קרבן העדה/מועד קטן/ב/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלא לצורך המועד. שהקונה צריך להם במועד בתים לישב בהם עבדים לשמשו בהמה לשחיטה:

או לצורך המוכר. שצריך למעות להוציאן לצורך י"ט:

אין מפנין. כלים או תבואה:

מבית זה לבית אחר. רחוק ממנו מפני הטורח:

אבל מפנה לחצירו. לבית אחר שבאותו חצר דצנעה הוי אבל מבית לבית דרך רה"ר לא:

אין מביאין כלים. שאינן לצורך המועד:

ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן:

גמ' ופריך ניחא כולהון. שהן צורך המועד כדפרישית במתני' אלא אבנים מאי צורך המועד אית בהו:

ומשני כהדא וכו'. נמצא דצריך אבנים לבנות כותל הנוטה ליפול:

ופריך ויסתור ולא יבנה. דהא תו ליכא סכנה:

מהו ליקח בתים מן העכו"ם. בארץ ישראל:

א"ל אימת ר' שואל. ודאי בשבת קמיבעיא לך ואנן תנינן בברייתא אפילו בשבת מותר:

כיצד הוא עושה. ריש לקיש סובר משיכה מפורשת מן התורה וכתיב או קנה מיד עמיתך לעמיתך במשיכה ולעכו"ם בכםף ואיך נותן לו הכסף בשבת:

מראה לו הכסף. בשקים ומקנה לו מקומו. או שהעכו"ם לוקחם מעצמו:

לארכיים. בבתי דינין שלהם ואע"ג דאמירה לעכו"ם שבות משום ישוב ארץ ישראל התירו:

שכן מצאנו וכו'. כלומר שמצינו שבשביל ישוב ארץ ישראל מותר לחלל שבת:

וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבעה פעמים. הל"ל וביום השביעי תעשו כן שבעה פעמים אלא ודאי דיום השביעי לא היה יום המעשה ובי"מ לא פי' כן והנ"ל פירשתי:

עד רדתה. כלומר שלא תפסיק במלחמה עד רדתה ול"ל קרא פשיטא אלא ללמד שאף אם אירע שבת בינתים אל יפסיק המלחמה בשביל כך:

במספק ליחיד. בשאינו צריך אלא ליחיד אבל רבים הם שאין להם לאכול דש אפי' בפרות:

שמחה לאדם שהוא דר בתוך שלו. נמצא שזה מעונג י"ט הוא הלכך אפי' מחצר לחצר שרי:

אין מפנין וכו'. כלומר כיוצא בו אין מפנין וכו' והטעם שהבלבול קשה למתים מפני שמתייראים מיום הדין ובשמואל הוא אומר למה הרגזתני וגו':

ובתוך שלו. לפנותו לקברו אצל אבותיו מותר שזהו כבודו ושמחתו:

הדא אמרה. מסיפא דמתני' דתנן אם חושש להן מפנין וכו' שמע מינה סחורה שמתיירא שתאבד מותר לטלטלה ולהפכה במועד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף