קרבן העדה/נזיר/א/ג

קרבן העדה נזיר א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' סתם נזירות ל' יום. בגמרא מפרש מנ"ל:

הריני נזיר אחת גדולה. בין שאמר הריני נזיר אחת גדולה או אחת קטנה או אחת מכאן ועד סוף העולם ה"ז נזיר ל' יום ומכאן ועד סוף העולם דקאמר היינו ארוכה עלי נזירות הלזו כאלו היא מכאן ועד סוף העולם:

הריני נזיר ויום אחד. כיון דאמר הריני נזיר קיבל עליו נזירות אחת וכי אמר תו ויום אחד יש כאן נזירות אחרת דאין נזירות פחותה משלשים יום וכן האומר הריני נזיר ושעה אחת או אחת ומחצה יש כאן שתי נזירות שאי אפשר להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות הלכך ה"ל נזיר שתים ומגלח סוף שלשים ונוהג נזירות אחרת:

הריני נזיר ל' יום ושעה אחת ה"ז נזיר ל"א יום שאין נזירות לשעות. שנאמר ימי נזרו והרי הוא כאומר הריני נזיר ל"א יום ולא אמרינן דשעה א' ה"ל נזירות אחריתא כדתנן ברישא דשאני הכא שיש לצרף השעה אחת למנין ל' שהזכיר תחלה ובגמרא מפרש:

גמ' יהיה. דכתיב קדוש יהי"ה בגימטריא ל' מכאן סמכו לומר סתם נזירות ל' יום:

ופריך והא תלתין אינון. כשאתה יורד למנינא תמצא ל' פעמים נזיר כתיב בפרשה:

אחד לחידושו יצא. כלומר לגופו איצטרך לחדש דין נזיר וכ"ט הנותרים לדרשא דכ"ט ימים סתם נזירות:

אם גילח יום ל' לא יצא. דבעינן שינהוג נזירותו ל' יום שלמים וביום ל"א שהוא לאחר מלאת מגלח ולר"י מן התורה א"צ לנהוג אלא כ"ט ימים שלמים ומגלח ביום ל':

ואית. ואיכא דיליף דסתם נזירות ל' יום מהכא:

כמה הוא. דרך בני אדם לגדל פרע וליכא כובד ל' יום ש"מ סתם נזירות ל' יום:

מה ימים שנאמר להלן ל'. שנאמר ירח ימים וסתם ירח ל' יום:

אף ימים שנאמר כאן. עד מלאת הימים שלשים:

והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו. וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו וקשיא תורת ל"ל דהא כתיב בסוף הפרשה וזאת תורת הנזיר אלא ללמד שיש ימים שהותרו ומי התירן משה וב"ד כלומר הלכה למשה שלא יהיה נזירות פחות משלשים יום א"נ ימים שקבען משה וב"ד והיינו ימי החדש שקביעותם ע"פ ב"ד ולפי פי' זה הגירסא ואין פחות מכ"ט יום וכ"מ בבבלי:

וכמה הן ימים מלאים. כלומר איזהו ימים שהן מלאים וחסרים הוי אומר החדשים וחדש מלא הוא ל' יום:

ופריך מעתה. למ"ד מדכתיב יום מלאת מדאורייתא בעינן ל' יום מלאים א"כ אם גילח ביום ל' לא יצא ואנן תנן לקמן ריש פ"ג אם גילח ביום ל' יצא:

ימים. עד מלאת הימים כתיב חסר לומר דבחודש חסר סגי דהיינו כ"ט יום:

תמן תנינן. לקמן בפרקין:

הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני. אומדין כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר ל' יום ואם לאו נזיר כמנין הימים:

וכא אמר הכין. והכא תנן מכאן ועד סוף העולם נזיר ל' יום:

ומשני שנייא היא. שאני הכא דאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם דאחת דתנן ברישא קאי נמי אסיפא הלכך בל' יום סגי:

דהוה יכיל למימר ל"א יום. ואמר יום שני פעמים לישנא יתירא ודאי לטפויי קאתי ובודאי לשתי נזירות כיון:

ופריך מתני'. קשיא לרב דתנן הריני נזיר ושעה אחת כו':

מה הוה ליה מימר שלשים ושעה אחת. בתמיה הא ודאי משמע ל"א שעה בשלמא האומר הריני נזיר ויום אחד ניחא דהמ"ל הריני נזיר ל"א יום לכלול כל הימים בבת אחת אבל הכא ע"כ צריך לחלקן ולומר ל' יום ושעה אחת עדיף ליה למימר הריני נזיר ושעה אחת וליכא יתור לשון ואמאי הוי נזיר שתים אלא ודאי לאו ביתור לשון הדבר תלוי אלא כל שסמיך הנוסף על ל' יום למלת נזיר הוי נזיר שתים:

ה"ג מתני' פליגא על רב. ברייתא דבסמוך קשיא לרב:

שרי"א נזיר שתים. הואיל ואמר ועוד יום אחד נראה כוונתו להוסיף עוד נזירות כראשון ומ"ש יום אחד לאו דוקא ור"ע סובר יום אחד בא לפרש מלת עוד דלא ליהוי אלא יום אחד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף