קרבן העדה/נזיר/א/ב

קרבן העדה נזיר א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הריני נזיר מן החרצנים כו'. אם הזכיר אחד מכל אלו ה"ז נזיר כאלו אמר סתם הריני נזיר ומשום דבעי למיתני סיפא נזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם תנא רישא כל דקדוקי נזירות עליו:

מתני' הריני כשמשון בן מנוח. או כבעל דלילה כו' ה"ז נזיר שמשון. וצריך לנהוג עצמו בנזירות שמשון כדמסיק:

מתני' מה בין נזיר עולם כו'. מתני' חסורא מחסרא והכי קתני אם נדר להיות נזיר עולם ה"ז נזיר עולם ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער ובגמרא מפרש אימת מיקל בתער:

ואם ניטמא אינו מביא קרבן טומאה. ואפילו לכתחלה מותר ליטמא דהכי גמירא להו דשמשון היה מטמא למתים והא דתני אם נטמא דמשמע דיעבד הא אפילו לכתחלה נמי מותר ליטמא למתים איידי דתני רישא בנזיר עולם ואם נטמא תני סיפא בנזיר שמשון נמי ואם נטמא:

גמ' כיני מתני'. כן הוא פירושא דמתני' דאו או קתני אבל אמר הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים כו' ה"ז נזיר שתים כלומר על כל מין שהזכיר דהא כשאמר הריני נזיר מן החרצנים ה"ז נזיר פעם אחת וכשהוסיף ואמר ומן הזגים ה"ז נזיר שתים וכן כולן:

כר"י עד שיזכירי ווי"ם. שיאמר ומן הזגים אז ה"ל פרט בפני עצמו ואם לאו הוי כלל ולר"מ (לא) [אפילו] אמר בלא וי"ו הוי פרט ופלוגתייהו דר"מ ור"י מפורשת בפ"ב דגיטין ופ"ד דשבועות:

הריני נזיר כו'. אמר הריני נזיר ונזיר לכ"ע הוי נזיר שתים שהרי היה יכול לומר הריני נזיר נזיר בלא וי"ו מדקאמר בוי"ו ש"מ לשתים כיון אתיא כר"י דאמר עד שיזכיר ווי"ם:

ה"ג הריני נזיר ואחת ה"ז נזיר שתים הריני נזיר ועוד מונה שלש ושוב מונה ארבע וכ"ה בבבלי ובתוספתא בפרקין. וה"פ אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב ה"ז נזיר ד' וכולא ברייתא לא צריכה היא אלא לאשמועינן דלא נימא ושוב כי כולהו דה"ל שית קמ"ל דושוב לא קאמר אלא להוסיף אחת:

כהם. אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב וכהם ה"ז נזיר שמנה דכהם משמע כי הנך דאמרי ואם אמר אחר כהם וכמותם ה"ז נזיר שש עשרה נזירות דכמותם משמע ככל הנך שהזכיר כבר:

ה"ג סומכוס אמר הריני נזיר טטרגון ד' כו' דיגון שתים הן אחת וכ"ה בבבלי ובתוספתא. ומניין זה הוא לשון יון:

הריני. אמר הריני ולא אמר הריני נזיר אפ"ה הוי נזיר דיד הוא לנזירות:

הרי עלי יד לקרבן. ואפי' לא אמר קונם הוי נדר:

תופסין אותו משום יד לקרבן. קאי אמתני' דריש פ"ק דנדרים דתנן התם שאני אוכל לך שאני טועם לך אסור וקאמר לר"ה אע"פ שלא אמר קונם תופשין אותו משום יד לקרבן:

אמר לא אוכל לך. ולא אמר שבועה מיבעיא ליה אי תופסין אותו משום יד לשבועה וה"ל כאומר לא אוכל לך שבועה או לא:

אורחי' דבר נש. דרך בני אדם לומר שבועה לא אוכל לך אבל אין דרך לומר לא אוכל לך שבועה וכיון שכן אמרי' ודאי דלא כיון לשבוע' שאין דרך בני אדם להשמיט תחילת דיבורו:

א"ר מתניי'. סייעתא לדברי ר' יוסי דדרך בני אדם לומר בית יד דצבת אבל אין דרך לומר צבת דבית יד וה"נ אין אומרי' לא אוכל לך שבועה:

קנתה. כמו קנה:

כולבא. הוא צבת וכ"ה בערוך:

לא נזרתי. האומר לא נזרתי לשון זה משמעו שלא יהא נזיר הלכך מותר ואינו נזיר אבל אמר כבר הייתי נזיר משמע שהייתי כבר רוצה אני גם עכשיו להיות הלכך ה"ל יד לנזירות ואסור:

לא אמר כלום. אע"ג דהריני לשון קרבן משמע כדאמרי' בסמוך מ"מ כיון שהוסיף ואמר מיץ של ערלה דכלל עם הנדר דברים האסורים לכך לא אמר כלום:

מחלוקת. פלוגתא דתנאי יש בדבר זה ודריב"ח אתיא כר"ש:

דתנינן תמן. שבועות פ"ג:

חייב. קרבן שבועה דראויין הן לאכילה אלא דאריה רבע עלייהו דרחמנא אסרינהו:

ור"ש פוטר. דמושבע ועומד עליהן וה"ל כאלו אינן ראויין לאכילה ולא קאי השבועה עלייהו:

בכולל נחלקו. בכולל דברים המותרין עם דברים האסורי' בשבועתו ואכל דברים האסורי' הוא דפליגי אבל בפורט שנשבע בפירוש שלא לאכול דברי' האסורים הכל מודי' דפטור שאין שבוע' חלה על האיסורי' שהרי מושבע ועומד הוא:

וכאן בכולל אנן קיימין. דהריני לשון נדר הוא ואוסר על עצמו דברי' המותרי' וכשאומר מיץ של ערלה כולל נמי דברים האסורים לכך לא אמר כלום כר"ש:

כאן בנדרים כו'. ר' יודן פליג אריב"ח וקסבר בנדרי' אפי' ר"ש מודה דחל נדרו דיש לחלק בין נדרי' לשבועו' כדמסיק:

נדרים חלין על האיסורין. דכי היכי דנדרים חלין על דבר מצוה כדתנן פ"ב דנדרי' ה"נ חלין על האיסורין משא"כ בשבועות:

גמ' הידין אינון. איזהו הן כינויי שמשון:

גמ' מן הכא הכביד שערו ר'. מהא דאר"י בשם ר' אימי בסמוך שמעינן הא דתנן במתניתין נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער אתיא כר' דהכביד שערו משמע י"ב חדש:

ה"ג דברי חכמים נזיר עולם מגלח אחת לשלשים יום דברי רבי פעמים כו'. הכי משמע לקמן בפרקין וכ"מ בבבלי ולפי הגירסא שלפנינו ה"פ מתניתין סתמא תנן משמע דסובר דנזיר עולם דוקא בהכבדת שיער מיקל בתער דהיינו י"ב חדש ולא בענין אחר:

ה"ג מתניתין אמרה כן. מתניתין דסוף פרקין נמי דייקא דמתני' דהכא כרבי:

אין זה מגלח אחת לשלשים יום. ש"מ סתם נזיר עולם מגלח אחת לי"ב חדש והא דקאמר אלא אחת לי"ב חדש דברי ר' הילא הן ולא תנן הכי במתניתין:

בסתם חלוקין. פליג ארבי הילא ואמר מתניתין איכא לאוקמי בין כרבי בין כרבנן דלתרווייהו איכא נזיר עולם שמגלח לי"ב חדש ויש מי שמגלח אחת לשלשים יום וכדמסיק אלא בסתם שאמר כשיער פליגי רבי ורבנן:

ה"ג אם באומר מלא שערי כ"ע מודיי שמגלח אחת לי"ב חדש אם באומר כמנין שערות ראשי כ"ע מודיי שמגלח אחת לשלשים יום אלא כו'. וה"פ כל שלא אמר מנין חדא נזירות קביל עליה עד ימות עולם ואסור לגלח עד י"ב חדש ככל נזיר עולם אבל אמר כמנין נזירות הרבה של שלשים קיבל עליו אלא כי פליגי באומר כשיער סתמא רבי אומר ה"ל כאומר מלא ראשי וה"ל נזיר עולם ומגלח כל י"ב חודש ורבנין אומרין דהוי כאומר כמניין כו' והרי זה נזיר שלשים יום:

וכאן כו'. לרבנן פריך למה לא אמרינן סתם נדרים להחמיר ואדם זה נזירות עולם קיבל עליו ומשני שאין נדר זה אלא כמזרז עצמו מן האיסורין הלכך אין להחמיר עליו:

ועוד מן הדא. מוכח דסברי רבנן באומר מלא שער שמגלח לאחר י"ב חדש:

כמלקטי קייץ. מייבשי תאנים עושין תילין תילין מתאנים ואמר הריני נזיר כתילין אילין וכשבלים שבשדה שהן מועטין ונוחין להמנות מיהו רבים הם יותר מחדשים שדרך אדם לחיות לפיכך הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום:

אין תימר ר"י כרבנן. ניחא דרבנן לא אמרי אלא באומר כמנין שערות ראשי אבל באומר מלא שערי מגלח לי"ב חדש והוסיף ר"י באומר מלקטי קייץ מגלח לשלשים יום:

כרבי הוא. ואי ר"י כרבי ס"ל מאי קאמר הוסיף ר"י הא פליג דבשיער קאמר רבי דמגלח לי"ב חדש כ"ש באומר מלקטי קייץ וכ"ש אם נאמר דרבי אף באומר כמנין פליג פשיטא דפליג נמי אר"י וכן אם נאמר דרבנן אף באומר מלא שערי פליגי דמגלח אחת לשלשים יום קשיא מאי הוסיף ר"י הא כ"ש הוא ממלא שערי והיינו דדייק ר"ז מהכא:

אבשלום כו'. כלומר טעמא דרבי דקסבר אבשלום נזיר עולם הוה שנאמר ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה מה להלן י"ב חדש אף כאן י"ב חדש:

מ"ט. לא גילח אלא אחת לי"ב חדש ש"מ דנזירות עולם נדר וגילח בזמן הכבדת שיער דהיינו כל י"ב חדש:

וויידא כו'. אר"י בשם רבי אימי קאי דאמר לעיל דרבנן אפילו באומר מלא שערי פליגי וקאמר והיכן אמרו רבנן כן:

ומשני הא דתנן לקמן בסיפא הריני נזיר מלא הבית כו' ואם אמר סתם רואין את הקופה מליאה חרדל ונזיר כל ימיו ותני עלה שהוא מגלח אחת לשלשים יום אע"פ שאמר מלא הבית ש"מ דאפילו במלא שערי פליגי רבנן:

והא אמר. גופא אמר רבי נזיר עולם מגלח אחת לי"ב חדש מיבעיא לו מנה ו' חדשים ונטמא מהו שימנה עוד ו' חדשים ויגלח דלא בעינן שיהא נזיר טהור י"ב חודש אלא כל י"ב חודש הוא מגלח או דילמא כיון דאינו מביא קרבנותיו עד לאחר י"ב חודש משעת הטומאה אף בגילוח אסור עד לאחר י"ב חדש:

השלים נזירותו. כלומר ותו קמיבעיא לן השלים נזירותו בי"ב חדש ושהה שנים או שלשה ימים ולא גילח ונטמא מהו שיגלח לאחר שעברו ימי טומאתו או דלמא צריך להשלים עוד י"ב חדש קודם שיגלח:

ר' מני. פריך מאי קמיבעיא ליה כיון שלא נזרק עליו הדם פשיטא שסותר וצריך לנהוג נזירות עוד דהכי תנן לקמן פ"ג נטמא יום ק"א סותר שלשים יום רא"א אינו סותר אלא שבעה א"כ גם כאן סותר שלשים יום. ה"ג מי מתירו לגלח הריני לאחר ל' יום נזיר עולם נזיר מכבר מאחר שיש בידו לגלח נזיר או מאחר שאילו נטמא ואין לו מהיכן לסתור אינו נזיר. וה"פ אמר הריני נזיר עולם לאחר ל' יום ונזיר מיד מי הוי נזיר קודם נזירות עולם שהרי יכול לנהוג נזירותו ל' יום ולגלח ביום ל' ואח"כ מתחיל נזירו' עולם או דלמ' מאחר שאם נטמא תוך ל' סותר כל מה שמנה כבר ואין לו עוד זמן למלאות ימי נזירותו שהרי כבר הגיעו ימי נזירות עולם הלכך מעיקרא אין נזירות חל עליו כיון שאינו יכול לקיים כל דין נזירות:

הריני נזיר לאחר שלשים יום נזיר שמשון ונזיר מיד. מיבעיא לן אם הוא נזיר מכבר עד שלא יבואו ימי נזירות שמשון או לא וכדמיבעיא ליה בסמוך בנזיר עולם:

מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון שנזירת שמשון אינו מן התורה אלא הלכה למשה מסיני ואם נטמא תוך ל' משלים נזירות התורה וכיון שכן ודאי שנוהג תחלה. נזירות הראשון:

יצאה נזירות שמשון שאינו תורה. אלא הלכה:

לא אמר. כלומר לא תידוק ממתניתין דלא אמר אלא שאינו מביא קרבן טומאה הא ללקות לוקה אלא אפילו לכתחלה מותר לטמא דמתניתין ר"י וכדמסיק והא דנקט אינו מביא קרבן טומאה איידי דתנא סיפא נזיר עולם אם נטמא מביא קרבן טומאה תני רישא אינו מביא:

מ"ט. מנ"ל דנזיר שמשון הוי נזיר ובין לר"י ובין לר"ש קאמר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף