קרבן העדה/כתובות/ה/ז

קרבן העדה כתובות ה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המדיר את אשתו. כגון דאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אבל הנאת תשמישי עליך לא מיתסרא דהא משועבד לה דכתיב ועונתה לא יגרע:

בש"א שתי שבתות. אם הדירה ב' שבתות תמתין ואם יותר יוציא ויתן כתובה:

הטיילים. שאין להם לא מלאכה ולא סחורה:

החמרים. שיוצאין לכפרים להביא תבואה למכור בשוק:

הגמלין. סוחרי חבילות ומביאין על הגמלים ממקום רחוק:

הספנים. פורשין לים הגדול לקצווי ארץ:

גמ' כימי לידת נקבה. ששוהא שבועיים מתשמיש:

בתיהן. נשותיהן:

אפי' כמה. הרבה:

וישלחם לבנונה וגו'. ופליג אסתמא דש"ס וקסבר אפילו ברשות לא יותר משלשים יום:

ושני חדשים בביתם. שהרי שלשים אלף איש היה המס וישלח לבנון עשרת אלפים בחדש כשמחליפין אלו הולכין עשרת אלפים אחרים ובחדש הג' עשרת אלפים שלישים נמצא שעמדו הראשונים בביתם שני חדשים וכן כולם בחילופיהם כך:

הבאה והיוצאת. בד"ה כתיב במחלוקת שהיו עובדים את דוד כל מחלקות חדש ומדהוה ליה למכתב המשרתים את המלך לכל דבר מחלקות היוצאת והבאה למה לי אלא ללמד שהיו שתי מחלקות נצבים ומשרתים שמשרתים עם השאר זו ששה חדשים בדילוג וזו ששה חדשים בדילוג זו באה וזו יוצאת מדי חדש בחדשו:

ופריך הכא. ברישא תנן הפועלים שבת אחת משמע דעונתן משבת לשבת ובסיפא תנן הפועלים שתים בשבת הפועלים יוצאין שלא ברשות. נשיהם שבת אחת ורישא דמתני' דתנן שבת אחת בכהאי גוונא איירי שרשאים לשנות ולבטל עונה ממה שהיה מנהגם תחלה שדרכן שתי פעמים בשבת כדתנן בסיפא:

שאר זה דרך ארץ. הא דכתיב בקרא שארה כסותה ועונתה לא יגרע מפרש שאר היינו תשמיש:

אל כל שאר בשרו. לא תקרבו לגלות ערוה:

ויענך וירעיבך. וה"ק קרא עונתה לא יגרע דבר שהוא כעינוי כשמונעו ממנה:

אם תענה את בנותי. היינו שימנע מהן תשמיש שהוא כעינוי:

לפי השאר. זקנה קשה לה משאוי ואינה יכולה לסבול בגדים רחבים וילדה צריכה בגדים רחבים להתנאות בהם:

לפי העונה. לפי העת אם חמה אם צנה:

מנ"ל. לראב"י שחייב הבעל במזונות אשתו:

שאין בהם קיום נפש. כגון כסות:

מנ"ל. לראב"י שחייב הבעל שלא למנוע ממנה תשמיש:

עד שלא נישאת מכאן. שלא נשאה לכתחלה לשם כך:

למד ר"א. דמתני' שיש לחלק בעונת התשמיש כפי הטורח שמוטל על הזכר:

חד לעשרה. לפי שהן פנויין ממלאכה דרכן להרבות בתשמיש ולעבר עשרה נקבות ובהמה משנתעברה שוב אינה מקבלת זכר:

ובניהם. ובנאיהם זכר כנגד נקבה לפי שהזכר עושה מלאכה כבדה:

הן. הגמלים:

לפיכך לא פרסמו הכתוב. וכתב הזכר בלשון בניהם:

דאינון לעיי. שהן יגעין במלאכה וממעטין בתשמיש:

חד לתרי. דסתם שוורי' לחרישה עומדים ואין עבודת החרישה תמידית משא"כ החמורים למשא תמידית הן עומדין:

לא מסתברא. וכי לא מסתברא לעשותן כספנין שעונתן לששה חדשי' שהן מטריחין עצמן הרבה:

אוכלת עמו מלילי שבת וכו'. דתנן לקמן בפרקין:

בלשון נקיה. תני תנא אוכלת וכוונתו תשמיש שאפי' גמל וספן המשרה אשתו ע"י שליש חייב בתשמיש בכל לילי שבת א"נ אתלמידים קאמר רב דעונתן בכל לילי שבת ולשון זה נראה עיקר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף