שדי חמד/כללי הפוסקים/י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללי הפוסקים י

סימן י.
כללי הרמב"ן הרשב"א הריטב"א בעל העיטור בעל התרומות.

א

א) הרמב"ן חי' בתרא להרמב"ן יש שחשבו שהוא להרשב"א כהמכונות להרמב"ן שהם מהרשב"א ומרן חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רמ"ח אות א' דף כ"ג ע"ד כ' שאינם אלא להרמב"ן עי"ש והרב מטה אהרן ח"ב ד' הר"ן ע"ד כתב דכן הוא האמת ונמצא בידו שיטת הרשב"א לבתרא בכתיבת יד ומביא דברי הרמב"ן הנדפס בארבעה שיטות עי"ש ועיין בשם הגדולים באות המ"ם (במערכת גדולים הרמב"ן וציין שם למ"ש במע' השי"ן ולא יכלתי לראות דב"ק כי בס' שה"ג שלי חסר שמה) ועיין משק ביתי בכללי הפוסקים אות למ"ד ומדברי הרב מוהר"ש בן חסון בספר משפטים ישרים הובא בפתח הדביר ח"ג בהשמטות לסי' ק"ן מתברר יפה דס"ל שהם מהרמב"ן שא נא עיניך וראה שם בד' ש"א ע"ב וכן פשיטא ליה להרב שונה הלכות בח"ב דף י"ג ע"ג ד"ה שו"ב:

וחידושי הרשב"א כתובות הנד"מ אינם חידושי הרשב"א כי אם חי' הרמב"ן כנראה מהשיטה מקובצת וכו' ברכי יוסף אה"ע סי' ט' אות ד' ד"ה והשתא וכ"כ ביעיר אזן מערכת ה"ה אות ו' וז"ל והרמב"ן בחי' על דף י"ב (ממס' כתובות) ונדפסו במיץ על שם הרשב"א וכן כתב שם במערכת המ"ם אות ט"ן וכן כתב בשם הגדולים באות המ"ם (הרמב"ן) והגאון מסלאנים בשו"ת עדות ביהוסף סי' כ"ט ענף יו"ד (דף צ"ג ע"ב בד"ה והנה) הכריע דעת הרשב"א עפ"י דבריו שבחי' למס' כתובות דף ס' (בדין מת נכרי אם אסור בהנאה) ומזה תמה על מרן הב"י שהחליט בדעת הרשב"א בתשו' לאסור עי"ש ואין בידי ס' חידושי הרשב"א לכתובות לראות אם מ"ש בשמו הוא בס' הנדפס במיץ על שם הרשב"א כנז"ל שאם כן הוא אזלא תמיהתו כמובן ובאמת שמה שכתב הרב עדות ביהוסף בשם הרשב"א בחי' לכתובות הנז"ל שכתב בזה"ל וכ"ז בבשר מן החי אבל במת אסור הוא בהנאה ומעגלה ערופה גמרינן בג"ש וכו' ומיהו בכותי איני יודע בו איסור דהא ממרים גמרינן ובמס' שבת יש ראיה להיתר עכ"ל קרובים הדברים למה שכתב הרב משל"מ בפי"ד מהלכות אבל דין כ"א (בד"ה והנה חפשתי) בשם חי' הרמב"ן לכתובות בפרק אעפ"י ולפיהן הוצרך לומר דהרמב"ן מספקא ליה אם דוקא במת ישראל אסור או אפי' במת נכרי אסור מן התורה (שכתב וז"ל שוב ראיתי להרמב"ן בחידושיו בפרק אעפ"י שכתב א"ל ומיהו בנכרי אינו יודע בו איסור דהא ממרים גמרינן וצ"ע עכ"ל) הנך רואה הכל שפה אחת רק שיש שינוי קצת שכאן מסייע וצ"ע ושם נשמט תיבת וצ"ע וגם הסיום של ובמס' שבת וכו' ליתיה במ"ש המשל"מ בשם הרמב"ן בחידושיו ויוכל להיות שנשמט בדפוס שלפניו ומצאתי למרן חיד"א בספר ברכ"י יו"ד סי' שמ"ט אות א' (בד"ה ולא אכחד) שאחר שכתב בשם הרב משל"מ דבירושלמי פרק י' מבואר דמת נכרי מותר בהנאה כתב וזו היתה כונת הרמב"ן פרק אעפ"י הביא לשונו הרב ב"ד שכתב ויש ראיה בפרק המצניע להתיר והגם דהרב משל"מ הביא דברי הרמב"ן פרק אעפ"י והושמט שם סיום זה שכתב הרב בית דוד נוסחת הרב ב"ד בהרמב"ן עיקר וכן הביא לשון הרמב"ן מוהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סי' תקי"ח וביאר דהרמב"ן כיוון להירושלמי הנ"ל עכ"ל הנה מתבאר שהדברים שבחי' כתובות הנ"ל הם להרמב"ן כמו שמעידים ע"ז הרבנים מוהר"ש וב"ד וברכ"י הנ"ל ובשיורי ברכה שם כתב שחידושי הרמב"ן לכתובות הם בדפוס רק שנדפסו במיץ על שם הרשב"א ובכן דברי העדות ביהוסף הנ"ל תמוהים וכן ראיתי אחר זמ"ר לידידי הגאון בע"ס עמודי אש יצ"ו בדף פ"ט ע"ג שהשיגו בזה דלא ידע דהחידושים לכתובות הם להרמב"ן וכן כתב הרב המגיה לספר ישרי לב יצ"ו בדף צ"ד אות ד' ליישב בזה מה שהקשה הרב מוהריצ"א בספר יד ימין בדף מ"ח ע"ד:

ב

ב) הרשב"א כשסותר דבריו מחידושיו לתורת הבית עבדינן עיקר מ"ש בתורת הבית לפי מ"ש הרב מוהרימ"ט בח"מ סי' ז' דכל פוסק שעשה חיבור כולל לעולם יש לתפוס דברי החיבור עיקר כ"כ הרב יד דוד בסי' ק"י דף קנ"ג ע"א (ד"ה איברא) עי"ש וכן נלע"ד מדברי מרן הב"י יו"ד סי' פ"ז (ד"ה חלב הנמצא) שכתב וז"ל והרשב"א אעפ"י שכתב בחידושיו שנראין דברי ר"ת בתורת הבית כתב מותר דאינו אלא כפירשא עכ"ל וכן נראה מדברי הרב חיי אדם בהלכות פסח בנשמת אדם סי' י'. ועיין בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת הגימל אות ה"ן (בד"ה ולענין קנינו של נכרי) שכתבתי קצת בזה וידי"ן הרב מוהרש"ק בספר מלאכת שלמה בחי' לחולין דף ג"ן ע"ב כתב מסברא דנפשיה דחזר בו בתורת הבית ממ"ש בחידושיו לחולין עי"ש. ומצאתי להרב כנסת הגדולה יו"ד סי' צ"ט הגב"י אות ב' שאחר שכתב סברת הרשב"א בחידושיו לחולין ושבתורת הבית לא כתב כן וכמו שהביא בשמו מרן הב"י סיים ואמר ואולי בתורת הבית חזר בו ממ"ש בחידושיו וכונתו שמפני זה הביא מרן הב"י מ"ש בתורת הבית אף שהוא היפך מ"ש בחידושין לפי שס' תורת הבית חברו באחרונה הוא עיקר דעתו נגד החידושין (ועיין לקמן בד"ה אחר זמן):

ואם סותר דבריו מתשובה לתורת הבית מתבאר מדברי הרב פרי מגדים ביו"ד סי' ס"ח במשבצות סוף סק"ו שדבריו שבתשובה הם עיקר לתורת הבית שהתשובות חבר באחרונה ועיין לקמן בסמוך:

וכשסותר מ"ש בתשו' למ"ש בפסקים העיקר הוא מ"ש בתשו' כ"כ הרב דרכי נועם הביא דבריו הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות פ"ד ואמ"א וצריך לעיין במה שרשמתי בסי' ה' אות י"ד ועיין להרב פ"ת אה"ע סי' קכ"ז ס"ק ז' מ"ש בשם הרבנים ג"פ ובית מאיר ואין ס' בי"מ מצוי אצלי לראות דב"ק אם בכל מקום שסותר סובר דהעיקר כהתשובה או דוקא באותו דין. ובשו"ת פרת יוסף הנד"מ להג' מסלאנים בסי' מ"ט (ד"ה אחרי כתבי) כתב על סתירת דברי הרשב"א בחידושיו עם התשו' וכבר ידוע דדבריו שבתשו' עיקר. והשיג עפי"ז על הגאונים לש"ד ורעק"א עי"ש שלא זכר שדעת הג"פ הנ"ל הוא בהיפך דדברי החידושים עיקר ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' מ"ה כתב אע"ג דבס' מוהרי"ל וכו' מ"מ בתשו' מוהרי"ל וכו' ובודאי התשו' הם עיקר וכ"כ מוהרי"ל עצמו בסי' ע"ו דהתשו' הם עיקר כיון שפסקו כן הללמ"ע ע"כ והפרמ"ג בסי' תרמ"ט סק"ך בא"ח כ' דהרשב"א חזר בתשו' ממ"ש כשיטה לסוכה (עיין לקמן אות ו') וביד מלאכי אות רל"א (בסוד"ה ברם) כתב בסתירת דברי הרשב"א מחידושיו בפרק או"ב לתוה"ב וחידושין בשאר מסכתות וכיון דלא מצינן למיקם אדעתיה הי מנייהו דאחרייתא סמי חדא וכו' עי"ש ולפי מש"ל הדבר פשוט דהעיקר מ"ש בתוה"ב ובשונה הלכות ח"ב דף י"א ע"ג בסתירת דברי הרשב"א בחידושיו לקידושין ובשתי תשו' לשתי תשו' אחרות כ' סמי תרתי מקמי תלת עי"ש שלא הזכיר להכריע משום מ"ש בחידושיו נראה דלא ברירא ליה אמאי סמכינן טפי, ובקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות צ"ג (בד"ה וראיתי) כתבתי קצת בכלל זה וכתבתי דנ"ל דעד כאן לא נחלקו כהי מנייהו נקטינן אלא כשהסתירה מפורשת אבל כל כמה דמצינן לאשוויי מילי דמר אהדדי אף ע"י הדחק טפי עדיף לן עי"ש ועתה ראיתי למרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קצ"ח אות ח' (בד"ה איברא) שבמאי דעסיק שם בסתירת דברי הרשב"א בחי' לחולין עמ"ש בתשו' כתב דהרב ב"ח פסק כדבריו שבתשו' וכבר ידוע מ"ש האחרונים כשהרא"ש נמצאו לו תשובות היפך מ"ש בפסקיו נקבצו דיות והכא אפשר דכ"ע מודו דמ"ש הרשב"א יותר עיקר מהפירושים דאין החידושים כמו פסקי הרא"ש ותו דהכא אפשר לדחוק בלשון החידושין כאשר יראה המעיין מכח מ"ש בתשו' עכ"ל והני מילי דמר מילי דסברא נינהו ראויים אליו ותמיה לי על רבין חסידא בס' אזן אהרן במערכת ה"ה אות ל"א שהביא בשתיקה מ"ש הרב יעקב דניאל אולמו הוב"ד בספר פחד יצחק במערכת המ"ם דף ק"י סוף ע"ג וקי"א ריש ע"ב בק"ג דכשסותר הרשב"א מתשו' לשיטתיה שמעינן לשיטתיה ולא זכר שר מכל האמור למעלה דאינו מוסכם לומר כן. ועיין לקמן בסי' י"ד אות ז':

אחר זמן רב השגתי אשלי רברבי החדשים (דפוס רא"ם) והובאה שם הקדמת הגאון פרי מגדים ובסופה כללים בהוראת איסור והיתר ובכלל ט' ראיתי שכתב וז"ל צריך לדעת הפוסקים המפורסמים שחברו ספרים רבים ולפעמים סותרין את עצמם מספר לספר אחר איזה מהם נלך ואבאר קצת. הנה הרשב"א חבר חה"ד על חולין וספר תורת הבית הארוך וספר תורת הבית קצר ושו"ת ופשיטא מחה"ר לתורת הבית ארוך שומעין לתורת הבית ארוך מתורת הבית ארוך לתורת הבית קצר שומעין לתורת הבית קצר כי שם הוא אליבא דהילכתא ואם בתשובה סותר לתורת הבית ארוך או לתורת הבית קצר צ"ע כי בתשובה כמה פעמים כתב שתורת הבית ארוך והקצר חבר מקודם וכן מבואר שם בסי' רע"ג ומכל מקום צריך עיון על איזה מהם נסמוך אפשר תשובה אחת כתב מקודם חבור תורת הבית ארוך והקצר עכ"ל ועיין במה שכתבתי לעיל (בד"ה ואם סותר) ודוק:

ג

ג) הרשב"א ובעל המנהיג אנו אין לנו אלא דברי הרשב"א דרב מובהק הוא כ"כ מרן הב"י בא"ח סי' ס"ו (ד"ה כתב בעל המנהיג) ועיין להרב יד מלאכי בכללי הרשב"א אות ז' והרב משק ביתי אות ל"ב לא זכר את דב"ק (וכשחולק הרשב"א עם הרא"ש עיין לקמן בסי' י"א אות ט') וכשחולק הרשב"א עם הרשב"ם הלכה כהרשב"א דהוא בתרא נגד רשב"ם שו"ת ברכת יוסף חלק ח"מ סי' כ"ג בשם הרב מוהר"י קולון שרש קפ"א כן כתב בספר מגדים חדשים לידידי הרה"ג אבד"ק טעלעפין יצ"ו בכללים שבסוף ספרו כלל זה אות ד':

ד

ד) כשכותבים הפוסקים איזה דין בשם הרשב"א בסתם (שלא כתבו בפירוש שהוא ר"ש בן אברהם) סתמו כפירושו שהוא ר"ש בן אדרת כן כתבתי אני עני בקונטרס אסיפת דינים (אשר בשדי חמד ח"א) במערכת אישות סי' ב' אות א' ד"ה וכתב עוד וכו' עי"ש ועתה ראיתי למרן החבי"ף בהגהותיו (רחמים לחיים) לשו"ת הרשב"א ח"ה סי' רפ"ג שכתב בשם מזה"ג חקרי לב על מ"ש מרן הב"י (בנדון דאיירי ביה עי"ש) בשם שו"ת הרשב"א אינו להרשב"א הידוע אלא לרש"ל בן אברהם עי"ש שהוכרח לומר כן כי היכי דלא ליהוו מילי דהרשב"א סתראי וכתב על דבריו הנה אמת נכון הדבר דשפיר י"ל דתרי הרשב"א הוו ותשו' הלזו שהביא מרן בשם הרשב"א לאו הרשב"א הידוע שהוא ר' המחבר וכמו שכן ראיתי תנא דמסייע ליה להגאון מז"ה נר"ו הוא הקדוש מוה"ר הגדול מוהר"י איסקאפה בעל ראש יוסף בתשו' סי' א' ד"א ע"ב שכתב כן כדי ליישב בכיוצא בזה דברי הרשב"א דסתרי אהדדי יע"ש ועם שראיתי להרב מטה שמעון בח"מ סי' ק"י הגב"י אות ה' שהשיב על דברי הרב ראש יוסף אלו וכתב וזה לא שמענו ומה גם דהרשב"א דמביא הרב ידוע הוא דהוא הרשב"א בעל התשובות וזולתו לא ידענו כ"א הרשב"א המוזכר בתוס' עכ"ל וכבר השבתי על דבריו בקונטרס הכללים והבאתי שם ראיה מתשו' רבינו המחבר בעצמו הלא היא כתובה לעיל בסי' ר"ט והביאה מרן הב"י ג"כ בא"ח סי' תקט"ו שמביא משם הרשב"א דמונטפליר וכן הביאה הר"ב בש"מ לביצה לדף כ"ה ע"א ועוד ראיות אחרות ואכמ"ל עכ"ל עיין בספר ויען אברהם (הנדפס חדש למר בריה דמרן החבי"ף) מה שכתב רב אחד יצ"ו בדף ט"ל ע"ג והבאתי דבריו בקונטרס אסיפת דינים (אשר בשדי חמד הנ"ל) במערכת גירושין סי' ב' אות ח'. אחר זמן רב כשנתפשטו בעה"י ס' השדי חמד כתב לי רב אחד מידידי יצ"ו על דברתי באסיפת דינים במערכת ברכות סי' ג' אות ו' שנראה שתפסתי שם דהרשב"א שהזכיר בתרומת הדשן הוא רש"ל בן אדרת ומר הוא דאמר דהוא רש"ל בן אברהם והבאתי דבריו בקונטרס פאת השדי בחלק אסיפת דינים במערכת ברכות אות ט"ו:

ה

ה) שיטה למנחות כת"י כתב מרן מלכא רל"ץ בספר מנחה טהורה דף ט"ל ע"ב ד"ה ואני דקבלה בידי דהיא מהרשב"א ועפי"ז עמד מתמיה עמ"ש בשי' הנ"ל בענין דם שבשלו שהוא היפך מ"ש הרשב"א בכ"מ עי"ש ומרן חיד"א בשם הגדולים (עיין הרשב"א) כתב ג"כ שראה בכ"י שיטה למנחות להרשב"א ובספר אוצר הספרים בעמוד פ"ב כתב דנדפס חי' הרשב"א למנחות בשנת תרכ"א. ואולי הוא אשר רמז במנ"ט הנ"ל. ואני מצאתי בשו"ת בגין ציון החדשות דף ט"ו ע"ד שכתב דעתה נדפס שיטה למנחות המיוחסת להרשב"א אך יש ראיה ברורה שאינה להרשב"א ממ"ש בענין דם שבשלו וכו' ובמשנה למלך פי"א מהל' שבת הוזכר שיטה זו בשם לא נודע למי ולא ידעתי מנ"ל לכמה רבנים שהיא מהרשב"א וכ' כן בשם הרב חיד"א עכ"ד ובקונטרס הכללים מערכת העי"ן אות ע' ייחסתי שיטה הנ"ל להרשב"א טרם ראיתי דברי השו"ת בנ"ץ הנ"ל שמספק עלינו הדבר:

וספר משמרת הבית הוא מהרשב"א עצמו כמ"ש בתשו' הרשב"א ח"א סי' רס"ו דלא כמי שכתב דהרשב"א לחוד ובעל משמרת הבית לחוד כ"כ הרב מקנה אברהם בח"א דף ס' ע"ד בשם הרב כנה"ג יו"ד דף ס"ב ע"א (ס' כנה"ג יו"ד שבידי הוא על הלכת מליחה ועיינתי בד' ס"ב ע"א ואצא לחפשי חנם כי לא ראיתי שם דבר זה שכתב להוכיח מתשו' הרשב"א הנ"ל כן רק שם נקיט בפשיטות דמשמרת הבית הוא להרשב"א ותמה עפי"ז ע"ד רש"ל שהביא שם עי"ש בסי' פ"ט הגהות הטור אות כ"ד ד"ה ודברי) והרב יד מלאכי בכללי הרמב"ן והרשב"א וכו' אות ד' עמד בזה והכריח ג"כ מתשו' הרשב"א הנ"ל וכתב ששוב נדפס ספר קורא הדורות וראה שכבר קדמו בזה עי"ש ולא ראה שגם להרב קורא הדורות כבר קדמו הרב כנה"ג הנ"ל ועוד הביא הרב דברי הרכנה"ג יו"ד סימן קי"ב וקכ"א וסי' כ' שכ' מפורש והרשב"א במשמרת הבית וכו עי"ש ושייר ההיא דסי' פ"ט הנז"ל:

ו

ו) הריטב"א חי' מס' סוכה שבתוך שיטות הרשב"א הם מהריטב"א כמו שהזכיר מרן חיד"א בשם הגדולים (במערכת גדולים באות הריטב"א) ולא כמו שייחסוהו קצת מרנן בתראי ז"ל להרשב"א ז"ל עיין אור לי סי' ל"א אות ג"ן ואות ע"א וכל החיים דף י"ט ע"ג ושם הגדולים מערכת ספרים באות תי"ו (תלמוד בבלי) ועיין להרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ד ובספר נחלת יעקב להגאון מליסא בחי' לסוכה דף ל"ה מייחסו להרשב"א ותמה עליו בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ב' ח"ב סי' ג' ד"ה והנה החריף עי"ש. ועיין בית מאיר ליו"ד סי' רכ"א שכתב ג"כ דחי' סוכה הם להריטב"א והא מילתא לא סיימו קמיה דהגאון פרמ"ג באשל אברהם סי' תרמ"ט סק"ך שכתב דהרשב"א בתשובה חזר בו ממ"ש בחי' לסוכה עי"ש גם הרב טל אורות בדף י"ד ע"ד ובתשובה א"ח דף ו' ע"א ייחסם להרשב"א וכן הרב אבני מלואים בסי' כ"ח ס"ק ס' עי"ש ולפי שאין כל שיטות הרשב"א מצו"א לא אוכל לידע אם הדברים שכתבו בשמו הם בשיטות הנ"ל (וא"כ לאו דברי הרשב"א הוו) או אולי הם חידושי סוכה שנדפסו בפ"ע והם להרשב"א. ואני עני נמשכתי אחר דברי הרב אבני מילואים הנ"ל בקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות פ"ו והבאתי סעד למ"ש הרב שער המלך לחלק בדין מלל"ן מדברי תרי אריזותא הרשב"א בחדושיו לסוכה והריטב"א על הלכות נדרים להרמב"ן עי"ש ונדפס בשדי חמד בחלק דברי חכמים סי' מ"ח אך שו"ר דמה שהביא הרב אבני מילואים בשם הרשב"א לסוכה הן הן הדברים כתבם הרב כתב סופר בחא"ח סי' ח"ק דף ק"א סוף ע"ד בשם הריטב"א ושם בדף ק"ב (ד"ה ומתחלה) הוכיח מדברי הרמב"ן והרשב"א בחידושיו ליבמות דף ק"ג דלא סברי כסברת הריטב"א הנ"ל אכן נודע הדבר כי מ"ש הרב אבני מילואים ואשר עני אני נמשכתי אחריו שם אינו מדוקדק כיע"ש ועיין להרבנים מטה אהרן דף י' ע"ג ויד מלאכי בכללי דינים אות פ' והבאתי בקונטרס הכללים אשר בשדי חמד ח"א במערכת האל"ף אות רפ"ב בד"ה ודע. גם הרב מקנה אברהם במהדורא ב' אות רל"ז ייחסם להרשב"א:

ז

ז) הריטב"א אם במקום אחד כותב איזה דבר בשם מורי ובמקום אחר כותב בהיפך בשם רבינו אפשר לומר דמורי לחוד ורבינו לחוד מרן חיד"א בספר יעיר אזן מערכת האל"ף אות ק"ג וכשכותב הריטב"א בשם רבינו אינו מוכרח דהוא על הרשב"א דאפשר שהוא על הרא"ה שגם הוא היה רבו מובהק מרן החבי"ב בבעי חיי ח"מ ח"א דף קל"ו ע"א ובכללי השכנה"ג (שנדפסו בסוף המגינים דפוס זיטאמיר) באות מ"ג כתב וז"ל רבו המורגל סתם בפי ריטב"א הוא הרשב"א מקור ברוך וליתא אלא רבו סתם הוא הרא"ה עכ"ל ודוק וי"ל עמ"ש בבע"ח הנ"ל דף קס"א ע"ג דצידד שם על מ"ש הריטב"א וכן ראיתי דן למורינו הרב אם הוא על הרשב"א או על הרא"ה וסיים דקושטא דמילתא דעל הרא"ה קאמר שרגיל לכנותו ברוב תשו' ושטתיו מוה"ר סתם וכשמזכיר להרשב"א אומר מורי הרשב"א ע"כ ואילו מ"ש בדף קל"ו הנ"ל נראה דיתכן שיכתוב סתם בשם רבינו על הרשב"א ומה בין מוה"ר סתמא לרבינו. גם בכנה"ג יו"ד סי' ק"ס הגהט"ו אות ז' כתב דכשאומר רבינו סתם הוא הרא"ה וכשמזכיר סברת הרשב"א אומר מורי הרשב"א עי"ש וה"ה בספר צפיחת בדבש ס"ד קל"ג ע"א כמדבר על הידוע כתב דכל מקום שמזכיר בשם רבינו או מורי הרב הוא הרשב"א או הרא"ה עי"ש שלא הזכיר דברי מרן החבי"ב הנ"ל ומרן החבי"ף בספר נשמת כל חי ח"א דף ח"י ע"ב הזכיר דברי הרב מ"ב ודברי כנה"ג ובע"ח דף קס"א הנ"ל וכתב שהאריך בקונטרס הכללים ובספר רו"ח ול"ז לאורו ועי"ש בדף ז"ן ע"ג שכתב דכשכותב הריטב"א בשם רבינו הוא על הרמב"ן כמ"ש במ"א וסיים אלא דלדעת הכנה"ג יו"ד סי' ק"ס נראה דכונתו על הרא"ה ע"כ ראה זה חדש הוא וגם מ"ש בלשון נראה אינו מדוקדק ועי"ש בדף פ"ג ע"ד וק"ל ובספר כל החיים הנד"מ דף י"ט ע"ג אות ז' כתב רבו סתם דמזכיר הריטב"א הוא הרא"ה הרשב"א ח"ה סי' רט"ו (לפי הנראה כונתו להגהותיו כסא רחמים לשו"ת הרשב"א הנ"ל ואמ"א עתה) ועיין נכ"ח דף ח"י וז"ן ופ"ג היכא דכותב מורי הרב או רבינו הוא על הרשב"א או הרא"ה יעי"ש עכ"ל וק"ל מה שי"ל בד"ק ולפי הנראה זה הוא קונטרס הכללים שרמז בנכ"ח אלא שהוא שירים מוצל מאש כנר' ממ"ש בדף כ"ד ע"ב שוב בינותי בספר יד מלאכי בכללי הרשב"א והריטב"א אות ט' שרמז מרן חיד"א בשם הגדולים באות הריטב"א עי"ש מ"ש הג' יד מלאכי בזה וכתב שם דגם הרמ"ה היה רבו והוא היה רבו מובהק ועיין עוד שם הגדולים במערכת גדולים בשם הרא"ה וע"ע בדברי הרב הנמוקי יוסף שהביא מרן הב"י ח"מ סי' ס' בסופו ועיין בחידושי הריטב"א לקידושין דף ס' בד"ה ולענין הלכה וכו' ואמר מורי דנראין דברי ר"ח לפסוק כר"י וכו' ולי מסתבר דליתא לדר"י וכו' וכן קבלתי מפי מורי רבינו ע"כ. והרב ימי שלמה בדף ס"א ע"א כתב קבלה בידינו בכל מקום אשר ימצא בהריטב"א מזכיר בשם רבינו הגדול הוא על הרמב"ן אלא שכאן שכתב רבינו סתם בלא הגדול אני מסתפק אם איתא לקבלה הנ"ל בהא נמי עכ"ד ואילו ראה דברי הרב כנה"ג ביו"ד סי' ק"ס הנ"ל לא היה מסתפק דודאי אם הקבלה אמת לא נאמרה אלא על רבינו הגדול אבל רבינו יכתוב גם על הרמ"ה ולמאי דעסיק מר (ימי שלמה) שלא תהיה סברת הרשב"א סותרת ממקום למקום גם בלא קבלתו מתיישב שפיר עפ"י דברי הרב כנה"ג דרבינו כותב על הרמ"ה:

והנה לפי מ"ש בבעי חיי שהבאתי בראש אות זו מתבאר דאם נמצא שכותב הריטב"א איזה דבר בשם רבינו לא נוכל לדעת בברור על מי היתה כונתו אם על הרא"ה או על הרשב"א אחרי ששניהם היו רבותיו ואף למ"ש מרן חיד"א בשם הגדולים (באות הריטב"א) שלמד יותר לפני הריטב"א אין סברא לומר דמסתמא אזלינן בתר רובא ואלו מן ההלכות שנאמרו מפי הרא"ה אלא אין בדבר הכרע ולפי זה יש לדקדק עמ"ש בכרכי יוסף א"ח סימן י"ד אות א' וכתב הריטב"א בחי' לגיטין דף מ"ה שכן דעת רבו הרא"ה והרמב"ן ועינינו רואות דהריטב"א לא הזכיר בזה את שם הרא"ה כלל רק כתב וכן דעת רבינו נר"ו וכ"כ בשם רבו הרמב"ן עכ"ל ואחר שהרשב"א והרא"ה הם תלמידי הרמב"ן והריטב"א תלמיד שניהם מנא ליה למרן דמ"ש וכן דעת רבינו כונתו על הרא"ה ולא על הרשב"א וצ"ל דס"ל דאף דשניהם רבותיו לא יכתוב דבר בשם רבינו בסתם כי אם על הרא"ה (דלא כמ"ש מרן החבי"ב בבעי חיי הנ"ל) וכן נראה ממ"ש באות הרא"ה וידוע דהריטב"א כותב רבינו סתם על הרא"ה שהוא רבו מובהק עכ"ל:

ח

ח) חידושי הריטב"א למסכת ב"מ צדד מרן חיד"א אם מהריטב"א האחרון תלמיד הרשב"א או הם להריטב"א הקדמון ונראה מסקנתו דאף דנראה מסוגיית הלשון דאינו מהריטב"א הידוע מ"מ האמת הוא שהם ממנו והם מהד"ק שעשה בילדותו עיין בשם הגדולים במערכת גדולים באות הריטב"א ומשמע מדבריו דבכל שאר חי' הריטב"א שנדפסו והזכירם שם הוא פשוט שרועה אחד אמרם והוא הריטב"א הידוע ורק בחי' ב"מ היה מסופק ומסקנתו שהם ממנו. אך ראיתי להרב משק ביתי בכללי הפוסקים אות ל"ד שכתב בשם מרן מוהריט"א בספר הלכות יו"ט דף קפ"ט ע"ב דתרי הריטב"א נינהו ואם יקשה בעיניך שדבריו סותרים פקח עיניך וראה אם שניהם מרועה אחד נאמרו וציין שם הגדולים הנ"ל עי"ש וספר הלכות יו"ט הנדפס בפני עצמו אין בידי כי אם הנספח לסוף מסכת בכורות בתלמודים הנד"מ וא"א לכוון הדפים ועיין למרן החבי"ף בספר סמיכה לחיים דף כ' ע"ד מ"ש על דברי מרן מוהריט"א הנ"ל ועי"ש דף מ"ה ע"ב. שוב אח"ז כמדומה לי מצאתי דברי מרן מוהריט"א עיין בפ"ח דבכורות בסוגייא דהפודה את בנו בתוך שלשים יום דפליגי רב ושמואל עי"ש באות ע"ה (דף צ"ו ע"ב מדפוס ווארשא) ועיין כל החיים הנד"מ דף י"ט ע"ג:

וחידושי הריטב"א למסכת שבת ראיתי למרן החבי"ף בספר כל החיים דף כ"ג ע"ד אות ב' שהאריך להוכיח דחי' הריטב"א הנדפסים אינם מהריטב"א כי אם מהר"ן וכ"כ גם בשם הרבנים שבת של מי ופני מבין ואני ההדיוט רשמתי בקונטרסי בכמה מקומות דברי חידושי מס' שבת הנ"ל וייחסתים להריטב"א טרם ראותי מ"ש בכל החיים הנ"ל עתה נדפס ס' שמחה לאיש להרב הגדול יש"א ברכה יצ"ו ושם בחא"ח סי' ג' דף ה' ע"א בתשו' הרב הגדול מוהרי"ץ מפראג יצ"ו ראיתי שכתב דמי שבקי בטיב לשון הריטב"א יבין שבטעות ייחסו חי' אלו להריטב"א ושמצא בס' מחנה לויה על הלכות שמחות לרבינו מוהר"ם ב"ב שייחסם לרבינו נ"י ועיין בקונטרס פאת השדי לחלק דברי חכמים בסי' כ"א (ד"ה ועל) מה שהבאתי שם בשם ידידי הרה"ג בעל ספר עמודי אש יצ"ו:

ט

ט) תשובות המיוחסות להרמב"ן הם להרשב"א כמ"ש מרן הב"י בהקדמתו והרב ט"ז יו"ד סי' רכ"ח ס"ק נו"ן וכתב מרן חיד"א בספר שם הגדולים (באות הרשב"א) דהרבה גדולים אגב טרדייהו בפלפולייהו אגב שיטפייהו לא זכרו מזה. וכן תראה בשו"ת חת"ס ח"ו בחי' למסכת ע"ז דף ט"ן ע"ג (מהספר) בד"ה מ"מ כתב דהרמב"ן בתשו' המיוחסות וכו' ס"ל כהרמב"ם וכו' ולא זכר כי הם להרשב"א והוא עצמו בתשו' חח"מ סי' ר"ג ד"ה וניחזי אנן וכו' ייחסם להרשב"א כיעי"ש. ועיין יד ימין בשו"ת אה"ע סי' א' דף ל"ז ע"א ובחיים ושלום ח"א סי' ו' דף י"ח ע"ד ועיין מה שכתבתי בקונטרס הכללים במערכת החי"ת אות מ' (בד"ה ועוד יש לתמוה) והרב מאמר מרדכי בסי' תנ"ג אות ב' (ד"ה ונראה) כתב דמ"ש מרן ב"י רס"י תנ"ד בשם הר"ן בשם הרמב"ן לאו הרמב"ן הוא אלא הרשב"א בתשו' המיוחסת להרמב"ן וכו' עי"ש ואינו נח לי ולא ניחא למארייהו דלימא הכי דודאי הם מדקדקים לומר דבר בשם אומרו ועל הרמב"ן ממש אמור רבנן ועכ"פ גם הוא תופס שהם להרשב"א וכ"כ בשו"ת בית שלמה א"ח סי' ע' והקשה עפי"ז דברי הרשב"א אהדדי עי"ש וכן בספר מגן האלף בסי' תמ"ב סק"ח ועיין נודע ביהודה מ"ת יו"ד סי' קמ"ה והג' פנ"י בח"ב בחאה"ע סי' מ"ד דף כ"ב ע"א התפלא על מרן הב"י ביו"ד סי' קצ"ה (בד"ה וכתב עוד) שמיחס תשובות אלו להרמב"ן והכריח שאינה להרמב"ן והביא דברי מרן בהקדמתו ועיין להרב ארעא דרבנן במערכת האל"ף אות כ"ו וז"ל וגם הרמב"ן בתשו' סי' קכ"ז מסכים לדעת הרשב"א עכ"ל. שו["]ר ביעיר אזן אות ס"ט שכבר השיגו בזה ועיין בספר ברכת משה (הנד"מ לידי"ן הגאון בע"ס מנחת משה יצ"ו) בסי' כ"ו וז"ל ולא ראה דברי הרמב"ן בתשו' רכ"ה וכו' וקאי אתשו' המיוחסות כיעי"ש והוא שלא בדקדוק ורבין חסידא רל"ץ בס' מנחה טהורה דף ל' ע"ג הכריח סברת הרמב"ן שלא כמו שהבין הרב חקרי לב דברי הרמב"ן בס' המצות על פי דבריו שבתשובות המיוחסות עי"ש ולפי האמור אין מזה הכרח לסתור דברי הרב חק"ל ומניה דמר הוא שנעלם דבר זה במחכתה"ר וכן נעלם דבר זה מגדול בדורנו תנא ירושלמאה בספר שמחה לאיש יצ"ו באהע"ז סי' ז"ך (בד"ה זאת ועוד) דחשיב הרמב"ן והרשב"א בשתי תשובות שהזכיר שם האחת בתשובות הרשב"א לאלפים והשנית בתשובות המיוחסות עי"ש:

י

י) הרמב"ן ורד"ק ושאר גדולי מפרשי התורה דרכם לפרש המקראות לפי פשוטן אף אם הוא נגד הש"ס והמדרש וק"ו נגד התוס' כ"כ רב אחד הו"ד בספר יפה ללב ח"ג דף קכ"ז ע"א ושכ"כ בספר קדושה וברכה לברכות דף ט' ע"ד עמ"ש בש"ס דף ד' לא מפיבשת שמו אלא איש בשת והרב יפ"ל נר"ו בדף קכ"ז ע"ד אין דעתו נוחה בזה וכתב דכ"מ שנמצא בדבריהם היפך הש"ס יש לתלות שהוא הוספה מאיזה תלמיד. וכמ"ש מרן חיד"א בועד לחכמים (עיין שה"ג במערכת גדולים בשם הראב"ע) על הרב ראב"ע שכל לשון שימצא בפירושו מנגד לדברי רז"ל אינו מהראב"ע רק מתלמידיו אחר פטירתו:

יא

יא) הרב בעל העיטור כשכותב בשם גאון בתשו' אם כונתו הוא על הרי"ף או על גאון אחר עיין אור לי דף ט"ן ע"ג ובדף קמ"ג ע"א:

יב

יב) בעל התרומות אם ראה דברי הרשב"א והרא"ש ואם נכון לסמוך על עדותו בדברי הגאונים יותר מעל ההגהות מיימונית רשמתי לקמן בסי' ט"ו אות כ"ה כ"ו:

יג

יג) בתשובות הרשב"א נמצאת איזו תשובה דלאו מר חתים עלה ומארי דההיא שמעתא הוא רב אחר ואין הרשב"א סובר כמותו כן הבאתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חמץ סי' ה' אות כ"ב (ד"ה והרב שואל) בשם מרן חיד"א בס' מחזיק ברכה סי' תג"ל אות ו' אההיא דסי' ח"י במאי דיהיב טעמא על כמה מצות שאין מברכין עליהם ודבר זה נעלם מידידי הרה"ג יפה ללב יצ"ו בקונטרס שיירי יפה ללב (שבסוף ספר פדה את אברהם למר אחיו יצ"ו) בנימוקיו ליו"ד סי' שע"ו אות א' ומפני זה מייחס התשובה דסי' י"ח להרשב"א עי"ש ועיין במה שכתבתי בקונטרס פאת השדי בחלק אסיפת דינים במערכת ברכות אות ג' (בד"ה וכתבתי) וכן יש להעיר על דברי איזה רבנים שהבאתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חליצה סי' א' אות א' (בד"ה ובעיקר מצות חליצה) שנראה דנקטי דתשובה זו דסי' ח"י היא להרשב"א עי"ש גם גדול בדורנו מר קשישא תנא ירושלמאה בספר שמחה לאיש בחלק אהע"ז סי' ז"ך מייחס תשובה זו להרשב"א ועל פי זה עמד מתמיה על דברי הרב שיירי כנסת הגדולה ביו"ד סי' רל"ט אות ל"ב על תשובת הרשב"א בסי' תשל"ד בשם רבינו האי דהנשבע לגרש את אשתו אינה שבועה והוי כנשבע שלא לפרוע לבעל חובו שאין בדבריו כלום שקשה דמה דמות יערוך לנשבע שלא לפרוע דשאני התם דפריעת בעל חוב מצוה מן התורה וחשיב נשבע לבטל את המצוה אבל נשבע שלא לגרש אין בזה שום מצוה וכו' ותמה עליו שהרי הרשב"א בסי' ח"י כתב דאם לא מצא בה ערוה ומגרשה איכא עבירה ואם כן לשיטתיה שפיר מדמה נשבע לגרש אשתו לנשבע שלא לפרוע לבעל חובו ותמה גם על הרב מוהר"י כולי בהגהת משנה למלך שלא תמה מזה על השיירי כנסת הגדולה עי"ש ולפי האמור דתשובה זו דסי' ח"י אינה להרשב"א ואין דעת הרשב"א מסכמת לה כמו שכתב מרן חיד"א לא קשיא מידי כמובן איברא דמדברי הרב כנסת הגדולה באבן העזר סי' קי"ט בריש הגהת הטור מתבאר יפה שסובר שהתשובה דסי' ח"י היא להרשב"א ולפי זה תמיהת הרב יצ"ו מצאה קן לה על פי מדותיו ושיטתו כמובן אך בכל זאת לא איפרק מחולשא שהרי הוא הקשה עליו גם טרם שראה דברי הכנסת הגדולה שבאבן העזר הנ"ל כיעי"ש ואין להאריך שהדבר פשוט שנעלם ממנו שתשובה זו אינה להרשב"א וכן נעלם דבר זה מרב גדול בשאלוניקי בשו"ת יאודה יעלה בחלק יו"ד סימן א' עיין שם בדף ל"ג ע"א שמייחס תשובה זו להרשב"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף