ב"ח/חושן משפט/שיז

ב"ח ‏ חושן משפט שיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אמר השוכר פרעתי וכו'. ס"פ השואל אסיקנא הכי ומשמע דביומא דמישלם זימניה נאמן השוכר אפילו תבעו בתחלת היום כל שהיה שהות ביום לפרעו היום מיהו אינו נאמן בתחלת היום לומר פרעתיך תוך הזמן במגו דפרעתיך היום דאין זה מגו טוב דאין רגילות לפרוע בתחלת היום אלא דאי טעין בתחלת היום פרעתיך היום נאמן בשבועה אבל תבעו בסוף היום נאמן לומר פרעתיך תוך הזמן במגו דפרעתיך היום וכבר התבאר כל זה בסי' ע"ח בס"ד:

ב

השכירו לו בשטר לעשר שנים וכו' מימרא דרב נחמן ס"פ השואל ופרש"י וכן בתוס' ע"ש ר"ח דלא כתוב בשטר לא תחלת השנים ולא סופן והשטר ביד השוכר וטוען המשכיר עיקר השטר נכתב בשבילי שלא תאמר לקוח הוא בידי ואין השטר בידך אלא כדי שלא אכחיש לך חשבון השנים כמה היו מ"מ עיקר השטר בשבילי נכתב שע"י כן יש קול שבמשכנתא הוא אצלך אע"פ שהשטר בידך עכ"ל וכ"כ הריף והרא"ש וכך הם דברי רבי' ונראה דאף כאן אם המלוה דר בו ג' שנים וכבש השטר נאמן במגו כדכתב רבינו בסוף סי' זה אלא דרבינו כתב לשם כלשון הגמ' דה"א בפ' המקבל. עוד כתבו התוס' ולשון שני פר"ח י"א דינרים בכל שנה ואחר ה' שנים טען השוכר ואמר למשכיר נקיטת שכירות ה' שנים נראה עיקר [וכו'] דלפי זה השטר ישנו במשכיר עכ"ל התוס' ותימה דכיון דר"ח כתב דמסתברא כי האי פירושא בתרא וגם התוס' כתבו דכן עיקר למה לא הביאו רבי' דאע"ג דהרי"ף והרא"ש כתבו פירושא קמא משום דהכי משמע להו לישנא דתלמודא טפי מ"מ הדין ודאי דין אמת דאע"ג דהשטר ביד המשכיר כיון דהשטר לא נעשה לגוביינא אלא כדי שלא יחזיק השוכר ויטעון לקוח הוא בידי נאמן השוכר בשבועה לומר שפרעו כל ה' שנים שדר בהן כבר וי"ל דרבינו נסמך על מ"ש קודם זה תבעו לאחר זמנו השוכר נאמן בשבועה ואין חילוק בזה בין היה שכירות ע"פ או בעדים או בשטר ורצונו לומר דאפילו בשטר שביד המשכיר על כמה שנים השכירו כיון דלאו לגוביינא נעשה השטר אלא כדי שלא יחזיק השוכר בה נאמן בשבועה ונראה דגם הרא"ש ז"ל שלא הביא הך פירושא בתרא בפסקיו היינו משום דנסמך על מ"ש קודם זה הא דקאמר תלמודא אימת אי בתוך זמנו תנינא ואי לאחר זמנו תנינא וכו' דלאחר זמנו בחזקת שנתן עד יאמרו לו שלא נתן וסתמא משמע בין בע"פ בין בשטר והכי נקטינן דאפי' יש שטר ביד המשכיר נאמן השוכר לומר פרעתי על כל השנים שעברו ובשבועה:

ג

השכיר לו הבית בשטר וכתב בו שנים וכו'. פי' והשטר ביד השוכר וקדם השוכר ודר בו ג' שנים אין מוציאין מידו וכו': לפיכך כתב א"א הרא"ש וכו'. נראה דלעיל בהשכירו לו בשטר לי' שנים והשטר ביד השוכר והמשכיר אומר כבר כלו הי' שנים לפני שנה דהיינו שדר בו י"א שנה אין שומעין למשכיר אפילו לא יוכל השוכר לברר ואין מוציאין מיד השוכר דשאני הכא דהשטר שכתוב בו שנין סתמא מסייע למשכיר שלא השכיר לו אלא לשתי שנים דאי טפי הו"ל לפרש אבל כאן אדרבה השוכר נאמן אצל שטרו דלא כלו כבר הי' שנין. ומה שקשה מכאן למ"ש רבינו בתחלת סי' קל"ז נתבאר לשם בס"ד גם לשם הביא ב"י דין זה שכתב רבינו כאן:

ד

ואם דר בו השוכר כבר ג' שנים וכו' נאמן במגו וכו'. רבינו נמשך אחר הסכמת הרי"ף והרא"ש שכתב לעיל סוף סי' ק"ן דנאמן לומר שטר היה לי ואבד במגו דלקוח הוא בידי ודלא כהר"ר יונה ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.