תספוג מכת מרדות. מדרבנן על שעשתה שלא כהוגן:

גמ' מלקות. שחייבה התורה הן מ' חסר אחת ולא יותר ואומדין אותו אם יכול לקבל מכות אלו ואם אינו יכול מלקין אותו כפי השיעור שיכול לקבל אבל מכת מרדו' מלקין אותו בלי שיעור עד שיקבל עליו דברי תורה והמצות או מלקין אותו עוד עד שימות מחמת הכאות אלו:

ה"ג אומדין אותו אם יכול לקבל מלקין אותו ואם לאו אין מלקין אותו:

כתיב וה' יסלח לה. וקשיא סליחה זו למה הא בדין הוא שתהא מותרת שכבר היפר לה בעלה אלא באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר ושתתה יין כו' אע"פ שאין כאן העברה ממש מ"מ טעונה סליחה:

הראשונה מותרת והשנייה אסורה. דבעל מיגז גייז ומהשתא הוא דמבטל ליה:

אף השנייה מותרת. כשהפר בעלה של הראשונה:

תמן תנינן. שבועות פ"ה חמשה שהיו תובעין אותו א"ל תן לנו פקדון שיש לנו בידך שבועה שאין לכם בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת רא"א עד שיאמר שבועה באחרונה אין לך בידי ולא לך ולא לך בשבועה והשתא קיימי שבועה אכולהו רש"א עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד וכן בתובע לאחד תן לי חיטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך והוא אומר שבועה שאין לך נמי פליגי ת"ק ור"א ור"ש ות"ק היינו ר"י:

ה"ג אר"י לדברי ר"ש נמצא שאין בידו חיטין פטור על השאר. וה"פ הא דפליג ר"ש דוקא בשאין בידו חיטין דעליה הוה קאי שבועתיה אבל בשיש בידו חיטין נמצא שחייב על החיטין מודה ר"ש דחייב נמי על השאר אע"פ שלא אמר שבועה לכל אחד:

אף ר"י מודה בה. באין בידו חיטין דפטור על השאר ולא פליגי ר"י ור"ש אלא בשיש בידו חיטין:

נמצא שאין בידו חטין כו'. לר"ש מיבעיא ליה אמר שבועה על כל אחד ונמצא שאין בידו חיטין דאיהי שבועה הראשונה מהו שתחול השבועה על שאר המינין א"נ הכי מיבעיא ליה אם לא אמר אלא שבועה אחת ונמצא שאין בידו חיטין מהו שתחול שבועה זו על השאר או דלמא כי היכי דלא חלה על הראשונה אף על האחרונה פטור:

ה"ג מתני' מסייעא לר' זעירא:

מה אם. התם שלא הוציאה השנייה נזירות מפיה אלא תלאה עצמה בראשונה אמרינן שהשנייה אסורה אע"פ שנתבטל העיקר כאן שעיקר השבועה נאמרה מעיקרא על שאר המינין לא כ"ש שחלה עליהן השבועה אע"פ שעל הראשון לא חלה:

ופריך מהו דאר"י כו' ופטור על השאר. משמע דאפי' קרבן אינו מביא אמאי לא וכ"ש דקשיא לר' אבא:

ומשני במתפיס באומר שעורין יהו כחיטין כו'. דה"ל כאומרת כמותה וכיוצא בה דאר"ש השנייה מותרת וה"ה הכא פטור על השאר המינין:

פשיטא. לן דבר זה אשה שנדרה בנזיר ולא היפר לה בעלה ועברה על נדרה שלוקה מיהו הא מיבעיא לן אם תפסה בה שנייה אחר שעברה מהו מי אמרי' כיון דהשתא לאו נזיר' היא כגון שנטמאת או גלחה בענין שסותר אין זו תפיסה ואינה נזירה או דלמא אע"ג דהשתא לאו נזירה מ"מ תהיה נזירה לאחר זמן ולוקה אם עברה:

מאחר שזו לוקה. אם עברה שנית לוקה עוד כדתנן לקמן א"ל אל תטמא אל תטמא לוקה על כל אחת מהניא בה תפיסה ולוקה:

א"ר לא. אמר ר' אילא הך דר"י ר"ש היא:

ופריך ותיעשה שנייה כו'. אע"ג שעברה הראשונה וצריכה להמתין מלמנות נזירתה עד אחר טהרתה או אחר שיגדלו שערה מ"מ יהני תפיסת השניי' וליהוי כאומרת הריני נזירה לאחר כ' יום כלומר עד אחר כלות סתירתה של הראשונה:

ומשני ר"ש. לשיטתו דתנן מנחות פ' המנחות והנסכים האומר הרי עלי מנחה מן השעורים כו' ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין שאין מתנדבין מנחת שעורין ה"נ כיון שלא נדרה השנייה כדרך הנודבין שלא אמרה שתהא נזירה לאחר זמן אינה נזירה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף