קבא דקשייתא/נב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

קבא דקשייתא TriangleArrow-Left.png נב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קושיא נב
[edit]

קשה לי על הרמ"א בחושן משפט (סימן קצ"ח) דבהתנה בפירוש שיקנה בהמעות קונה והאחרונים הכריעו כן דלא כהש"ך. אבל מאוד תמיהני שהרי מבואר בתוס' בכ"ד דל"מ והוא בבבא קמא (דף ע') גבי עקוץ לך תאינה דהק' התוס' והא מעות אינו קונה והרי כיון דהש"ס רוצה לאוקמי באוקימתות א"כ מה הקו' הכא מיירי שהתנה וגם מאי הק' ריש פ' המפקיד דאיך קונה הכפל והרי מעות אינו קונה והרי שם לא דיברו זה עם זה רק שאמדו חכמים דעתו של המפקיד שרוצה להקנות וא"כ הוי כאילו התנה ג"כ ומש"כ הנתיבות מטעם אי אפשי בתקנת חכמים ג"כ יש לדחות. חדא דאי אפשי בתקנת חכמים להוציא לא אמרינן. ועוד כיון דחכמים עקרו הקנין אף במקום דלא שייכא גזירה מטעם לא פלוג, וא"כ מה שייך לומר אי אפשי כו' כיון דבטלו עצם הקנין כמש"כ הש"ך ומה שקצת האחרונים רוצין לומר דבקנין מעות כ"ז שאינו חוזר הקנין הוא קנין ועיין בים של שלמה פ"ב דגיטין גבי סופר שמקנה את הנייר ובצל"ח פסחים סוגיא דנכרי שהלוה .

ודבריהם תמוהין ממשנה שלימה בעירובין ס"פ חלון בנתן מעות לחנוני על ככר ל"מ העירוב אף שלא חזר ולהחולקים על הש"ך צע"ג.

וגם מה שכתבו דמשיכה שאחר נתינת המעות לא צריך שיהיה משיכה מעלייתא כדין. עיין שער המשפט סימן קצ"ח אבל לא ראו דלהדיא מבואר ברמב"ן גיטין (דף ל') דצריך קנין משיכה בכל פרטיה אחר נתינת המעות וכן הוא בר"י מיגא"ש שבועות . קיצור הדבר דלגמרי עקרו חכמים קנין מעות רק כיון שעכ"פ היה קנין מן התורה ע"כ בנתן מקצת מעות לערבון קנה כנגד כולם כדמוכח בש"ס בבא מציעא (דף מ"ח ע"ב) דקאמר ומ"ש קרקע.

ועיין מלא הרועים ערך מעות קונות אות י"ג. ומטעם זה נ"ל דבפסיקה על הפירות שאינו קונה למי שפרע אף בקנין גמור אז אינו קונה כנגד מעותיו חוץ אם האמירה היה שיחלט הערבון ביד המוכר כנ"ל לדינא אף שלא ראיתיו באחרונים אבל לכל הדברים נעקר קנין מעות לגמרי:



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף