קרבן העדה/נדרים/ח/ד

קרבן העדה נדרים ח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עד הקיץ עד שיעשה הקיץ. בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיעשה הקיץ אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות כלומר שקוצצים הרבה ומכניסים בסלים:

עד שיקפלו המקצועות. המחצלאו' שמיבשים עליהם התאנים ולאחר שנתיבשו מקפלין המחצלאות ומניחין אותן לשנה הבאה:

הכל לפי מקום נדרו. אם רוב תבואת המקום חטין עד קציר חטין ואם שעורים עד קציר שעורים וכן אם היה בהר בשעת הנדר עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר ואם בבקעה עד שיגיע זמן הקציר והבציר בבקעה:

גמ' מה כלכלות. מיבעיא לי באיזה כלכלות איירי של תאנים או של ענבים דקיץ שייך נמי בענבים דתאנים לפי שקוצצין אותן ביד לכך לקיטתן קרויה קיץ וענבים נמי כשיבשו עוקצי הענבים אף הם נקצצין ביד:

נשמעינה מן הדא. תא שמע מסיפא דתנן עד שיקפלו המקצועות קס"ד דמקצועות של תאנים הן ולא של ענבים:

ופריך אית לך מימר. מנא לך למימר מקצועות של תאנים דוקא ולא של ענבים הרי גם הענבים מיבשים לעשותן צמוקים וגם להן פורשין מחצלאות:

נשמעינה מן הדא. אלא ת"ש מהא:

חד. אדם אחד היה לו משא צימוקין ונכנס לטבריא:

שאל גמליאל זוגא לר' בא בר זבדא. פירושא דמתני' אי כלכלות של תאנים קאמר או של ענבים:

א"ל ר' בא. פשיטא דכלכלה של תאני' קאמר שהרי אין כל א"י עושה משא אחד של צימוקין:

אלא הן. גמליאל זוגא א"ל אלא זה אתה שרואה שהוא טעון משא צמוקין:

א"ל ר' בא. דה"ק אין מקום א' בא"י שעושה משא צמוקין א"כ לא שייך למתני משיתחילו העם להכניס בכלכלות וזה שהביא משא צימוקין מכמה מקומות קבצם:

כתיב עד כלות קציר השעורים וקציר החטים. משמע דשניהם כלים בבת אחת ובמתני' תנן עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים ולא קציר שעורים:

ומשני מה דהוא קרייא. הן קרא איירי בדרום א"י שם קציר חטים ושעורים שוין:

מתני'. איירי בגליל ששם אין קצירן שוין:

וירד לו לעמקים. והלך לו מגליל לעמקים:

אסור עד שיבכר בגליל. דאזלינן בתר מקום נדרו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף