קרבן העדה/נדרים/ח/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עד הגשמים עד שיהו הגשמים. אם נדר באיזה לשון משתי לשונות הללו שהוציא מפיו מותר כיון שהתחילו הגשמים לירד ברביעה שנייה בפ"ק דתענית מפורש איזו היא רביעה שנייה:

רבי שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה. אף על פי שלא ירדו כיון שאין לירידתן זמן קבוע שהרי לפעמים מתאחרין לירד:

עד שיצא ניסן כולו. דעד ניסן רגילין גשמים לירד:

גמ' ר"ז בעי. לת"ק אם אמר עד הגשם ולא אמר עד הגשמים מאי מי אמרי' כיון שאין לירידתן זמן קבוע מודה ת"ק דסגי עד שיגיע זמן רביעה ראשונה והא דפליגי בעד הגשמים היינו טעמא כיון דסגי ליה בעד הגשם ואמר עד הגשמים לטפויי קאתי או דלמה טעמייהו דרבנן בלשון בני אדם סתם גשם היינו רביעה שנייה וה"ה עד הגשם דמסתמא כוונתו על הגשם המצטרך לבני אדם ולא סגי בלא רביעה שנייה אבל רביעה שלישית אינה מן הצורך כל כך:

עד שירד גשם אחד. רביעה הראשונ:

תמן תנינן. שקלים פ"ו:

האומר הרי עלי עצים. למערכה לא יפחות מליתן מעות שראוי לקנות בו שני גזירין:

בעי. אמר הרי עלי עץ מי אמרי' כיון שאמר בלשון יחיד לא היתה כוונתו רק לגיזר אחד או דלמה כיון דשני גזירים קרבן אחד הם שבכל יום היו מביאים שני גזירין אע"ג דאמר עץ אמורי' מסתמא כוונתו על שני גזירין כפי המצטרך לקרבן:

מתני' אמרה כן. ממתני' איכא למשמע דשני גזירים כל אחד קרבן בפני עצמו הוא וכיון שאמר בלשון יחיד לא כיון אלא לאחד מהם:

דתנינן תמן. פ"ב דיומא:

ושנים. שני כהנים בידם שני גזירי עצים וקס"ד כל אחד הי' בידו גזיר אחד:

ומשני כדי לרבות בעצים. לעולם מצוה אחת הם והא. דתנן שנים בידן שני גזירין היינו שכל אחד מהכהנים היה בידו שני גזירין כדי לרבות בעצים על המערכה:

כל דבר שתלוי ברביעה. כגון הא דתנן פ"ט דשביעי' עד אימתי עניי' נכנסים לפרדיסו' עד שתרד רביעה שנייה דהיינו ירידת גשמים ממש דעיקר קביעת הזמן ההוא מפני שכבר ירדו גשמים רבים:

ושאין תלוי ברביעה. כגון הא דתנן בב"מ המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה היינו עד שיגיע זמן רביעה שנייה אע"פ שלא ירדו גשמים:

ה"ג יש בהן כדי רביעה ראשונה ושניי'. דקסבר רשב"ג רביעה ראשונה בי"ז בחשוון ושניי' בכ"ג בו וכשירדו מי"ז עד כ"ג הוי ז' ימים:

שרובעת לארץ. כזכר שרובע את הנקבה שמתוך הגשמים הארץ מזריע ומוליד:

ר"מ כדעתיה וכו'. ואזדו לשיטתיהו:

דתנינן תמן. פ"ק דתענית:

שואלין. ומבקשין על הגשמים ואומרים ותן טל ומטר בתפילת י"ח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף