מגדל עוז/יסודי התורה/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ יסודי התורה א

א

כתב רבינו משה ז"ל יסוד היסודות וכו' עד בלא יד ובלא גוף. זה מקבלתו וחכמתו ואמתת אמונתו ואמונתנו וכללו במצות אנכי ה' אלהיך:

ו

וכל המעלה כו' עד העיקר הגדול שהכל תלוי בו. סוף מסכת מכות (דף כ"ד) אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו וכן פי' בספר המצות:

ז

אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר"מ ז"ל בס"ה כי הוא שאמרו ז"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט"ז) :
כתב ר"מ ז"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב"ד ז"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע"כ דברי הרב ז"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר"מ ז"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד"ע ואשר רמז הרב ר"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר"מ ז"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע"ה כד"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר"מ ז"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד"ן:

ח

אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר"מ ז"ל בס"ה כי הוא שאמרו ז"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט"ז) :
כתב ר"מ ז"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב"ד ז"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע"כ דברי הרב ז"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר"מ ז"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד"ע ואשר רמז הרב ר"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר"מ ז"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע"ה כד"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר"מ ז"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד"ן:

ט

אלוה זה אחד כו' עד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר שמע ישראל ה' וכו' אם עד תכלית שדי וכו'. כבר פי' ר"מ ז"ל בס"ה כי הוא שאמרו ז"ל על מנת לייחד כו' ורבים כאלה ואמרו בתלמוד כדי לקבל עליו עול מלכות שמים הוא האמת, ובפרט בברכות היה פ' קורא (דף י"ד) אמרוהו על רבינו הקדוש כשהיה מעביר ידיו ע"ג עיניו היה מקבל עליו עול מלכות שמים וכר"ג שאמר לתלמידיו איני שומע לכם לבטל מלכות שמים כו' פ' היה קורא (דף ט"ז) :
כתב ר"מ ז"ל מה הוא זה שבקש משה רבינו וכו' עד כדבור אדם: השיב הראב"ד ז"ל ואמר אין דעתי מיושבת כו' (עיין בכ"מ) ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו ע"כ דברי הרב ז"ל:
ואני אומר כמה פנים לתורה נסתרים ונגלים והדרך אשר תפס ר"מ ז"ל בזה דומה לדרך שתפס בספר מורה הנבוכים לישב דעת המתפלסף הציקוהו פשוטי המקראות ולכך חברו בלשון הגרי אבל הוא בעצמו יודע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי יותר מדאי וכדאיתא בחגיגה כמו שהודיע בהקדמת המורה ובדעתי להביא ראיות אחרות מדברי עצמו בחלק השלישי בעזרת האל ואף שכבר הם כתובות בשאר חבורי בסד"ע ואשר רמז הרב ר"א מקובל מפה אל פה דרך קדש יקרא לשרידים אשר ה' קורא. ולדעתי שר"מ ז"ל ידע בהם בסוף ימיו שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה. אני משה ב"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל בתחלת פירושו לתורה. גם ראיתי תשובה אחרת ממנו והיה ז"ל מגיד בה שהתחיל לפרש הגדות על דרך נסתר כאשר ייעד מזמן וכשחזר על הדברים ראה אותם נסתרים כבתחלה לא עלה בידו פרסום בהם אלא כמעתיק מלשון ללשון וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם ה' בם סיני בקדש ולכך לא גמרם וגנזם. וזה מפורש לרז"ל מן הפסוקים יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועוד כתיב כבשים ללבושך כו' כדאיתא במסכת חגיגה. וכמה דרכים יש לי לברר בשידע בנסתרות אלא שקבעתי מקומן בחלק השלישי בע"ה כד"ן. שוב מצאתי בבית גנזיו תשובות שהשיב בחייו על אנשי מעשה כששאלו ממנו מקצת ההגדות כמו שכתבתי שכוונתו היתה לכך אך לא ניתן ליכתב אז שמחתי אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עליה. עוד מצאתי לו בעניני המשכן שנתן טעמים בהם כמו האדנים. ומה שכתב ר"מ ז"ל בפרק הזה בענין היחוד מקצתו מדברי רז"ל כמו שהוא עצמו פירש ורובו מדברי החכמים קדמונים ובפרט רבינו סעדיה גאון ז"ל ושאר הענינים משכלו הזך בשאר החכמות כד"ן:

יא

וכן אמרו ז"ל אין למעלה לא עמידה וכו'. עד סוף הפרק. דבר זה אמרוהו ז"ל במס' חגיגה פ' אין דורשין בשמעתין דארבעה נכנסו גבי מילתיה דאחר גמירי שאין למעלה וכו':

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.