פתחי תשובה/יורה דעה/רצה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רצה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) בין אילן בירק. [עיין בתשובת חתם סופר סי' רפ"ז במה שנוהגים היתר בנטיעת ענפי אהל ושושנים וכדומה ע"י שעושים סדק בשולי הענף ההוא ותוחבין בו חטה ונוטעים בארץ וע"י החטה משרישים הענפים בקרקע ודעת השואל לאסור דה"ל הרכבת אילן בירק ואפילו אילן סרק בירק מאכל אסור. והשיב כי כן ראיתי לא' מבני ביתי עשה כן בגינתא דבי רב דידי ומחיתי בידו משום דלא בריר לי היתרא אבל מ"מ אין בידי למחות לאחרים במה שנהגו בזה היתר דלא ברי לי ג"כ איסורא דנלע"ד דלא שייך הרכבה אלא בשני המינים מגודלים למעלה מהקרקע או לכל הפחות שעתידים שניהם לעלות מהקרקע משא"כ הכא שהחטה הזאת כלה ובלה בארץ רק גורמת שתשרש השושנה כו' ע"כ איני אומר בזה לא היתר ולא איסור והמחמיר תע"ב ע"ש]:

(ב) התפוח עם החזרד. [עיין בספר לבושי שרד בחידושי דינים סי' ק"ו שנשאל אודות אילני תפוחים שהמה מורכבים בתפוחי יער הנקרא בל"א קוואסניצי"ס אם רשאי לקיימם. וכאשר חקר על זה נודע כי בתפוחי יער הללו יש ב' מינים כי נמצא ביניהם מעט אילני תפוחים אשר הם טובים וגדולים מן הקוואסניצי"ס ונפש היפה תאכלם בלא כבישה והרוב מהם המה הקוואסניצי"ס השכיחים אשר א"א לאכלם בלי כבישה. והשיב דבין כך ובין כך אסורים האילנות המורכבים וצריך לעקרם לפי שקוואסניצי"ס הגרועים המה אילני סרק כמבואר מדברי הט"ז באורח חיים סימן ר"ג וקיי"ל דאילן מאכל באילן סרק הוי כלאים והמין הטוב שבהם עם היות שאינם נקראים אילני סרק מ"מ הוי אינו מינו עם התפוחים הטובים כמו ששנינו התפוח והחזרד כלאים זה בזה ופירש הרע"ב חזרד תפוח יערי וא"א לומר דהיינו המין הגרוע דא"כ כו' אלא ודאי דחזרד היינו המין המעולה שבהם דמ"מ לצד ריחוק טעמיהם הוי כלאים דהוי שני אילני מאכל וכתב שהסכימו גדולי הדור לדבריו ע"ש. ועיין בתשובת משכנות יעקב (סימן ס"ו) שהשיג עליו והאריך לקיים המנהג שנהגו העולם להתיר בזה אף לכתחלה דעיקר היסוד שסמך עליו הלבושי שרד להחמיר דפשיטא ליה דחזרד היינו תפוח היער ובאמת אינו כן אלא שמא אחרינא הוא ופרי א' הוא גדל כמין תפוח יערי ולא זהו ממש וכלשון הפוסקים שכתב מין תפוח יערי. ומ"ש הלבו"ש כיון שמשונין הרבה בטעמן הלכו בהם אחר טעם הפרי ז"א דהרי הרמב"ם בפ"ג מהל' כלאים לא כתב טעם זה רק על אותן שהם ב' מינים חלוקין בשמן ובטבען רק מפני שווי ודמיון העלין וצורתן היה עולה על הדעת להתיר על זה כתב שהלכו בזה אחר טעם הפרי הואיל ורחוקין זה מזה ביותר הוו כלאים אבל אין זה ענין לאותן שהם מין אחד לגמרי בודאי לא גריעי מזונין שאין ראויין למאכל אדם כלל ואינן כלאים עם חטים וכן תאנים ובנות שוח שהן תאנים מדבריות והן רעות מאד הם מין אחד וכן שקדים מרים ומתוקין וכן ענבים ובאושים ודלעת עם הרמוצה כו' ומ"ש הלבו"ש מדברי הט"ז דמינים הגרועים מיקרו אילני סרק ז"א שאין כוונת הט"ז שיהיו נקראים ממש אילני סרק רק לענין ברכה לא חשיבי וגם עיקר דעת הט"ז שם צ"ע ואף אם היה עולה על הדעת דמיקרי אילני סרק ממש מ"מ אלו תפוחי היער אינם כלאים עם תפוחי גינה דבשלמא אותן אילני סרק שאין מוציאין פירות כלל ואין ידוע איזה מין פירות היו מוציאין קודם החטא הוו כלאים עם כל המינים דאולי היו מוציאין מין אחר לגמרי אבל אלו תפוחי היער ודומיהן כו' והאריך עוד בזה ודעתו דהוא היתר גמור בלי פקפוק ונזכר שם הגאון מהרא"ז מבראד השיג על הלבושי שרד בזה ע"ש]:

(ג) וכן סרק ע"ג סרק. [עיין בתשובת חתם סופר ס"ס רפ"ז דלהך דעה שרי אפילו אם הם עצי ריח משונים בריחם זה מזה אך שומר נפשו ירחק מזה ויחוש לאידך גירסא בירושלמי דגם אילני סרק לא יבריכם זע"ז ע"ש]:

(ד) אסור לקיים המורכב. [עיין בתשובת חתם סופר סימן רפ"ח אודות ששאלו חכימי דיהודאי הדרים במדינת הגר ע"ד שנהגו שמה מנהג אבותיהם בידיהם אשר רבים וכן שלמים קונים כרמים מערביים ובתוכם אילנות נטועים שקדים ואפרסקין רובן מורכבים ומקיימין אותן. והוא מבואר בש"ע דכלאי אילן נוהג בין בארץ בין בח"ל ואסור לקיימו. והאריך בזה והביא דברי התוספות בעבודת כוכבים ס"ד ע"א בד"ה ר' עקיבא דמבואר בדבריהם דאפילו לר"ע לא אסור כלל בלי מעשה ופלפל הרבה בזה ומסיק בהא סליקנא דלדעת התוספות מותר לקיים בלי מעשה אפילו לר"ע אפילו בא"י ולרמב"ם בח"ל מיהת שרי (ולא דקיל ח"ל מא"י בהרכבה אלא משום דהא הרכבה לא כתיב בתורה אלא ילפינן מהיקשא שדך מבהמתך וא"כ מינה מה בהמתך בח"ל ע"י מעשה דוקא כו' ע"ש) ואולי על זה סמכו חכימי דיהודאי שנהגו ע"פ מנהג אבותיהם אע"ג שמפשטות לשון הש"ע לא משמע להקל בכך מ"מ למדנו זכות על העבר ואמנם לכתחלה טוב שישתתף ערבי בפירות באופן שלא יניח הערבי שיעקור ישראל הפירות וממילא שריא הפירות אח"כ ע"ש. וסיום דבריו אינם מובנים לענ"ד וצריכים עיון. ועיין בתשובת כנסת יחזקאל (סי' צ"ט)]:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון