צל"ח/פסחים/מט/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
ישא בת גבאי צדקה. התוס' בד"ה לא מצא וכו' הקשו דכאן משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקת ובהשותפין משמע דמלמדי תינוקת יזהירו יותר מג"צ ונדחקו בזה ונלע"ד דרש"י המתיק זה בלשונו הצח שכתב בד"ה בת ג"צ שאין ממנין אא"כ טובים ונאמנים כוונתו לתרץ קושיית התוספו' דודאי מלמדי תינוקת כשמנהגים במלאכתם בלא רמי' עדיפי יותר מג"צ אף שגם הוא עושה בלי רמי' אבל מ"מ אין בודקין המלמד קודם שממנים אותו ואי אפשר לבדקו ובאמת אמרו שם בהשותפין ומצדיקי הרבים וכו' אלו מלמדי תינוקת כגון מאן כגון ר"ש בר שילת אבל הגבאי צדקה בודקין אותו אם הוא נאמן קודם שממנים אותו על הצדקה ולכן ישא בת ג"צ שכבר בדקוהו:
תנא שנה ופירש יותר מכלם. נ"ל הטעם משום דמצאו להם חז"ל רפואה מן התורה בשלהי כתובות שיעשו פרקמטיא לת"ח וישיא בתו לת"ק ואמנם הכוונה שמשיא בתו ומחזיק ידי חתנו לת"ת ועמי הארץ כאלו נאמר עליהם עץ החיים היא למחזיקים בה ואמנם זה ששנה ופירש בודאי פרישתו מן התורה הוא מפני שרוצה למלא תאות נפשו וכל הון לא יספיק לרודף אחר התאוה ופורש מן התורה להרבות בתאוות לבו וזה לעולם לא יחזיק ביד לומדים אחרים שאם תורתו עזב בשביל תאות נפשו איך יחסר לעצמו להחזיק ביד חכם אחר וזה לעולם אין רפואה למכתו והוא גרוע מכלם: