קרבן העדה/נזיר/ב/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הרי זה נזיר ואסור בכולם. בגמרא מפרש טעמא:

אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ה"ז אסור ביין. דיין ותגלחת וטומאה הנודר מאחת מהן אסור בכולן הלכך לא הוי פתח:

הרי זה מותר. בגמרא מפרש טעמייהו:

גמ' מתני'. אתיא כר"מ דתנן קידושין פ"ג כל תנאי שאינו כפול כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי והמעשה קיים וכאן לא כפל ואמר אם לא אהי' שותה ביין ומיטמא למתים לא אהי' נזיר הלכך אסור בכולן:

ה"ג תמן אמרין ד"ה היא. בבבל אמרין מתני' אתיא ככ"ע אפי' כמ"ד דלא בעינן תנאי כפול:

ה"ג א"ל שמור ושמעת מתני' ד"ה דריב"ת היא. וה"פ אמר מי שאמר לתלמידו שמור דבר זה דמתני' ד"ה והבן הטעם דאתיא כריב"ת:

שעילה. עלילה היה רוצה לגרשה ותלה התנאי בדבר שאי אפשר לקיים להפליגה בדברי הבאי והיינו טעמא דריב"ת:

כמי שנתקיים התנאי. וגט הוא קיים וה"נ כיון שהתנה שישתה יין וזהו דבר שאי אפשר לקיימו שא"א להיות נזיר אלא אם כן אינו שותה יין:

ה"ג מתני' דלא כר"ש וה"פ תנן מנחות פרק י"ב האומר הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החיטין ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין א"כ ה"נ שלא נזר כדרך הנוזרין אינו נזיר דנזירות נדר הוא ובמתני' תנן ה"ז נזיר ולא פליג ר"ש:

שנייא היא. שאני הכא דשייר תגלחת דאמר ע"מ שאהא שותה יין ומיטמא למתים ואלו תגלחת שיירה הרי דלגבי תגלחת נדר כדרך הנודרים דאמר הריני נזיר הלכך הוי נזיר בכולן:

ר' ירמיה. פריך אס"ד דלר"ש הוי נזיר הואיל ושייר תגלחת:

אמור דבתרה. אימא מציעתא יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ה"ז אסור ור"ש מתיר והרי הכא דשייר תגלחת וטומאה שנדר בהן כראוי ואפ"ה מתיר ר"ש:

ומשני שנייא היא. שאני הכא דמתיר ר"ש ע"י שאלה לחכם וא"צ פתח אחר א"נ קסבר ר"ש שזהו כנדר ופתחו עמו וא"צ חכם להתרתו:

ופריך אם משום פתיחת נדר. מתיר ר"ש אימא סיפא יודע אני שהנזיר אסור ביין כו' ה"ז מותר ור"ש אוסר מ"ט דרבנן ור"ש:

ומשני רש"א. אין זה פתח הואיל וידע בשעת הנדר איסורו ופתחו ואפ"ה נדר גם תלה ההתרה בהחכם:

למה. אמרו חכמים שזהו פתח ובמציעתא פליגי ומשני מפני כו' ואין זה נדר:

ופריך ניחא לשתות יין. הוא דהוה כתולה נדרו בחייו שזה חיי נפש אלא ליטמא למתים מ"ט דרבנן:

ומשני אומנתו קובר מתים. וכיון שהוא חי מאומנותו זה הוה כתולה נדרו בחייו הריני נזיר ועלי לגלח נזיר. קיבל על עצמו נזירות גם להביא קרבנותיו של נזיר אחר ושמע חבירו ואמר אף אני כמוהו בנדר זה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף