פני משה/נזיר/ב/ד

פני משה נזיר ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הרי זה נזיר ואסור בכולן. ובהא כ"ע מודו מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:

הרי זה אסור. דיין ותגלחת וטומאה האסורין בנזיר הניזר מאחד מהן אסור בכלן:

ור"ש מתיר. דקסבר אינו נזיר עד שיזיר מכלן:

או מפני שאני קובר את המתים. וצריך אני להטפל בהן ה"ז מותר דהוי בכלל נדרי שגגות והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:

ור"ש אוסר. דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם ואין הלכה כר"ש בהני תרי בבי דמתני':

גמ' מתני' דר"מ היא. דקתני ה"ז אסור בכלן אע"פ שהתנה לשתות יין ולהטמא למתים וטעמא משום שלא כפל תנאו שלא אמר ואם לא אהיה מותר לשתות יין איני נזיר וכרבי מאיר דאמר בפ"ג דקידושין כל תנאי שאינו כפול אינו תנאי:

תמן דברי הכל היא. על כינויין שהוזכרו בריש פ"ק קאי כלומר ולא תיקשי לך דמוקמינן התם בשהזכיר הכינויין ואח"כ אומר שעל מנת כן אמרם אם תופס אחד מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות והתם אע"פ שכפל בתנאו לאו כלום הוא ואפילו לר"מ אומרים לו שמור ושמעת משום שהוציא בלשון שהנזירות חלה ולא הזכיר שום תנאי בשעת הנדר אבל הכא מתחלה על מנת כן אמר הריני נזיר אלא דטעמא משום דלא כפל בתנאו הוא וכרבי מאיר:

מתני' דרבי מאיר ורבי יהודה בן תימא. כלומר דמוקמינן מתני' או כרבי מאיר וטעמא משום דלא כפל בתנאו הוא או כר"י בן תימא וטעמא משום דדברים שאינו יכול לקיימן בתנאי הוא כדלקמיה:

אמר רבי זעירא. טעמא דת"ק מפרש דקאמר אינו גט תדע לך שעילה היה רוצה לגרש כלומר עילה הוא מבקש בגירושין ולבטל הגט שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד ולקיים תנאו:

מכיון שתלאה. כלומר אדרבא מה"ט אמרינן דהוי גט דמכיון שתלאה בדברים כאלו אינו אלא כמפליגה בדברים בעלמא וכמי שנתקיים התנאי בגט הוא דלאו תנאי הוא כלל. וה"נ במתני' דיודע הוא שאי אפשר לנזיר לשתות ביין וליטמא למתים אינו אלא כמפליג בדברים ולא לתנאי נתכוין ואסור בכלן:

מתני' דר"ש. לשון שאלה הוא אם רישא דמתני' כר"ש נמי אתיא דהא אמר במס' מנחות גבי האומר הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החטין ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים דאין מנחת נדבה באה מן השעורין ובמתני' נמי הרי לא התנדב כדרך המתנדבין בנזיר ואפילו הכי קתני אסור בכלן ודלא כרבי שמעון היא או אפילו כרבי שמעון אתייא:

שנייא היא. הכא ואפילו ר"ש מודי בה שהרי שייר תגלחת לאסור עליו וכדרך המתנדבין קרינן ביה והא דאסור בכלן טעמא מכיון שחל עליו נזירות לתגלחת חלה על כלן:

רבי ירמיה בעי. על זה אם דטעמא משום ששייר בתגלחת וקאמרת אפילו ר"ש מודה ברישא א"כ אמור דבתרה המציעתא יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ורבי שמעון מתיר והא הכא הרי שייר תגלחת וטומאה מה שקבל עליו ואפילו הכי ר"ש פוטרו מנזירות:

שנייא היא. הכא דמשום פתיחת נדר הוא מפני שיכול לומר אלו הייתי יודע שהנזיר אסור ביין לא הייתי נודר כלל והוי כמו נדר ופתחו עמו דלא הוי נדר:

אם משום פתיחת נדר. אם כן אמור דבתרה הסיפא יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי שאיני יכול לחיות אלא ביין והרי נדר ופתחו עמו ואמאי ר"ש אוסר:

ר"ש אומר אינו פתיחת נדר. כלומר בהא הוא דפליגי לרבנן הוי כפתיחת נדר ולרבי שמעון אינו פתיחת נדר דכיון שידע שהנזיר אסור ביין לנדר גמור נתכוין ודבריו אינו כלום דאף על פי שלבו אנסו שסבור שיתירו לו והוי כנדרי שגגות אפ"ה שאלת חכם הוא דצריך ולא הוי כנדר ופתחו עמו:

למה. טעמא דרבנן מפרש מפני מה הוי פתיחת נדר מפני שהוא כתולה נדרו בחייו שאינו יכול לחיות בלא יין ואין לך פתח גדול מזה ומותר בלא שאלת חכם:

ניחא לשתות יין. ליטמא למתים מאי תולה נדרו בחייו איכא. ומשני דמיירי שאומנתו להיות קובר מתים ולטפל בהם בשכר ונמי כתולה נדרו בחייו הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף