פתח עינים/ברכות/יג/א

פתח עינים ברכות יג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ שאני התם דהדריה קרא וכו' ואם תאמר אטו המקשן לא ידע כמה קראי דמזכיר יעקב וי"ל דהוא סבר דנילף מיעקב דאע"ג דנקרא ישראל אחר כך נקרא יעקב וכן נעשה באברהם ומשני דמדאשכחן ביעקב דאהדריה קרא ולא אשכחן הכי באברהם ש"מ דיש קפידא באברהם ולא ביעקב. ואפשר לומר בטעם הדבר שאין לקרות לאברהם אברם משא"כ יעקב כמ"ש בזרע ברך ח"ג על ברכות דף כ"ג ע"ג דנתוסף ה' באברהם רמז על ה' חומשי תורה דכיון דהוא מקיימ' אינו תלוי במזל ויזכה לבנים ועיקר הדבר כתבו משם רז"ל ברבה פ' בא עש"ב. וקרוב לזה מצאתי ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רי"ו ע"ש וא"כ ה' הנוספת באברהם הוא לומר דיש לו דין ישראל המקיימין ה' חמשה חומשי תורה וא"כ הקורא אברם מגרעות נתן באבינו הראשון ח"ו דלא ניכר שדינו כישראל וה"ט דאסור ועובר בעשה משא"כ יעקב דשמו מורה על י' דברות ע' זקנים ק' כנגד מאה אמות של היכל ב' על שני לוחות כמ"ש בתנחומא פ' שמות ולזה שפיר קרינן ליה יעקב כי בשם יעקב רמוז ארבעה דברים של ישראל כאמור. ועוד יש לומר טעם פשוט כמו שכתבו חכמי המדע דיעקב וישראל הם ב' נשמות עליונות ונשמת יעקב נשארה בו והמיתה היה לישראל לבד ולכן דין הוא שנוכל לקרות יעקב כיון דהיא נשמה קדושה נפרדת מנשמת ישראל משא"כ גבי אברהם דה' הנוספת הוא להאיר השם עצמו בתוספת זה ולכן היטב חרה לו על הקורא אברהם אברם דפוגם בשמו בבלי דעת. ועוד הארכתי בזה בעניותי בקונטריס דברים אחדים דרוש י"א ע"ש:

ורבנן סברי כמ"ד אם השמיע לאזנו לא יצא. לקמן דף ט"ו אמרינן דלר' יוסי תרתי ש"מ והכ' מוקי לרבנן אליבא דהלכתא כדמסיק התם:

בלשון הקדש נאמרה כתבו התוס' פירש"י לקרות בתורה ולא נהירא דעזרא תיקן קריאת התורה וכו' ויש לומר דמיירי בפרשיות המחוייבים לקרות מדאורייתא כמו פרשת זכור א"נ מקרא בכורים וכו' ע"ש כן הוא נסח' דקמן והוא עפ"י הגהת מהרש"ל בחכמת שלמה אבל הגירסה הישנה היא פרשת זכור ופרשת פרה והביאוה מרן בב"י והרב ב"ח א"ח סימן תרפ"ה. והביא בש"ע סברא זו שם ובסי' קמ"ו שפרשת זכור ופ' פרה דאורייתא:
ואנא נפשאי כתבית בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן תרפ"ה אות ב' דלכל הדברות ולכל האמירות פ' שקלים והחדש לאו דאורייתא ועתה אמת אגיד כי כרגע נראה לי ספר תוספות ישנים כ"י שנזדמן לפי שעה בתורת שאלה וראיתי כתוב שם וז"ל פירש"י פ"ב דמגילה לקרות בספר תורה מיהו לא אשכחן שתהא קריאת ס"ת מן התורה אך יכול להיות שהיא מן התורה כגון פר' שקלים ופרשת זכור ופרשת פרה וכיוצא בהם עכ"ל. הרי דהתוס' בפירוש השוו שקלים וזכור ופרה וכתבו וכיוצא בהם. ועוד ראה והביטה דלא כתבו כן בפשיטות רק בלשון יכול להיות אמנם יש להרגיש במ"ש לא אשכחן שתהא קריאת ס"ת מן התורה דתלו הדבר כי לא נמצא והרי מפורש ההפך פרק מרובה דמשה רבינו תקן לקרות בתורה וא"כ אינו מן התורה ודאי והו"ל להקשות מינה ונראה דכונתם דמאי דאמרו פרק מרובה הוא שתקן בכל שבת וכו' ועדין יתכן דאיזה זמן תהיה קריאת התורה בפרשיות הפשוטות ומש"ה כתבו דלא אשכחן כלומר והסברא מכרעת דליכא קריאה מן התורה בשום זמן אך יכול להיות שהיא מן התורה כגון פרשת שקלים וכו':
ובדברי התוספות דקמן שכתבו שהיא תקנת עזרא כבר הוו בה קמאי שהיא תקנת משה רבינו ע"ה ובירושלמי פ"ק דמגילה מוכח שהיא תקנת עזרא. ודברי הרב ב"ח סי' תרפ"ה על דברי התוס' דקמן קשים וכבר עמדנו על זה בעניותנו בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סימן קל"ה וסימן תרפ"ה. ובעזר משדי אכתוב עוד בזה בס' הקטן מחזיק ברכה שאני עוסק בו בא"ח שם סימן קל"ה בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף