שו"ת חתם סופר/ב/רפז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום להרב מו"ה גדלי' נ"י רב בק"ק ש"ד יע"א:
אשר שאל ממני לחות דעתי במה שנוהגי' היתר בנטיעת ענפי אהל ושושני' וכדומה ע"י שעושים סדק בשולי הענף ההיא ותוחבין בו חטה ונוטעי' בארץ וע"י החטה משרישים הענפים בקרקע דלדעת מעלתו יש לאסור דה"ל הרכבת אילן בירק דאפי' נידון אותם כאילני סרק מ"מ הא אילן סרק אסור להרכיב ע"ג אילן מאכל וכיון דאילן בירק נמי אסור א"כ ה"ה אילן סרק בירק מאכל כמבואר כל זה בטש"ע י"ד סי' רצ"ה א"ד:
הנה זה שבועיי' ראיתי כן לא' מבני ביתי עשה כן בגינתא דבי רב דידי ומחיתי בידו משום דלא ברור לי היתרא אבל מ"מ אין בידי למחות לאחרים במה שנהגו בזה היתר ואמרו חז"ל אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבור כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו אם לאו אל תאמרהו והכא לא ברי לי אסורה דנלע"ד דלא שייך הרכבה אלא בשני המינים מגודלים למעלה מהקרקע או לכל הפחות שעתידים שניהם לעלות מהקרקע משא"כ הכא שהחטה הזאת הנתחבת בסדקי הענף כלה ובלה בארץ ואינה עתידה לראות פני תבל רק גורמת שתשרש השושנה בארץ זה לא מקרי הרכבת אילן בירק וטעמא נ"ל דהא כל עצמו לא ילפי' איסור הרכבה בפ"ק דקדושין ל"ח ע"א אלא מדכתיב בפ' קדושי' שדך לא תזרע כלאים בהמתך לא תרביע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בארץ בין בח"ל דה"ל חובת הגוף הה"נ הרכבה נאסר בין בארץ בין בח"ל יע"ש א"כ אף אנו נאמר מה בהמתך בהרבעה שני המינים מגולים לפנינו בעולם זה נקרא הרבעה הה"נ שדך בהרכבה ששני המינים גדלים למעלה להקרקע ולא כשמין א' כלה ובלה בארץ אין זה הרכבה:
ובדבר הזה הנחתי בצ"ע דברי תוי"ט פ"א דכלאים משנה ז' דר' יהודה מתיר ירק באילן וה"ה איפכא וכתב תי"ט הטעם מסברא דנפשי' דלא נאסר לר' יהודה אלא הרכבה העושה פירות מחודשים ע"י הרכבה משא"כ אילן וירק יע"ש וצל"ע הא ע"כ בהרבעת בהמה נאסר' אפי' אינו עושה פירות דהרי ר' יהודה בעצמו אמר פרידה אין מרביעי' עלי' אלא מינה יעיין חולין ע"ט ע"א ומבואר פ"ק דמגלה י"ג ע"ב דפרידה אינה עושה פירות וכן בפ"ק דבכורו' בסבי דבי איתונא כודניתא מי ילדה כיון דבהרבעה נאסר מנ"ל להתיר בהרכבה ועיין חולין פ"ב ע"ב תוס' ד"ה לאפוקי וכו' שכתבו דהא לא שייך לפרש כן גבי בהמתך וכן בבכורו' נ"ד ע"א תוס' ד"ה דגן בסופו הניחו בקו' על ר' יהודה דלא הוי דומי' דבהמתך ע"ש וא"כ לע"ד תיקשי אהתי"ט הנ"ל כמ"ש ואם נאמר דאדרבה מדברי התוספות הנ"ל מוכח דלית לי' לר' יהודה דמיון שדך לבהמתך וצדקו דברי תי"ט א"כ מכ"ש בנידון דידן לית בי' משום הרכבת אילן דאי כר' יהודה הא מתיר אילן בירק ואי כת"ק דנילף מבהמה לאסור אפי' ירק באילן שאינו מוציא פירו' א"כ בעי' דומי' דבהמה ששניהם בגלוי לפנינו לאפוקי חטה שזרעה כלה בארץ:
ולולי דברי תי"ט הנ"ל הייתי אומר בטעמא דרבי יהודה מלתא חדתא (דפי' הירושלמי בלא"ה אינו נוטה לדברי תי"ט כמ"ש ר"ש) ואציע תחלה ש"ס דברכו' מ' ע"א מתני' ברך על פירות האילן וכו' דשיטת ופרש"י שם מתני' כר' יהודה אתי דעיקר אילן ארעא הוא ולפי פירש"י הלכה כר' יהודה דעיקר אילן ארעא וכן פסקו התוס' ורא"ש ורמב"ם בהלכות בכורים פסק כת"ק ועיין פ"ח מהלכו' ברכות הלכה יו"ד ובכ"מ שם עוד אומר דבפ"ק דקידושין הנ"ל מבואר דקרא שדך לא תזרע כלאים מוקמי' להרכבת אילן דומי' דבהמתך ומוקמי' נמי ללאו לכלאי זרעים שאין לו לאו אחר בתורה וממיעוטא שדך ממעטי' כלאי כרם שבח"ל ע"ש ל"ט ע"א תוס' ד"ה ההוא והענין בזה דסתם הרכב' הוא באילן דוקא שעשוי להוציא פירות אבל אילן בירק וירק באילן וירק בירק אינם אלא לשום סבה ולא להוציא פירות וכ"כ קול רמ"ז במשנה ח' פ"א דכלאים נמצא מדסמיך שדך לבהמתך מיירי בהרכבה ואינו עיקר הרכבה אלא באילנות ואמנם לומר דקרא לא מיירי אלא באילנו' ולא בירקות כלל זה א"א דאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכתי' שדך וע"כ בירקו' נמי מיירי וא"א לומר רק בירקות ולא באילן כלל דהא מהרכבה נמי מיירי ועיקר הרכבה הוא באילן ע"כ קרא כייל הרכבת אילן והרכב' ירק וכלאי ירק ומיעוטא דשדך ולא ח"ל נמי לא נראה לאוקמי רק אזרעי' ולא אאילנו' וא"א לומר למעט הרכבה בח"ל דהרי דומי' דבהמתך בעי' דהיא חובת הגוף ונוהג אף בח"ל ע"כ מוקמי' למעוטי כלאי כרם בח"ל שיש בה זרעי' ואילן והגפן הוא אילן ולרווחא דמלתא כ' תוס' בזה ד"ה ההוא הנ"ל ולחנם הרעיש פני יהושע העולם בקונטרס דחדש בזה ע"ש:
והנה כל זה לרבנן דס"ל יבש המעיין ונקצץ האילן אינו קורא דקרקע עולם אינו נקרא אילן א"כ ה"נ שדך א"א לפרש על אילן וע"כ אירק קאי כנ"ל אך ר' יהודה לטעמיה דס"ל עיקר אילן ארעא וכי היכי דהאדמה דכתיב בבכורים יאמר על פרי האילן ונקרא פרי אדמה ה"נ שדך דכלאים יפורש רק על הרכבת אילן לחוד ואין לכלאי זרעים שורש בתורה כלל וא"ש פירש"י במתני' שבת פ"ד ע"ב דכלאי זרעי' אפי' בא"י דרבנן דלרש"י הלכתא כסתם מתני' דברכות דאתי' כר"י ומפרש סתם מתני' דשבת נמי כוותי' וה"ה דליכא הרכבה בירק כלל דקרא לא מיירי אלא מאילן באילן ולא זולת כלל והמשנה למלך רפ"א דכלאים הקשה סתירת רש"י בבכורו' נ"ד ע"א נמי פירש"י כלאי זרעים דרבנן ובקידושין ל"ט ע"א ד"ה והאנן תנן וכו' פירש"י שהוא דאוריי' בא"י ולהנ"ל א"ש דבבכורו' פירש"י לתי' הש"ס דגן ודגן ע"י ד"א היינו כהלכתא כר' יהודה לרש"י דהלכתא כוותי' ואביי שהקשה בקדושין הקשה לרבנן דר' יהודה דפשוט דמתני' כלאי' מד"ס הלכתא הוא וככ"ע אתי' ומיושב נמי ק' תוס' דבכורות שם ס"הד דר"י בעי ג' מיני זרעי' היינו משום שהוא רק מד"ס לא אסרו אלא כעין תורה בכרם דבעי ג' מינים:
ונראה שגם הרמב"ם מפרש כן אלא שהוא פסק כת"ק דר' יהודה ובזה א"ש מה שפסק פ"ק דכלאים הלכה ה' דאין לוקי' על ירק בירק בח"ל שס"ל שהוא בכלל מיעוט שדך והוקשה לכ"מ מש"ס אלו טריפו' ס' ע"א ובתוס' שם ד"ה הרכיב וכו' ולהנ"ל י"ל דס"ל להרמב"ם דקבעי' לי' לרבינא אליבא דר' יהודה דכלאי זרעי' אפי' בא"י לאו דאורייתא אי נאסר עכ"פ הרכבת דשאים מק"ו דאילנות מאותו ק"ו עצמו שנשאו הדשאים בעצמם או דלמא והעלה בתיקו לר' יהודה אפי' בא"י אבל לרבנן אין מקום לספיקא דבא"י לוקין ובח"ל אימעט משדך וק"ל:
ומ"מ לדינא הדרן להנ"ל שאיני אומר בזה לא היתר ולא איסור מהטעם שכתבתי והמחמיר תע"ב:
ואשר עוד בקשה נפשו להודיעו דעתי לפי מ"ש רמ"א סי' רצ"ה דמותר להרכיב אילני סרק זעג"ז ופי' הר"ש הטעם להך גירסא משום דכיון דאין להם פירות כולם מין א' יחשבו ומסופק אם ב' אילני עצי ריח משונים בריחם אם גם הם למין א' יחשבו או לא:
הנה לכאורה נחזי אנן מאיזה טעם החליט הירושלמי דאילן סרק בסרק לי' בי' משום הרכבה דאפי' הוה כתיב להדיא בקרא דכלאים עץ הוה אפי' אילני סרק בכלל כדמוכח מדאצטריך למכתב בערלה ונטעתם כל עץ מאכל ובלא תשחית את עצה נמי כתיב עץ מאכל א"כ ש"מ סתם אילן אפי' סרק במשמע וא"כ מנ"ל למעוטי סרק ודוחק לומר מטעם דלא שייך בי' ב' מינים דכולם מין א' הם דפשוט דאיכא מינא טובא באילני סרק וראי' דאמרי' עשרה מיני ארזים הם ועכ"פ מוכח דיש בהני מיני' לכל הפחו' ב' מינים שאינם עושי' פירות דאמרינן במס' תעני' כ"ה ע"ב וארז גזעו מחליף וכו' יע"ש מבואר דאותו שאין גזעו מחליף אינו עושה פירות דהרי הוי ס"ד דמיני' מיירי ועוד איכא חד דגזעו מחליף ונמי אינו עושה פירות דמיירי מיני' באמת נמצא איכא בהו עכ"פ ב' מינים שאינם עושים פירות והמה מינים שונים זה מזה דהרי מנו להו בעשרה מיני ארז הם וא"כ על מה סמכו רבנן לשלא יהא בו איסור הרכבה ודוחק בעיני לומר מדכתי' שדך והני אינם נוטעים בשדה אלא עולים מאליהם ביערים ועיין כיוצא בזה משנה ה' פ"ח דכלאים לענין קוצים בכרם זה נראה דוחק אבל הנלע"ד דמגופיה דקרא דמעשה בראשית דכתי' למינהו באילנו' נפקא לי' דשם מפורש עץ פרי עושה פרי אע"ג דפי' רמב"ן אשר זרעו בו היינו סרק היינו מייתורא ובודאי ברא גם הקב"ה אילני סרק אבל עכ"פ ליכא בפירוש בקרא אלא עץ פרי ואהני כתיב למינהו ולא סרק ואם האמת כן הוא איפשט אבעי' דריח לא מקרי פרי וא"כ ענפים המריחי' מותרים להבריכם זע"ז למאן דסמיך עצמו אהך גירסא בירושלמי אבל לע"ד דשומר נפשו ירחק מהם ויחוש לאידך גירסא דגם אילני סרק לא יבריכם זע"ז ומכ"ש לפי הטעם שכ' רמב"ן שאין לך עשב שאין לו מזל למעלה שאומר לו גדל והמערב המיני' מבלבל כחות שלמעלה א"כ זה שייך אפי' באילני סרק כמובן אלא שאין לנו עסק בנסתרות במופלא ממנו ואחתו' בברכה. יום ג' כ"ג מנחם תקע"ה לפ"ק.
משה"ק סופר מפפ"דמ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |