שיירי קרבן/נדרים/ח/ה

שיירי קרבן נדרים ח ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שניי'. כל הפוסקים פסקו כת"ק והקשה הב"י בי"ד סימן ר"ך אמאי הא קיי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ותירץ מדאר"ז מחלוקת דאמר עד הגשמים וכו' וההיא לת"ק איצטרך וכו' משמע דהלכתא כוותי' וכ"כ בכ"מ. ותימא הא לפמ"ש דהרמב"ם מפרש לדר"ז באומר עד הגשם אם ירדו גשמים ברביעה ראשונה מותר א"כ אף לרשב"ג איצטר' וצ"ע. ובעיקר הקושיא תמה אני איך נעלם ממאור עינינו משנה מפורשת פ"ט דשביעי' המודר הנאה מחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה ופסקו כהך סתמא. וא"ת ה"ל כסתם ואח"כ מחלוק' ואין הלכה כסתם י"ל הא בתרי מסכתות קיי"ל דאין סדר למשנה וכיון דיש לספק אזלינן לחומרא כת"ק. ועיין ברא"ש ריש מס' ברכות. ובי"ד סימן ו'. והא דאר"י הלכה כרשב"ג חוץ מערב וכו' היינו דבערב וכו' אין הלכה כרשב"ג אע"ג דליכא סתמא דתנן דלא כרשב"ג. ועיין בתוי"ט. ואין צורך למה שדחק שם:

רביעה שנייה. כתב הרמב"ם פ"י מה"נ שזמנה כ"ג במרחשון. והיינו כר' יוסי כדתני' בבבלי בפרקין. ובה' תענית פ"ג פסק כר"מ שזמנה בשבעה במרחשון. וספ"ו מה' תפלה פסק כר' יהודה שזמן הראשונה בשבעה וממילא השנייה בי"ז במרחשון. ותמהו עליו הלח"מ והש"ך בי"ד סימן ר"ך. וכתב הלח"מ שדברי רבינו הם כחומץ לשינים וכעשן לעינים. ואני אומר שדבריו יפים וטובים כיין מיושן למעים. וכעשן קטרת בין שדים. דגרסי' בבבלי בתענית דף ו' אמימר מתני להא דר"ח בהא לישנא בג' במרחשון שואלין את הגשמים רג"א בז' בו אר"ח הלכה כר"ג כמאן אזלא הא דתני' רשבג"א גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושנייה כמאן כר' יוסי אר"ח הלכה כר' יוסי וקשי' הלכתא אהלכתא. ומפני כך מחק רש"י הגירס' הישנה וגרס הלכה כר' יהודה. ודוחק למחוק כל הנוסחאו' הישנות וע"ק לפי גירס' זו ה"ל למימר אמימר אמר דהא פליג אל"ק בכל דבריו דבל"ק אר"ח הלכה כר' יוסי. לכך סובר הרמב"ם דתרי מילי נינהו גבי שאלה פסק ר"ח כר"ג והיינו כר' יהודה. ואפשר דבתפלה מקדמינן כיון דלפעמים צריכין לגשמים בז' במרחשון אע"ג דמיעוט שנים נינהו מ"מ כיון דלעולם איו הפסד בהן מקדמינן לשאול. א"נ אפילו כר"מ אתיא ולא משגחינן ברביע' ראשונה להתפלל עליה ולא נזכר בדברי הרמב"ם בה' תפלה דז' במרחשון רביעה שנייה היא. בנדרים פסק ר"ח הלכה כר' יוסי דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם שקורין לכ"ג במרחשון רביעה שניי'. ובתעניות פסק כר"מ כסתם מתני' וכוותי' קיי"ל דרביעה ראשונה בג' ושניי' בי' ושלישי' בכ"ג. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה פ"ט דשביעית. אלא הא קשיא שבחיבורו פ"ק מה' מתנות עניי' כתב מאימתי מותרין כל אדם בזיתים בא"י וכו' מר"ח כסליו שהוא זמן רביעה שניי' בשנה אפילה. וזה דלא כמאן וראיתי להכ"מ שכתב שרבינו מפרש דר' יוסי ארביעה שניי' קאי וה"ק רביעה שניי' בשנה בכירה בי"ז ובבינוני' בכ"ג ובאפילה בר"ח כסליו ע"ש. לפ"ז י"ל דמודה ר' יוסי לר"מ בשנה בכירה ולר' יהודה בשנה בינוני' ופליג עלייהו באפילה. מעתה ניחא הכל דבכולהו פסק כר' יוסי. בנדרים פסק בכ"ג דלשון בני אדם בדבר בינוני וכן בתפלה פסק בבינוני'. ובחעניות עבדינן לחומרא כשנה בכירה ובשביעית דספק מתנות עניים לחומרא פסק שזמן רביע' שני' בר"ח כסליו שנה האפילה והדברים ברורים באין גמגום. גם דברי הרי"ף פ"ק דתעני' יש ליישבם ע"פ דברינו אלה. ועיין בחידושי הריטב"א בתעני' דף י' ובחידושינו שם:

כדי לרבות עצים. עיין פירושי בקונט'. וקשה במתני' תנן י"ג כהני' זוכין בתמיד משמע שכולהו היו מן הצורך לתמיד ובפירושי למס' שקלים הגהתי קרבן לרבות העצים דכתיב כי תקריבו קרבן מנחה ומצינו לעצים שנקראו קרבן דכתיב והגורלות הפלנו על קרבן עצים. וברייתא היא שניי' במנחות דף ק"ו:

ר"מ כדעתיה וכו'. כתב הרמב"ם פ"י מה"נ אם אמר עד שיפסקו הגשמים בא"י אסור עד שיעבור פסח. וכ' הלח"מ מחלוק' ר"מ ור"י ואם נאמר דתלי פלוגתייהו בהא דתנן בתעני' עד אימתי שזאלין את הגשמים וכי' קשה דרמב"ם פסק בה' תענית עד שיעבור ניסן שואלים את הגשמים ולמה פסק כאן עד שיעבור פסח וצ"ל דסובר רבינו דלא תלי הא בהא ע"כ. ותימרו הרי מפורש כאן דתלי הא בהא ועיקר קושיות הלח"מ תמיה לי שהרי לא קיי"ל כר"מ וכר"י דהך מתני' לענין שאלת גשמים ואין שואלין אלא עד י"ט הראשון של פסח וכמ"ש הרמב"ם פ"ב מה' תפלה. והא דכתב בה' תעני' שהיחידין מתענים עד שיצא ניסן משמע דצריכין לגשמים עד שיצא ניסן, הא ודאי מילתא אחריתי היא, דהתם איירי בשלא ירדו גשמים כלל אבל היכא דירדו אין צריכין אלא עד שיעבור פסח. וא"ת ה"ל למפסק עד שיפסקו הגשמים אסור עד י"ט הראשון של פסח י"ל דשאלה שאני כדאמרי' בירושלמי בתעני' כדי שיצאו המועדות בטל ובנדרים פסק כר"י דקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י וזה ברור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף