קצות החושן/חושן משפט/שיז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
או בעדים. כת' בסמ"ע ז"ל או בעדים בין שהיתה בלא עדים ור"ל עדי הקנין שמשכיר לו כו' ונראה דר"ל דהיתה בעדים בלא קנין או שאין העדים לפנינו דה"ל כשכירות בע"פ וכלהו לדבר א' נתכוונו ללמדנו רבותא דאפי' היה בשטר נאמן השוכ' לאחר זמן כו'. ומדברי הסמ"ע שכת' דהיתה בעדים בלא קנין או שאין העדים לפנינו משמע דאפילו בקנין רק שאין העדים לפנינו והא דכת' בש"ע סי' ל"ט ס"ה דאפילו בקנין אם אין העדים לפנינו דנאמן לומר פרעתי אפי' תוך זמנו ע"ש ומשום דריע טענתיה דמלוה כשלא הוציא שטר. נראה דהתם דשטר והקנין לגוביינא א"כ טענתיה איתרע מדלא הוציא השטר כיון דסתם קנין לכתיבה עומד וסתמא כבר פרעו אבל הכא דאפי' שטרא נמי לאו לגוביינא אלא כי היכא דלא ליחזק וכדאיתא בגמ' פ' השואל דף ק"ג וא"כ אפי' פרע השכירות נמי היה צריך לשטר כדי דלא ליחזק וכיון דהאי שטרא לאו לגוביינא לא אתרע כי ליתנהי לשטרא ומש"ה תוך זמנו לא גרע כחו:
ב[עריכה]
ותובעו תוך שלשים. והוא לשון הרמב"ם פ"ז משכירות וכת' הראב"ד שלשים יום לאו דוקא והה"מ כת' ז"ל ותוך שלשים יום הכונה בשוכר סתם ובאותן שלשים יום של הודאה ובקצ' ספרי הגמ' הגירסא כך היא תנינא כל שלשים יום בחזקה שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן לאחר ל' יום בחזקה שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן ונראה שסובר רבינו שהיא ברייתא שנויה על דין זה ורש"י החליף הגירסא עכ"ל ובש"ך הקשה על המחבר דס"ל לעיל סי' ע"ח בפשיטות דוקא בקובע זמן הוא דאמרי' חזקה אין אדם פורע תוך זמנו אבל לא בסתם הלואה שלשים יום א"כ ה"ה הכא נאמן לו' פרעתי תוך שלשים ע"ש שהניח בצ"ע ולפמ"ש בסי' ע"ה דהא דנאמן לו' פרעתי תוך סתם הלואה שלשים יום היינו משום דסברי פרעון במנהגא תליא ועבידי אינשי דפרעו גו סתם הלואה וכן מבוא' במרדכי דחזקה דתוך זמנו במנהגא תליא ע"ש שכת' פ"ק דב"ב וז"ל ועוד הכא ליכא חזקה אלימתא דאנן סהדי שנוהגין העולם לתת לסופרים ולמלמדים קצת מן השכירות קודם גמר המלאכה וגרסי' בר"פ הפועלים וליחזי היכי נהוג עכ"ל. ובשכירות סתם שנשים לא עבידי אינשי דפרעו גו זימניה וכן תוך שלשים של הודאה וכיון דבמנהגא תליא אין להקשות סתמא אסתמא דהכל לפי המנהג והיכי דנהוג נהוג וכמ"ש: ונראה דאם שכרו סתם לכל שנה כך וכך ובכלו' השנה טען פרעתיך עבור השנה דנאמן לו' פרעתיך דה"ל אחר זמנו ואע"ג דלא הודיעו ויש לו לדור עוד שנה היינו משום דלא הודיעו ה"ל כנותן לו רשות שידור עוד שנה אבל זמן הפרעון כבר עבר משנה הראשונה דהא דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף משום דכתיב כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה שניה והרי כבר התחיל שנה שניה דהא אם רוצה צריך להוסיף לו בשנה שניה תלא משום דלא הודיעו מתחלה ה"ל כנתרצה לדור בשכירות כשנה הראשונה אבל שנה שניה מיהא הוי וממילא כה"ג בהזכיר לו לחדשים ואמ' לו בעד כל חודש כך וכך מכי כלתה חדש הראשון ה"ל זמנו ונאמן לו' פרעתי אחר כל חדש אלא דאם טען שפרע תוך שלשים יום של הודעה עבו' אלו התלתין יומין הוא דאינו נאמן כיון דלא הודיעו הרי יש לו לדור שלשים יום ואינו נאמן תוך זמן זה אבל מה שטוען שפרע אחר כלות שנה או אחר כלות חדש אע"ג דלא הודיעו ויש לו דירה עוד בביתו אבל הוא שכירות שניה וכמ"ש ודו"ק. וכן משמע מדברי תוס' פ' השואל דף ק"ג ד"ה לקיטת חמש שנין ע"ש שכתבו בשם ר"ח שכת' בשטר בזמן כך וכך שכרתי חצירו של פ' עשר שנים במאה דינרין י' דינרין בכל שנה כו' ע"ש ואע"ג דשכרן לעשר שנין כיון דאומר בכל שנה י' דינרין ה"ל כל שנה ושנה זמנו ונאמן לו' פרעתי ומכ"ש לנדון שכתבנו דהיינו שכרו סתם לכל שנה כך וכך:
ג[עריכה]
ואפי' ביום אחרון בפ' השואל דף ק"ב בעי מניה מר' ינאי שוכר אמר נתתי ומשכיר אומ' לא נטלתי מי נאמן כו' לא צריכא ביומא דמשלם זימניה כו' תניתוה שכיר בזמנו נשבע ונוטל טעמא דשכי' משום דטריד בפועליו כו' וריטב"א בחידושיו ז"ל וצ"ע מאי קא מוכח ליה משכיר דלמא התם שאני דאיכא איסורא בל תלין ומש"ה עביד דפרע כדי שלא יעבו' אבל בעלמא אימא לך דלא פרע עכ"ל. ולפמ"ש בסי' של"ט סק"א במשכי' בית לחבירו עובר משום בל תלין ומשום (דבית) דין תלוש אית לה דה"ל תלוש ולבסוף חיברו וה"ל כמו שכירות כלים א"כ שפיר פשיט ליה שוכר משכיר דבשניהם איכא בל תלין:
ד[עריכה]
מוציאין מידו. עב"ח בסי' קל"ז שהקשה דהא אמרי' לא חציף אינש ואפילו יש עדים שליקטן מהימן מהאי טעמא ומאי שנא במשכנתא דמוציאין מידו ובש"ך שם תירץ כיון דכבר ירד בתורת משכנתא חציף נמי לאוכלו יותר ע"ש וקושיא ופירוקא אתמר בריב"ש סי' של"ו:
< הקודם ·
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |