קבא דקשייתא/סא
|
< הקודם · הבא > |
קושיא סא [עריכה]
קשה לי במש"כ רש"י קידושין (דף כ"ח ע"ב) דהא דרשות הגבוה בכסף היינו גזבר שקנה בהמה לצורך תמידין והלא בכה"ג גם הדיוט קונה אם יקנה טלה לצורך פסח אף שאין מקדישו עכשיו בשעת קנין מטעם דבמצוה מעות קונות וכקונה בד' פרקים בשנה ויין לקידוש שברמ"א סי' קצ"ח וכן כתבו באתרוג דקונה במעות וא"כ למה קאמר דוקא רשות הגבוה קונה בכסף כיון דגם בהדיוט כן ולדעתי היה נראה ברור עפימש"כ הפמ"ג באו"ח (סי' קכ"ח באשל ס"ק ל') דכל היכא דתיקנו חכמים בלא פליג אז לא העמידו דבריהם במקום תורה ולא גזרו בו לומר לא פליג ולכך בד' פרקים כיון דהגזירה ל"ש כיון דלא קנה דבר המסויים רק מטעם לא פליג לא קנה בזה שפיר אמרינן דבד' פרקים בשנה לא העמידו דבריהם לומר לא פליג וכן בנתן מעות על יין לקידוש שפיר כתב המהרי"ל דלא אמרינן לא פליג משא"כ בהדיוט שקנה בהמה לצורך פסח דשייך בה גוף הגזירה בזה שפיר לא קנה אף במצוה של תורה[1] ומתורץ בזה קושיות המגן אברהם (סימן שס"ט) בעירוב דלא מהני אף דהוי מצוה ואף בעירובי תחומין לא מהני שם כמבואר ברמב"ם שם והיינו כיוון דבשעה שמערב הככר מבורר ע"כ ברור דאינו קונה אתרוג במעות לדינא אף שלא ראיתי זה באחרונים אבל לכל הדברים נעקר קנין מעות לגמרי עכ"פ מבורר דבאתרוג שפיר מעות לא קנה כיון דקונה אתרוג מבורר ודברי האחרונים תמוהין מהא דקידושין כ"ז הנ"ל. ועיין בהגהות דרעק"א או"ח סימן תרמ"ט:
- ↑ יש כאן הוספה ב'השמטות' ויש להשלימה.