רש"י/פסחים/מט/ב

רש"י פסחים מט ב

ואינו מתקבל. לשומעים:

גדולי הדור. אנשי מעשה וצדיקים:

בת גבאי צדקה. שאין ממנין אלא אם כן טובים ונאמנין:

נשותיהן שרץ. שאינן זהירות במצות:

עם כל בהמה. שדומות לבהמה שאין להן לב להבין:

כי היא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס. ללמוד תורה ולחיות:

על חיי חברו לא כל שכן. ויש לדאג שמא יהרגנו:

ומגבו. דתו לא חיי כדאמרינן בשחיטת חולין (דף כא:) קרעו כדג מטמא באהל מיד ואף על גב שמפרפר ואמר רבי שמואל בר רב יצחק ומגבו:

אילמלא צריכין אנו להם. למזונותיהן ולעזרתם היו הורגין אותנו:

כאילו בא על ארוסתו בפניו. שמביישו:

מאורסה. לכל קהילות יעקב:

שנה ופירש. תלמיד ששנה ופירש מן התורה ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ וכמה הם שפלים בעיניהם שונא יותר מכולם:

אין מוסרין לו עדות. אין מזמנין אותו לשמוע דבר להעיד עליו:

ואין מגלין לו סוד. שום דבר סתר לפי שהולך רכיל ומגלה:

על היתומין. שחשוד על הגזל:

המוצא אבידה חייב להכריז. כדאמרי' באלו מציאות (ב"מ כא.) ועם הארץ לאו אחיך הוא דאינו עושה מעשה עמך:

מזמנין. שלשה שאכלו כאחת דתנן חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק:

ואכלת ושבעת. מהאי קרא נפקא לן ברכת (הזימון) בברכות (דף מח:):

חזרתו. ומדרבנן היא ואשיעור טומאתו אסמכוה וטומאת אוכלין בכביצה:

כאיסורו

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף