קרבן העדה/מועד קטן/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מחפין את הקציעות. תאנים שטוחין בשדה ליבשן מחפין ומכסין אותן בקש מפני הגשמים:

אף מעבין. שנותנין אותן זו ע"ג זו ועושין אותן כמין כרי שיהו העליונות מגינות על התחתונות:

הדשושות. שדשים וכותשים חיטים לדייסא:

הגרוסות. שעושין גריסין של פול:

הם. האומנין:

החמירו על עצמן. ואין עושין אפי' בצנעא:

גמ' כיני מתניתא. כן צריך להיות מתני' רי"א מעבין ול"ג אף דר' יהודה מחמיר באיסורי מועד יותר מת"ק דהוא ר' יוסי כדאמרינן לעיל בר"פ רי"א יאבד דבר ממועט וכו':

אית מילין. יש דברים בהלכות מועד והן חמורים מהל' נגעים ואהלות:

תמן וכו'. התם בשבת פרק במה טומנין:

ה"ג פורסין מחצלת של שיפוף ע"ג לבינים בשבת. וה"פ פורסין מחצלת ע"ג לבינים שלא נגמר בישולם שלא יהו נפסדים בגשמים א"נ אף לאחר בישולם כדי שיקבלו הסיד ולא אמרינן הואיל והן עצמן מוקצין אף הכלי לא ינטל לצרכן:

והא אמר הכין. ובמתני' שאין מכסין הקציעות בחול המועד וכ"ש בשבת:

לתלוש מן הקרקע ביניהון. הא דפליגי רבנן ור"י היינו לתלוש מן הקרקע קש ולכסות על הקציעות דרבנן סברי קוצר ומכסה אבל קש התלוש מן הקרקע לכ"ע מותר לכסות בו אפי' בשבת וכדר' ירמיה אמר רב:

קיבלו עליהן. פורשו חרמי' לצוד בהן דגים שבטבריא וכן הטוחנין פולין לגרוסין שבציפורי והכותשין חיטין לדייסא שבעכו שלא לעשות כן בחול המועד מפני כבוד יום טוב:

ופריך הניחא גרוסי ודשושי. שהן יכולין להחמיר על עצמן שאפשר לאכול חיטין ופולין בלא כתישי וגריסי א"נ שאפשר שיעשו הרבה קודם יום טוב שיהיה די לצורך יום טוב ואינן מתקלקלין אם יעמדו ימים רבים:

אלא חרמי טבריה. הלא ממעטין בשמחת הרגל שאין לבני טבריא דגים לאכול שאם עומדין מקודם יום טוב מתים ומסריחים:

ומשני צד הוא בחכה או במכמורת. בחול המועד ואינו ממעט בשמחת יום טוב ולא החמירו אלא שלא לפרוש חרמים כמו שעושין בחול וגם שיש בו פרסום:

ופריך אפי' כן אינן ממעטין בשמחת הרגל. בתמיה שהרי אינן צדין הרבה דגים בחכה ובמכמורת וגם אינן צדים דגים גדולים:

ר' אימי מיקל לון. היה מקלל להן לחרמי טבריא שהן ממעטין בשמחת הרגל ע"י שאינן פורשין חרמים בחול המועד:

הדרן עלך פרק מי שהפך
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף