רידב"ז/נזיר/א/ב

רידב"ז נזיר א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מן הכא הכביד שערו. הסוגיא הזאת חמורה ופי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דמתפרש בפשיטות וה"פ מאן הכא דס"ל דבנזיר עולם דווקא הכביד שערו מיקל והכביד שערו הוא לאחר י"ב חודש מאן תנא דבנזיר עולם הוא לאחר י"ב חודש רבי הוא דמר רבי ירמי' בשם ר' אימי דברי רבי נזיר עולם מגלח אחת לי"ב חודש זהו שיטת ר' ירמי' בשם ר' אימי אליבא דרבי אבל דברי חכמים פי' אמוראים אחרים פליגי על ר' ירמיה בשם ר' אימי וס"ל דגם אפילו אליבא דרבי לאו תמיד הוא לי"ב חודש אלא פעמים שהוא מגלח אחת לשלשים יום ופעמים שהוא מגלח לי"ב חודש וע"ז אמר ר' הונא בשם ר' אסי מתניתא אמרה כן כדברי חכמים אליבא דרבי דמשכח"ל פעמים ל' ופעמים י"ב חודש הריני נזיר כשער ראשי וכו' רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום אלא אחת לי"ב חודש ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכו' הרי מצינו דלרבי פעמים שלשים יום ופעמים י"ב חודש ע"ז אר"ז בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם באומר מלא שערי כו' פי' דר"ז קאמר דאמאי קאמר דמתני' רבי היא הא גם רבנן מודין לרבי בזה דנזיר עולם מגלח לי"ב חדשים ולא מצינו דרבנן פליגי על רבי בזה וכו"ע ס"ל דנזיר עולם מגלח לי"ב חדשים ובאומר מלא שערי כו"ע מודין שמגלח לי"ב חדשים ובאומר כמניין שערות לכו"ע כל ל' יום לא נחלקו אלא בסתם כשערי רבי אומר דהוי כמלא שערי ורבנן אמרין דדמי כמניין שערות וע"כ לרבי הוי נזירות אריכתא ולרבנן הוי הרבה נזירות זאח"ז וטעמא דרבנן כאן הוא משום דס"ל דלא הוי נזירות אריכתא ולא נדר אותו האיש רק לזרז את עצמו מן האיסורין וע"כ לא קיבל על עצמו נזירות אריכתא אבל מנ"ל דרבנן פליגי על רבי בנזיר עילם וס"ל דמגלח בנזיר עולם בל' יום ז"א דבנזיר עולם כו"ע מודו דמגלח לי"ב חודש ובאומר מלא שערי אף רבנן מודין והכא כל עיקר טעמא דרבנן משום דס"ל דנדר נזירות הרבה ולפיכך מגלח כל ל' יום ולא משום דטעמא דרבנן דס"ל דנזיר עולם מגלח לל' יום ז"א ועוד מן הדא מוכח דלרבנן דאמרי כשער ראשי וכעפר הארץ דהוי נזיר עולם ומגלח כל ל יום הוא לאו דס"ל דנזיר עולם מגלח כל ל' יום ז"א דא"כ הא דאיתא בברייתא הוסיף ר' יהודה כמלקטי קיץ כשבלי שמיטה וככוכבים שברקיע הרי זה נזיר עולם ומגלח כל שלשים יום ומאי תאמר בדרבי יהודה אין תאמר דר' יהודה גם כן כרבנן הוא דנזיר עולם מגלח כל ל' יום ז"א דהא ר' יהודה כרבי הוא דס"ל גבי נזיר עולם דהא תנן הוסיף ר' יהודה אבשלום נזיר עולם הי' ומגלח אחת לי"ב חודש משום נזירות אלא ע"כ דטעמיה דר"י גבי כמלקטי קיץ ושבלי שמיטה וכוכבים הוא ג"כ משום דלא קיבל עליו נזירות אריכתא אלא קיבל עליו הרבה נזירות וא"כ למה קמוקמינן מתני' דידן דתני נזיר עולם מגלח ליב"ח כרבי והיכן מצינו דרבנן פליגי עליו והיינו דמסיק וויידא אמרה על רבנן שהוא מגלח אחת לשלשים יום הדא היא דתנינן הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו ותני עלה שהוא מגלח אחת לשלשים יום הרי במלא הקופה הוי כמלא שערי ולא שייך שם למימר דהרבה נזירות קיבל עליו ועכ"ז תנינן מגלח אחת לשלשים יום אלמא מפורש דלרבנן נזיר עולם מגלח כל ל' יום ופריך הגמ' מהך ברייתא על ר"ז דאמר לעיל במלא שערי דאף לרבנן מגלח ליב"ח דהוי נזירות אריכתא ובנזירות אריכתא אף רבנן מודו דנזיר עולם מגלח ליב"ח והא הכא במלא הקופה דהוי נזירות אריכתא ס"ל לרבנן דמגלח כל שלשים יום והיינו דמסיק והא אמר שהוא מגלת ליב"ח ונשאר בקושיא ודוק:

הריני נזיר לאחר עשרים יום נזיר עולם מכבר. פי' הפ"מ ז"ל דקיבל עליו נזירות עולם מעכשיו ונזירות ל' לאחר עשרים וקמבעיא לי' מי אמרינן דכיון דיש בידו לגלח בתוך נזירות עולם כדתנן מיקל בתער וכיון דאיפשר לאפסקינהו חל עלי' נזירות עולם מיד ולאחר עשרים מונה נזירות של שלשים ומגלח כו' עי"ש וקשה לי לפרש כן הא מיקל בתער דווקא מיקל אבל לא יגלח כדאיתא בתוס' ז"ל והרא"ש ז"ל והק"ע ז"ל מפרש דנזיר עולם לאחר שלשים ונזירות סתם מיד מי הוי נזיר קודם נזירות עולם שהרי יכול לנהוג נזירותו ל' יום ולגלח ביום ל' ואח"כ מתחיל נזירות עולם והפי' הזה הוא פירוש נכון וע"כ מגי' כן הריני לאחר ל' יום נזיר עולם ונזיר מכבר פי' סתם נזיר מיד ובאמת הפי' אמיתי הוא בזה כפי' הק"ע ז"ל אך א"צ להגי' אלא כמו שהוא ממש הריני נזיר לאחר שלשים יום נזיר עולם מכבר ובמקום עשרים צ"ל שלשים ומוכח הוא מהא דבסמוך לאחר שלשים נזיר שמשון ויתישאר עפ"מ דגרסינן בירושלמי במס' קידושין פ"ג ה"א ר"א בשם ר' יוחנן הרי זה עולה לאחר ל' יום ומכרה בתוך שלשים יום הר"ז מכורה חזר ולקחה בתוך ל' יום חל עלה הקדש עולה לאחר שלשים לא חל עלה הקדש עולה וכו' רבב"ח בעי קומי ר"ז תמן את אמר אמירתו לגביה כמסירתו להדיוט והכי את אמר הכין א"ל תמן באומר מכבר ברם הכא באומר לאחר ל' ע"כ עי"ש פי' מכבר שיהא מעכשיו לאחר ל' עולה דלא יכול לחזור בו וא"כ אי אמר שיהא נזיר עולם לאחר ל' ולא אמר. מעכשיו הרי יכול לחזור וא"כ כי אמר אהי' נזיר סתם עד ל' חל עליו סתם נזירות והוי כמו שמכר בתוך ל' יום וכשנשלם הזמן דסתם נזירות הוי כמו שחזר ולקחה בתוך ל' אבל אם נטמא ונסתר וצריך להשלים הסתם נזירות לאחר ל' הוי כמו שלקח לאחר ל' וע"כ לא חל הנזירות עולם אבל הסתם נזירות פשיטא דחל ונדחה הנזירות עולם בשביל הנזירות סתמא אבל מבעיא לי' בשאמר הריני נזיר פי' סתם ולאחר שלשים יום נזיר עולם מכבר פי' מעכשיו דאז אינו יכול לחזור וכן לא מהני שם המכירה ע"כ מיבעיא לן אם חל הסתם נזירות כיון דיכול לספור הל' יום ולגלח ע"כ שפיר חל או דילמא דכיון דאין לו מהיכן לסתור אם יטמא ע"כ לא חל דבעינן בנזירות התנאי דיכול לסתור משא"כ הכא כיון דכשיגיע ל' יחול עליו נזירות דלעולם ואינו יכול לסתור הסתם נזירות ע"כ לא חל כלל אפילו כשלא יטמא ולא יצטרך לסתור משום דבעינן בעת חלות הנזירות התנאי שיהא יכול לסתור אבל אי לא אמר על נזירות עולם מכבר כלומר מעכשיו לא הוי שום איבעיא כלל דהא פשיטא דהסתם נזירות חל בכל הכוחות שלו ואם יצטרך לסתור שפיר יסתור ולא יחול כלל הנזירות עולם וכן גבי נזירות שמשון הריני נזיר פי' סתם ולאחר שלשים נזיר שמשון נזיר מכבר ע"ז אמר ר"ח מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון פי' אפילו אם ת"ל בנזיר עולם לאחר ל' מכבר דיש לומר דהסתם נזירות לא חל משום שאין לו מהיכן לסתור ונדחה הסתם נזירות משום נזירות עולם אבל גבי נזיר שמשון איפכא הוא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון מ"ט כו' מי שנזירתו תורה כו' ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף