קובץ הערות/ידיעות נכבדות
|
< הקודם · הבא > |
פ"ק דחולין י"ח (ע"ב), ברב יהודא דאפילו ספיקי דגברי גריס, עיי"ש, ובספרי פ' שופטים, המחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע, ודברי ר' יהושע בדברי ר' אליעזר, לומר על טמא טהור, ועל טהור טמא, עובר משום לא תסיג גבול, והיינו דוקא, לומר על טמא טהור וכו', אבל היכא דלא פליגי אלא במשמעות דורשין, ליכא קפידא, כמבואר, בשבועות י"ט, דרב ששת מחליף דר"א לר"ע, עיי"ש, והנה בש"ס החדש דפוס ווילנא, הדפיסו כמה פירושים מקדמונים, אבל רשמו שמות המחברים, שלא בדקדוק, ולדוגמא במס' קידושין, קראו את הפירוש, הנדפס על הגליון, על שם ר"י הזקן, והנה ר"י הזקן, הוא ר"י בעל התוס', בן אחותו של ר"ת, וסיגנונו בתוס' ידוע, והמעיין בפירוש הנדפס, יראה כי אין זה סיגנונו של ר"י בעל התוס', ועוד הוא מביא תמיד, את הרמב"ם והראב"ד, וגם את בעל ההשלמה, ואף כי ר"י הזקן, ראה את ספרי הרמב"ם, כמבואר באגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, אבל בפירושיו בתוס', אינו מביא את הרמב"ם והראב"ד בשום מקום, (והראב"ד בפירושי מס' תמיד, מביא מתוס' ר' אלחנן בנו של ר"י הזקן, אלא שאפשר, שהפירוש למס' תמיד אינו להראב"ד):
הפירוש הנדפס על גליון מס' בבא בתרא, קראו על שם רגמ"ה, אשר רש"י היה מתלמידי תלמידיו, והנה יפלא מאד על הרשב"ם, שהיה מתלמידי רש"י, המביא תמיד, מפירושי רבינו חננאל, ואינו מביא בשום מקום, מפירושי רגמ"ה, ובמקומות מספר, שהוא מביא מרגמ"ה, הוא מתשובותיו, ולא מפירושיו, פ' יש נוחלין קי"ב, ובחזקת הבתים מ"ב, ונראה ברור, שלא היה לפני הרשב"ם, פירושי רגמ"ה לב"ב, ומצאתי בשו"ת הרא"ש, כלל פ"ה סי' י"א, וז"ל וכן כתב רבינו אליקים הלוי, שפירש כל הגמרא בבא בתרא, וז"ל, השתא דייקי מהאי הילכתא, דפעוטות מקחן מקח וכו' עיי"ש שהעתיק באורך, לשונו של רבינו אליקים הלוי, וכל הדברים האלו, נמצאו בפירוש שלפנינו כלשונו, (ואפשר שהוא רבינו אליקים, חותנו של ראב"ן, זקינו של הרא"ש, הובא ברא"ש, שילהי ראש השנה, עיי"ש, והיה בימי רשב"ם):
ובמס' כריתות, הדפיסו ג"כ את הפירוש, ע"ש רגמ"ה, ובשו"ת הרשב"א, חלק רביעי סי' ק"ט, העתיק מפירש"י, פ' אמרו לו, דאי בעי, מצי אמר להו, נשאלתי על נדרי, כלומר, תנאי היה בלבי בשעת נזירות, ולא נתקיים התנאי, וא"ל חכם, דלא חלו כלל, דאישתכח דלא הוי נזיר וכו', (עיין בכ"מ פ"ב מהל' שבועות בשם הראב"ד) ובפירש"י שלפנינו, לא נמצאו הדברים האלו, אבל נמצא הלשון הזה, בפירוש הנדפס ע"ש הרגמ"ה, וא"כ נראה, שהיא מהדורא אחת מפירש"י:
כתבו האחרונים[1], כי הפירוש למס' נזיר, המיוחס לרש"י, אינו מרש"י, אבל הראשונים, העתיקו מפירוש זה, כמה פעמים, ע"ש פירש"י, והוא בחידושי רמב"ן, ס"פ חזקת הבתים, בשם פרש"י בנזיר נ"ד, אהא דתניא, או בקבר, זה קבר שלפני הדיבור, ובשו"ת הרשב"א הנ"ל העתיק מפירש"י, ריש נזיר, אילימא קידושא ואבדלתא, מושבע מה"ס הוא, הנמצא בפירוש שלפנינו, וגם המאירי שם, הביא דברים אלו, ע"ש גדולי הרבנים, וידוע שכונתו בזה תמיד לפירש"י:
בשו"ת הגרעק"א מהדו"ת סי' מ"ד, הקשה סתירת דברי הרשב"א אהדדי, לדבריו בשו"ת סי' תת"ס, ובאמת התשובות מסי' תתכ"ט עד סי' תתע"ט, אינן מהרשב"א, כי אם ליקוטים מקדמונים, ורובן מהר"מ מרוטנבורג, כמבואר להמעיין שם:
חידושי מס' שבת שנדפסו ע"ש חידושי הר"ן אינם להר"ן וחידושי שבת הנדפסים בתוך חידושי הריטב"א הם באמת חידושי הר"ן כן שמעתי מכ' מו"ר הג"ר רפאל שפירא זצ"ל מוואלאזין, ושמעתי מכ' הגה"צ ר' נפתלי זילברברג (שליט"א) [זצ"ל] מוורשא כי חידושי הריטב"א למס' שבת ישנן בכת"י והוא ראה את הכת"י בהיותו בירושלים:
באבני מלואים הקשה סתירת דברי הרשב"א אהדדי בענין מצות לאו ליהנות ניתנו מדבריו בחידושי סוכה לדבריו בחידושי נדרים ובאמת חידושי סוכה הנדפסים בתוך חידושי הרשב"א אינם להרשב"א כי אם להריטב"א כידוע וחידוש גדול על הגאון בעל אבני מלואים שנעלמה ממנו ידיעה פשוטה כזאת:
חידושי כתובות הנדפסים בתוך חידושי הרשב"א אינם להרשב"א כי אם להרמב"ן [שו"ר שכ"כ בשם הגדולים] דבר זה נראה לעין לכל הבקי בסגנון שני רבותינו אלו ולדוגמא אזכיר דבר אחד כי הרמב"ן דרכו תמיד כשמביא דברי הרי"ף לכתוב עליו "רבינו הגדול" והרשב"א כותב "רבינו אלפסי" ובחידושים הנ"ל כותב על הרי"ף "רבינו הגדול". עוד שמעתי מכ' הג"ר אהרן קטלר שליט"א הר"מ בקלצק כי ידוע שהרשב"א מביא תמיד בחידושיו את דברי הרמב"ן ובחידושי כתובות אינו נזכר הרמב"ן אף פעם אחד ובאמת אינו צריך לשום ראיה כי הדבר מפורש בשיטה מקובצת למס' כתובות אשר בכל מקום שהוא מעתיק דברי הרמב"ן הם נמצאים בחידושים הנ"ל אות באות ובמקום שהוא מעתיק דברי הרשב"א אינם נמצאים כלל בחידושים אשר לפנינו ונראה מזה כי חידושי הרשב"א לכתובות נמצאים בכת"י ולא נדפסו מעולם:
חידושי מנחות שנדפסו ע"ש הרשב"א אינם כלל להרשב"א[2] כנראה לעין ושמעתי מכ' רבינו בעל חפץ חיים (שליט"א) [זצ"ל] כי מסגנונו נראה שהוא תוס' רי"ד כי הוא מעתיק דברי רש"י בשם "לשון המורה" וזהו דרכו בתוס' רי"ד, ובשם הגאון ר' יהושע ז"ל מקוטנא אומרים כי הרשב"א הזה הוא ר' שלמה בר' אברהם מן ההר רבו של רבינו יונה:
חידושי הר"ן לסנהדרין, הנה סיגנונו אינו כסיגנונו של הר"ן אלא דבאסיפת זקנים למס' כתובות העתיק כמה פעמים מחידושים הנ"ל בשם חידושי הר"ן ומי כמוהו בקי בכל דברי הראשונים, אבל מצאנו בחידושים פ' זה בורר גבי בא בעל החלום שכתב על דברי הרשב"א "והר"ן ז"ל חולק עליו וכדאיתא בפ"ק דנדרים" ומבואר שבעל החידושים הזה אינו הר"ן אלא מאוחר ממנו, וכן נראה כי בדברי הר"ן אינו מצוי כלל שיביא את המאירי ובחידושי סנהדרין מביא מדברי המאירי:
- ↑ עי' שדי חמד (כללי הפוסקים סי' ח אות ה).
- ↑ ועיין כמו כן גם בשדי חמד כללי הפוסקים סימן י אות ה. ובפאת השדה להשדי חמד, מערכת הד' סוף כלל יא.