קובץ הערות/כג
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
באשה המסתכנת בעיבורה אם מותר לה להפסיד הזרע לאחר תשמיש. הנה לאחר שכבר שימשה ועכשיו היא בסכנה לכאורה פשוט שמותרת וחייבת להציל עצמה מסכנה אפי' אם שימשה באיסור ואין כאן ספק אלא אם מותר לה בתחלה התשמיש שתצטרך אח"כ לדחות איסור מפני פיקו"נ. וצריך לברר אם הדבר הזה להביא את עצמו לידי דחיית איסור הוא אסור מדאורייתא והדין מפורש בשו"ע או"ח (רס"י רמ"ח) גבי הא דמפליגין בספינה קודם השבת אף שיודע שיצטרך אח"כ לחלל שבת ומוכח שם להדיא דהא דאין מפליגין אינו אסור אלא מדרבנן ומשו"ה לדבר מצוה מותר אפי' בע"ש. ומקור ד"ז בבעה"מ ספ"ק דשבת. ומש"כ הרז"ה פ' ר"א דמילה דאי אישתפוך חמימי קודם המילה תדחה המילה ע"כ צ"ל דאינו אלא מדרבנן כמו בהפלגת ספינה. דאל"כ דבריו סותרין זא"ז וצ"ל דגם בספינה בשבת עצמו אסור להפליג אפי' לדבר מצוה. וכיון דאינו אלא איסורא דרבנן נראה פשוט דנדחה מפני שגדול השלום. ומה"ט הו"א דטהרת מצורע דוחה לעשה דשילוח הקן. ואפשר דאפי' הי' איסור דאורייתא ראוי לדחות מה"ט כמו מחיקת השם וזה צ"ע. ומצינו דנר ביתו מפני שלום בית עדיף מנר חנוכה אף דפירסומי ניסא חמירא מכל המצות דצריך למכור כסותו:
ב[עריכה]
אבל באמת צריך להבין דהרי אפשר לקיים שניהם אסור מדאוריית' בדחי' ולמה יהא מותר מדאוריית' להכניס עצמו בדחי'. ע"כ נראה יותר דטעם המתירין מדאורייתא להפליג בספינה או בשיירא משום שסוברין כדעת הר"מ מרוטנבורג (רא"ש שלהי יומא) דשבת הותרה אצל פיקו"נ ומה"ט כתבו תוס' (יבמות י"ד) דבמקומו של ר"א במתכוון היו מביאין עצמם לידי דחי' אבל להסוברין דשבת דחוי' ולא הותרה י"ל דלהכניס עצמו לדחי' אסור מדאורייתא. וא"כ בשאר איסורין דנראה מדברי הר"מ שם דאינו אלא בתורת דחי' כגון הכא בהשחתת זרע אסור מדאורייתא להכניס עצמו לדחי' אלא דלפי"ז תקשי מה דשרי לר"מ לשמש במוך בשלש נשים מפני הסכנה לא ישתמשו ולא יסתכנו וכבר הק' כן בתוס' הרא"ש:
ג[עריכה]
ובמג"א ס"ס רמ"ח הביא דיש אוסרין בהפלגה בשיירא וכתב דמחמירין להסתכן אם עברו והפליגו. ולכאורה תימא הא אסור להחמיר על עצמו בסכנה. וי"ל דהא דפקו"נ דוחה איסורין אין הכונה דבשביל פקו"נ הותר לעבור עבירה אלא דבמקום פקו"נ נדחה האיסור ואין כאן עבירה. אבל אי משכחת שבמקום פיקו"נ יצטרך לעבור באופן שגם ע"י פיקו"נ לא יהא נדחה אסור לעבור ועיין מש"כ לקמן סימן מ"ט אות וכשמכניס עצמו לידי דחיית שבת. האיסור מתלי תלי וקאי דאם יחלל שבת אח"כ נמצא למפרע שעבר במה שהכניס עצמו לזה והאיסור הזה אין עליו דחי' ובכה"ג גם בפיקו"נ אסור ולפי זה הי' נראה בשלוח הקן אם עבר ולקח האם דבידו לתקן הלאו למפרע על ידי קיום העשה אפשר דאין העשה נדחית מפני פיקו"נ דאם ידחה העשה ישאר עליו איסור הלקיחה דבשעת לקיחה לא הי' פיק"נ. וד"ז צ"ע[א]:
- ↑ מההשמטות אות ה': עיין במחנה ישראל פרק ל"ג (אות י') אי מותר לעשות היום איסור קל כדי להנצל מחר מאיסור חמור שיהי' אנוס עליו. ועיי"ש שהביא ע"ז מתוס' כתובות ג' ב' ד"ה ולדרוש. ומר"ן נדרים י"ד ב' ד"ה ואלא דאמר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |