קובץ על יד החזקה/יסודי התורה/א

קובץ על יד החזקה ‏ יסודי התורה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם כו'. עיין כ"מ ועיין מה שאכתוב בזה בס"ד פרק ה' מהל' תענית הל' ו':

ו

וידיעת דבר זה מ"ע וכו'. הבה"ג לא מנה זה בכללי דרמ"ח מ"ע והרמב"ן הסכים לדעת רבינו גם בסמ"ג וסמ"ק מנאו אותו יען כי זה עיקר ושורש האמונה שהוא אדון כל ממציא כל הנמצאים ואשר הראנו אותות ומופתים בזרוע נטויה והוציאנו ממצרים להיות לו לעם סגולה ליראה את ה' אלהינו ולשמור את מצותיו וחקותיו כל הימים, ומסיים הסמ"ק מאחר שהוא דיבור ה"ק כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם ממצרים כן תאמינו בי שאני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם:

וכל המעלה וכו'. וכ"כ הסמ"ג שלא להעלות במחשבתו ח"ו שיש אלוה זולתו יתברך שנאמר לא יהיה לך וכו', ואע"ג דתניא במכילתא לפי שנאמר לא תעשה לך פסל העשוי כבר מנין שלא יקיים ת"ל לא יהיה לך אתא קרא שלא יקיים בביתו מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ועיקר קרא שלא להעלותו במחשבתו דזה הוא עיקר דיבורו של השי"ת. כ"כ מהרש"ל בהגהותיו לסמ"ג. ול"נ דנפקא לרבינו וסמ"ג דרשא זו ממלת על פני כי השי"ת מלא כל העולם ואין דבר סתור ונעלם ממנו ויודע מחשבות בני אדם בטרם יעלו על לב וא"כ אם ח"ו חושב מחשבה רעה השי"ת רואה מה שבסתר לבבו. והזהיר על זה שלא להעלות במחשבתו שמץ דבר רע כי מחשבת ב"א גלוים לפני השי"ת. וז"ש דע כי מחשבות לבך הם נגד פני: ועיין בר"א מזרחי שכתב דדבר זה במחלוקת שנויה במכילתא, ובס' גור אריה חולק עליו ע"ש. וראיתי בספר משנת חכמים שכתב דהוכרח הרמב"ם לפרש דלא כמכילתא מתלמודא דידן דהא אמרינן סנהדרין (דף צ"ט) ת"ר כי דבר ה' בזה ר"י אומר זה העובד כוכבים מאי משמע דתני דבי ר"י כו' אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. וא"כ אי נימא דקרא דלא יהיה לך קאי על קיום א"כ עבר וקיים הוי בכלל כריתות. ועיין ריש כריתות דילפינן כרת בעובדים מדכתיב כי דבר ה' בזה. ובאמת מבואר להמעיין שם דקיום לא הוי בכרת וע"ש שסיים ואף דאין לחדש דבר ולומר דאמחשבה גרידא מבלי מעשה חייב כרת מ"מ הדברים ברורים דלא יהיה לך קאי על המחשבה. ואני אומר דדבר זה ברור דהזהיר על המחשבה כמ"ש דכ"ע הכי ס"ל וכרת דעובדים מ"ש דילפינן כרת בריש כריתות לא נראה לענ"ד כן דעיקר כרת מהך ילפותא נפקא דהא בסנהדרין שם אסמוך הרבה דרשות על קרא זה ור"י דדרש על עובדים מקשה התלמודא שם מאי משמע יראה דלאו דרשא פשוטה היא. ועיקר חיובא דכרת נראה מדברי הרמב"ם (פרק ב') מה' עכו"ם דנפק מקרא דוהנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף ונכרתה וכ"כ רבינו בפירוש המשניות פ' נגמר הדין גבי הא דתנן כל הנסקלין נתלין וז"ל מגדף בלבד ועובד נקרא ג"כ מגדף הוא מה שנאמר והנפש אשר תעשה וכו' את ה' הוא מגדף ופירשו בספרי כי אותו פסוק בעובד מדבר ע"כ א"כ הרי דכרת ילפינן מהתם וא"כ אף דבכלל קרא ולא יהיה לך נכלל מחשבה ומקיים אבל כרת לא ילפינן כ"א מהנפש אשר תעשה ביד רמה דמיירי בעובד ממש וע"כ מוכח כן דאל"כ למה לא תני במתני' מקיימו ע"י מעשה:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.