צל"ח/ברכות/יח/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ידע אבון בהאי צערא וכו'. רצונו לומר אם כעת תיכף הוא יודע מעצמו דלאחר זמן לא הוה אידך משיב ומנא ידע דהרי מסיק לקמן אינש אחרינא שכיב ואמר להו וא"כ גם לר' חייא כשימות אינש אחרינא יודיע לו צער בניו ומה שאמר ידע אבון היינו אם יודע מעצמו וכן מה דכתיב יכבדו בניו ולא ידע היינו שמעצמו לא ידע:
שם הלך ולן בבה"ק עיין בכותב בע"י ומהרש"א בח"א. ולענ"ד דעוה"ז הוא כפרוזדר בפני עוה"ב והיינו דרך משל ואמנם הקבר הוא הפרוזדר ממש כי דרך שם מוכרח לעבור לעוה"ב והחסיד הזה תמיד כלן מחשבתו וכל בקשותיו הי' בעסקי עוה"ב ולא בלבל מחשבתו בעסקי עוה"ז ואמנם עכשיו שהציקתהו אשתו וגם מצורף לזה גודל עניו ודוחק מזונותיו ואולי לא הי' לו רק דינר זה שנתן לעני נכנס במחשבתו דאגת פרנסתו שהוא עסקי עוה"ז שהוא בקרא דרך משל פרוזדר וזהו נקרא הלך ולן בבה"ק שהוא פרוזדר וע"י הרהורי דלבו בדאגה זו הראו לו מן השמים בחלומו סיפור דשתי רוחות:
שם שאני קבורה במחצלת של קנים וכו'. הגם שכל דברי רז"ל באגדות יש בהם ענין נסתר וברמז ובחידה דיברו מ"מ גם פשטן של הדברים צריך שלא יהיו דברים זרים ויוצאים מהיקש הטבע. ולכאורה תשובה זו שקבורה במחצלת של קנים ומתוך כך אינה יכולה לשוט בעולם הוא דבר זר מאד וכי הגוף עולה מקברו הרי הגוף מוטל כאבן דומם בקברו אבל הרוח הוא העולה רוח הצדיק עולה למעלה בגבהי מרומים ורוח הרשעים נתונה בכף הקלע אבל הגוף בין של הצדיקים ובין של הרשעים נשאר בקבר אך הגוף של הצדיק מושכב במנוחה עד יגיע עת קץ אז יעמוד לגורלו לקץ הימין וגוף של הרשע בשרו עליו יכאב וקשה רמה למת כמחט והנפש נידונית בכף הקלע ומה ענין המחצלת להרוח שאינו דבר גשמי שיתעטף במחצלת ש"ק. ועוד ששוב לשנה אחרת חזרה ואמרה לו בואי ונשוט והלא השיבה לה אשתקד שאינה יכולה וכאשר השיבה לה באמת לא כך אמרתי לך וכו'. ונראה ע"פי שאמרו במס' שבת דף קנ"ב ע"ב כל מה שאומרים בפני המת וכו' וחד אמר עד שיתעכל הבשר דכתיב אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל הרי שכל זמן שבשר הגוף קיים אין הנפש יכולה להפרד ממנו עד שיכלה בשר הגוף לגמרי ואז עולה הרוח למעלה ולכך המצוה לקבור בקרקע כמבואר בסנהדרין דף מ"ו כדי שירקב הגוף מהרה ולכך התכריכין הם של פשתן הכלים ונרקבים מהרה שלא יעכבו רקיבת הגוף וזו שנקברה במחצלת ש"ק שהיתה אמה עני' ולא הי' סיפוק בידה להלבישה תכריכין של בגדי פשתן וקברה אותה בעיטוף מחצלת של קנים וזהו אינו מתרקב כל כך בנקל נשאר גם הגוף קיים בבשרו ולא היתה יכולה להפרד ולעלות למעלה ואמנם בשנה השני' היתה השני' סבורה שכבר במשך שנה שעברה נרקב המחצלת עם הבשר ותהא יכולה לעלות לכן אמרה לה בואי ונשוט וזהו השיבה לה שעדיין לא נרקב המחצלת ולכן גם הבשר לא נרקב ואינה יכולה לעלות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |