פני משה/כתובות/ה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


פני משה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המדיר את אשתו מתשמיש המטה. כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אבל הנאת תשמישי אסור עליך לא מיתסרא דהא משועבד לה דכתיב ועונתה לא יגרע:

בית שמאי אומרים שתי שבתות. אם הדירה שתי שבתות תמתין:

ובית הלל אומרים שבת אחת. כדמפרש טעמייהו בגמרא ויותר על שבת אחת לבית הלל או ב' שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום או ספן שעונתו לששה חדשים שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' דמשהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה ליבעל:

התלמידים וכו' שלשים יום. בבבלי קאמר מתני' רבי אליעזר היא אבל חכמים אומרים אפילו שתים ושלש שנים והלכה כחכמים:

הטיילים. שאין להן מלאכה ולא סחורה:

הפועלין. שעושין מלאכה בעירן:

החמרים. שיוצאים לכפרים להביא תבואה:

הגמלים. מביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק יותר. הספנים. המפרשים לים הגדול. ומי שהיה מתחלתו בעל אומנות שעונתו קרובה ומבקש ליעשות בעל אומנות שעונתו רחוקה אשתו מעכבת עליו חוץ מתלמוד תורה שאין אשה יכולה לעכב על בעלה שהיה טייל או פועל שלא יעשה תלמיד חכם:

גמ' כימי לידת זכר או כימי נידתה. וכן הוא בתוספתא ובבבלי מסיק דבית הלל לא גמרי אלא מנדה ובהא פליגי דבית שמאי גמרי מלידה מידי דהוא גרים לה הכעס שכועס עליה ומדירה מלידה דהוא גרם לה והא אשכחן יולדת נקיבה דדרכה לשהות שתי שבתות ובית הלל סברי גמרי מידי דשכיח ממידי דשכיח לאפוקי לידה דלא שכיחא כולי האי:

שלא ברשות בתיהן נשותיהן:

אפילו כמה. כלומר עד כמה אורח ארעא הוא:

עשרת אלפים לחדש. וכתיב חדש יהיו בלבנון ושנים בביתו וכן הוי אורחא דמילתא להיות חדש יוצא וב' חדשים בביתו:

חיבב הקב"ה פריה ורביה. שלא הותרו להיות בלבנון אלא חדש א' ובבתיהם שני חדשים:

הבאה והיוצאת חדש וגו'. במחלוקת לדוד קחשיב שם שהיו עובדי' אותו כל מחלקות חדש וקרא יתירא דהבאה והיוצאת חדש בחדש דריש דהוי ליה למיכתב לכל דבר המחלקות לכל חדשי השנה אלא ללמדך שהיו בדילוג חדש בבית המלך וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו וחדש בביתו:

הכא את אמר. בפועלין שבת אחד:

וכא. לקמן במתני' קאמר בעונת הפועלים פעמיים בשבת וקס"ד דרישא לא קאי איוצאים שלא ברשות:

תני בר קפרא. בברייתא דה"ק הפועלין יוצאין למלאכתן וכו' ולאו בדין עונה מיירי וקמ"ל שיכולין לשנות ממנהגם ולצאת חוץ לעירן שבת אחת:

שאר. שארה כסותה ועונתה וגומר ופליגי במשמעות המקרא:

שתהא הכסות לפי השאר כו'. שהוקנה אינה יכולה לסבול משאוי בגדים הרחכים וילדה צריכה בגדים רחבים להתנאות בהן:

לפי העונה. העת והזמן אם חמה ואם צנה ולא יתן חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים:

מנא ליה מזון. לראב"י דיליף קראי למילתא אחריתא וקאמר דק"ו הוא:

שאין בהם קיום נפש. כלומר כסותה חייב מזונות שהם קיום הנפש לכ"ש:

שנישאת לכאן. בשביל זה:

ממנחה ששלח יעקב למד ר"א. במתניתין לחילוק העונה:

ששילח לו כדרך הארץ. לפי קלות וכבדות מלאכתן וטרדתן:

חד לעשרה. זכר אחד לעשרה נקיבות שאין להן שום מלאכה:

הן. הגמלים שצנועים בתשמישן הן לפיכך לא פירסמן הכתוב לומר הזכרים אלא ובניהם והיינו ובנאיהם:

חד לארבע דאינון לעיי. שהן יגיעין במלאכה ולפיכך לא נתן לזכר אחד אלא ד' נקיבות:

חד לתרי דאינון לעיי. שהן יגיעין ועסוקין במלאכה כבידה ביותר ומשם למד ר"א לחלק העונה לפי הטיול והמלאכה:

לא מסתברא מיעבדינון בטילין. לא מן הסברא הוא שנעשה אותן כטיילין שאין עוסקין במלאכה ויהא עונת ת"ח בכל יום:

לא מסתברא דלא כאספון. אדרבה לא מסתברא אלא איפכא שנעשה אותם כנאספין ונאסרין בביתם שהן טרודין ויגיעין ביותר בלימוד ובעיון התורה. אספון מלשון אסיר ואסיף. א"נ כהאיספון גרסינן דמסתברא לעשות ת"ח כמו הספן כדמסיק שהן יגיעין יותר:

רב אמר. דממתני' דלקמן יש לנו רמז לעונת ת"ח דקתני אוכלת עמו וכו' ובלשון נקייה הוא ונבעלת קאמר כמו אכלה ומחתה וגומר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף