קרבן העדה/יומא/ד/ו

קרבן העדה יומא ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בכל יום היה שם. במזבח החיצון:

ארבע מערכות. של עצים שמבערים עליהם האש ובגמרא מפרש להו:

גמ' קיומי אש. שאם אין אש של מערכה גדולה מתגבר מוסיפין עליו מזה:

איכול איברים ופדרים. שלא נתעכלו מבערב כגון שלא ניתנו ע"ג המערכה או ניתנו ולא הספיקו להתעכל:

זו קטרת. מערכה ליטול ממנו גחלים להקטיר עליהן קטרת שבהיכל:

ולית לרבי יוסי מערכת עיכול איברין. דסבירא ליה דמהדרין להו למערכה גדולה שנאמר אשר תאכל את העולה אם אינו ענין לתחלתו שנאמר על מוקדה תנהו ענין לסופה:

ולית לר' יהודה אף מערכת קיום האש. דלא צריך לזה מערכה דכהנים זריזין הן:

מה מקיים רבי יהודה כלומר מאי עביד ר"י בקרא דאש תמיד דמוקמינן למערכת קיום אש:

אש שאמרתי לך תהא תמיד. והיינו של מנורה שנאמר בה להעלות נר תמיד:

לא תהא אלא. מאש שעל מזבח החיצון:

ושורפין אותן בפני עצמן. ע"ג המזבח:

מה את ש"מ. איך שמעינן ממתני' שדוחה את השבת:

והיום. ביה"כ חמש וכי היכא דדוחה יה"כ דוחה נמי שבת:

דבר שאינו מעכב דוחה.וכי שריפת איברין ופדרין שאם אינן נשרפין אינן מעכבין הקרבן ודוחין את השבת:

עידי החדש יוכיח שאינן מעכבין הקרבן שהרי לפעמים יבואו אחר הקרבת הקרבן של בין הערבים או בזמן הזה ואפ"ה דוחין את השבת א"נ אם אינן באים להעיד והחדש מעובר אין כאן קלקול דאתם אפילו מזידין ואפ"ה דוחין שבת:

דתנינן תמן.ספ"ק דר"ה:

מנין. שמוסיפין מערכה לקטרת של יה"כ:

מה ת"ל אש. דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש:

שהיא בטילה ע"ג גחלים. שיהיו הגחלי' מרובין משלהבת ואלו במערכ' גדולה או בשאר מערכות היה אש הרבה:

יכול עוממות. כהות שעלה האפר עליהם:

יכול שלהבת. ואדמעייל לגואי הוה גחלת:

ת"ל ולקח גחלי אש. משעת לקיחה יהיו גחלים:

מן הלוחשות הללו. שהן בוערו' והאש ניכר עליהם:

אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות כשנוסעין ישראל במדבר ומפרקים המשכן ונושאים השלחן עם הלחם אין נפסל הלחם ביוצא:

אף בנסיעתם אינו נפסל. משום יוצא אם הלחם על השלחן:

כבתוך המחנות אע"פ שנסע כבתוך המחנות הוא ואינו נפסל משום יוצא:

השורף קדשים בחוץ. אפילו בשעת מסעות לוקה דבעינן בקדש באש תשרף:

וקדשים נדחין בשעת מסעות. ונפסלין ביוצא:

טמאים. פרושים וכו'. כלומר אע"ג דאין מחנות לענין קדשים אפ"ה המחנות קדושים וזבין משתלחין חוץ למחנה לויה ומצורעין חוץ למחנה ישראל:

תדירא וכו'. מרגלא דבר זה בפומיהון דרבנן:

נסתלקו הפרוכת. בשעת מסעות:

הותרו המחיצות וכו'. ופליג אדרבי יוחנן:

הכי גרסינן תמיד אפילו בטומאה לא תכבה אף במסעות בשעת מסעות מה היו עושין לה היו כופין עליה פסכתור דברי ר"י מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רש"א אף בשעת מסעות וכו'. וה"פ מדכתיב אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה דריש רבי יהודה דתמיד משמע אףבשעת מסעות לא תכבה וקרינן ביה תמיד והיינו כריב"ל כיון שהלחם הפנים על השלחן בשעת מסעות קרינן בהו לחם הפנים לפני תמיד ואינן נפסלין ביוצא וסיפא דברייתא דהיינו דברי ר"ש מסייעין לרבי יוחנן דסובר דבשעת מסעות היו מדשנין אותה דבשעת מסעות לא קרינן ביה תמיד א"כ אף בלחם הפנים לא מיקרי תמיד ונפסלין ביוצא:

פסכתר. כלי נחשת:

לא היה בגד ארגמן נשרף. בתמיה א"כ עכ"ל שהיו מדשנין את המזבח:

מה עביד לה ר"י. הרי היה בגד ארגמן נשרף, ומשני פסכתר היו כופין. ע"ג האש ואח"כ פרשו עליו בגד ארגמן:

ודשנו את המזבח.דמשמע שהיו נוטלין הדשן מעליו:

ומשני וירוון.האי מדשנין היינו שהיו משביעין את המזבח שהיו מניחין עליו איברים ופדרים ואש אף בשעת מסעות שיהיה לו לאכול:

כיי. כי האי דאר"י בן פזי הא דכתיב ואכל ושבע ודשן היינו.לשון שביעה יתירה אף ודשנו את המזבח נמי לשון שביעה יתירה היא:

הדרן עלך פרק טאף בקלפי

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף