פתחי תשובה/חושן משפט/שטו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שכירות קרקע. עיין באר הגולה מ"ש וכתב המרדכי פרק האומר על אשה אחת כו' עד דכל חזקה לא מהני אלא אחר גמר מעשה שראוי להחזיק מיד עכ"ל והוא מדברי הסמ"ע סק"ב. ושם במרדכי סי' תקכ"ז מבואר דמיירי שלא אמר לה קני בחזק' מעכשיו ע"ש. ובאמת לענין מכר כבר מבואר בש"ע לעיל ס"ס קל"א בהגה דקנין חזקה לא מהני אם אמר קני לאחר ל' יום אא"כ אמר מעכשיו ולאחר ל' יום (ובש"ך שם כ' דה"ה לענין חליפין וכ"כ בטור וש"ע סי קצ"ה ס"ה רק בקנין כסף כ' בסמ"ע שם דקונה אפי' לא אמר מעכשיו כיון דאילו לא נתקיים המקח הי' צריך להחזירם לו הוי כאילו הם בעין כו') אלא דהסמ"ע העתיק בכאן דברי המרדכי הנ"ל שמבואר בהדיא דין זה ג"כ לענין שכירות. וכן דין הב' שכ' הסמ"ע בשם ריב"ש ואם קנה בא' מהדרכי' לא מהני מחיל' כו' כבר מבואר לעיל ס"ס קפ"ט לענין מכר והשמיענו בכאן ג"כ לענין שכירות. ועיין במל"מ פ"א מה' מכיר' דין ח' שכ' וז"ל ושמעתי שחכמי הדור שלפני נסתפקו במשכיר בית לזמן קצוב ואח"כ רצה להשכיר' או למכר' לאחר. לאחר שיכל' זמן הראשון אי מהני לשני קנין חזקה דנעל גדר ופרץ כיון שזו הבית קנויה לראשון לכל תשמישיה וגם נסתפק אי מהני נתינת רשות דשיור ראשון כדי שיקנ' הב' ומטו בה מאותה שכ' הריב"ש סי' תק"י הביאה מרן סי' שי"ב (דלא נסתלק השוכר מהקרקע בדיבור בעלמא בלא קנין. והוא דין הב' שכתב הסמ"ע הנ"ל) ושמעתי שנחלקו בזה חכמי הדור עכ"ל צ"ל דכוונת המל"מ באמר מעכשיו ודאחר הזמן דאם לא אמר מעכשיו אפילו בלא הי' עתה הבית מושכר כלל ג"כ לא מהני קנין חזקה לאחר זמן כמפורש ברמ"א הנ"ל [וכ"כ בס' דברי משפט סי' קצ"ב דמיירי באמר מעכשיו וכתב שם דמתוספו' יבמות צ"ג ד"ה קנויה לך יש להוכיח דמהני חזקה דעשה שוכר שני אף דעדין קנויה היא לראשון לכל תשמישין ע"ש) ומשמע מדברי המל"מ דע"כ לא נסתפקו אלא בקנין חזקה (ואפשר דה"ה בקנין חליפין) אבל בקנין כסף אין ספק כלל דודאי יכול למכור או להשכיר אף קודם שנשלם זמן דראשון. ודין דלמכור מבואר להדיא בש"ע סי' שי"ב ס"א שכ' שם והמקח קיים ולוקח צריך להניחו ביד השוכר עד שישלים זמנו ודין דלהשכיר מבואר בש"ך שם בשם תשובת המבי"ט ח"ב סי' שמ"ו דיכול להשכירו לאחר תון זמנו לכשיגיע הזמן ע"ש. ומשמע שא"י לחזור אף קודם שהגיע הזמן וכ"כ בפשיטות בנה"מ לעיל סימן רי"א ס"ז ובסי' שי"ב דאין המשכיר יכול לחזור בו אפי' קודם כלות זמן שכירות של ראשון דלא מבעיא לשיטת ר"ת שהביא הרמ"א שם בהגה דס"ל בשדה זו שאירש מאבא דקנה וא"י לחזור בו מטעם דירושה ממילא מכ"ש במחוסר זמן דהזמן ממילא קאתי אלא אפילו להחולקין בירושה מודים בזמן כו' (אמנם מבואר מדבריו דהיינו במעכשיו או בסתמא משא"כ היכי שתלה קנין בהזמן כו') וכתב עוד אמנם נראה דאפי' במחוסר זמן בעינן דוקא שיברר מקחו היינו שמשכיר לו שדה זו אחר שנה שמושכר לאחר אבל כשמשכיר לו סתם שדה ואין לו רק כל שדותיו הן מושכרים לאחרים לא מהני כמו דלא מהני לר"ת בשדה סתם מה שאירש מאבא וכן מוכח מהטור בסי' שיב כו' וכתב עוד דנראה דאפי' השכיר לו סתם הוי כאומר מעכשיו אם לא שתלה הקנין בהזמן כגון שא"ל קנה לאחר הזמן או אל תקנה עד זמן פלוני אבל אם השכיר לו סתם או שא"ל אני צריך עוד לישב עד זמן פ' או שמושכר כעת הוי כאומר מעכשיו דבכדי לא הוה עביד כמ"ש הרמ"א בסי' קצה ס"ה ואף דהרמ"א מיירי התם בק"ס היה בקנין כסף אף דמועיל אחר ל' גם בלא מעכשיו מ"מ כיון ששניהם יכולין לחזור בהן עד הזמן הקנין של עכשיו קרוי בכדי וע"כ מעכשיו קאמר עכ"ד ע"ש. אולם בתשו' בית יעקב סי' צ' לא פסק כן [הובא ג"כ במסגרת ובעט"צ ובמאמר קדישין בקצרה ובשינוי קצת] שכתב שם בראובן שהשכיר את ביתו לשמעון לשנה מר"ח אלול עד ר"ח אלול ובהגיע ד' שבועות קודם תשלום זמן השכירות השכיר את הבית ללוי ונתן לו לוי על השכירות י' זהובים וגם תקע כפו כדרך התגרים ואח"כ חזר בו ראובן ונתרצה להשכיר לשמעון גם על שנה ב' ובהגיע ר"ח אלול נכנס לוי לבית ראובן ושמעון שהי' דר בו מקודם אינו רוצה לצאת מן הבית ונתעצמו בדין. והשיב דמצד שראובן תקע כפו ללוי כדרך התגרים פשוט דלא קנה לוי אף אם הי' לאח"ז שכירות דראשון כי שכירות קרקע אינו נקנה באסטומתא (עי' בזה בש"ך ובנה"מ לעיל סי' ר"א סק"א דאם ידוע שהמנהג הוא גם בקרקע מהני) אך מצד שנתן לו לוי על השכירות י' זהובים ושכירות קונה בכסף אף שלא נתן לו רק מקצת הדמים כיון דאינו יוצא ונכנס אחר שאר הדמים דינו נקנה את כולם כמ"ש בסי' קצ ס"י אמנם כיון שהי' זה קודם תשלום זמן שכירות דראשון וגם החזרה שחזר והשכיר לשמעון הי' קודם התחלת השנה דהיינו קודם ר"ח אלול נראה דחזרתו חזרה וראיה ממ"ש המרדכי הביאו הסמ"ע בסי' שטו דכל חזקה ל"מ אלא לאחר גמר מעשה שראוי להחזיק מיד א"כ ה"נ אף את"ל שקנה לוי תחלה כששכר מראובן בכסף אין הקנין חל כיון דאין ביד ראובן להשכיר לו מיד שהרי הוא מושכר לשמעון עד ר"ת אלול ונמצא כשחזר ראובן קודם ר"ח אלול זכה שמעון שמה שדר בבית הוי חזקה וקנין לוי נתבטל מאחר שחזר בו ראובן וקנין שמעון הי' בעת שהי' בידו להשכיר דהיינו בר"ח אלול אף שגם לוי בא לבית עם ב"ב והחזיק בר"ח אלול מ"מ קנין שמעון עדיף דקנין לוי נתבטל ע"י החזרה שחזר ראובן והשכיר לשמעון וכן נלע"ד עיקר לדינא שכל האנשים השוכרים בתים לא מהני להו כל הקנינים עד שנשלם זמן השכירות של הראשון שדר בו. וכתב שם דאין סברא לחלק דהמרדכי הנ"ל איירי בקנין חזקה כמבואר בדבריו בהדיא משא"כ בנ"ד דלוי קנה בכסף בכה"ג לא יוכל לחזור וטעם החילוק י"ל דבהשכיר קודם ר"ח אלול הוי כמו שאומר קני קרקע ולא תקנה אלא לאחר שנשים יום דקיי"ל דבשטר [היכא שנקרע תוך שלשים] בחזקה לא קני כשלא אמר מעכשיו ובכסף קני אפי' לא אמר מעכשיו אפי' נאבדו המעות כמבואר בס"ס קצא ובסמ"ע שם כו' זה אינו דהתם מיירי לענין שיקנה אחר שלשים יום אם לא חזר בו אבל תוך שלשים יום לא קני וכיון שאין בידו להקנות אינו קונה לא בכסף ולא בחזקה ודין דכסף וחזקה שוין הם בתוך שלשים יום ועוד דהחילוק שיש בין כסף לחזקה לאו משום עדיפותא דכסף מחזקה אלא מטעמא שכתב הסמ"ע שם משום דבמעות אם לא נתקיים המקח היה צריך להחזירם לו כו' אבל לעולם אימא לך דקנין כסף וחזקה שוין הם וא"כ כיון דכתב המרדכי בקנין חזקה הנ"ל דיכול לחזור כיון שקונה בזמן שלא היה בידו להקנות ה"ה בקנין כסף ועוד דהמרדכי הביא הפסק הנ"ל הגמ' פ' האשה שנפלו [דף פב ע"א] דא"ר יוחנן האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום דקנה ומפרש טעמא משום דבידו להקנות לו מיד כו' אלמא אף היכא דהדין דקנה אחר שלשים כגון דאמר מעכשיו לא קנה אלא דוקא היכא דבידו להקנות מיד א"כ בנ"ד שאין בידו כיון ששמעון דר בו ולא נשלם זמן השכירות לא קנה לו אף לאחר שלשים יום אף אם לא היה חוזר ראובן להשכיר לשמעון [זה בודאי צ"ע. גם במסגרת לאחר שהעתיק דברי בהי"ע הנ"ל בקצרה כ' וז"ל ודוקא אם חזר בו קודם התחלת השנה אבל לאחר שהתחיל השנה חלה הקנין של זה השוכר מיד וא"י לחזור ע"ש] כ"ז נלע"ד לדינא אף שאין המנהג כן ורגילים להשכיר בתים קודם שנשלם זמן השוכר הראשון ורגילים להקנות בקנין אין זה קנין כלל ויכול לחזור מטעמים שכתבתי עכ"ד. והנה מכלל דברי הבי"ע הנ"ל שכתב שכל האנשים השוכרים בתים לא מהני להו כל הקנינים עד שנשלם כו' משמע דר"ל אפי' היכא דאמר מעכשיו וביותר מבואר כן בסוף דבריו וממ"ש אף שאין המנהג כן כו' ורגילים להקנות בקנין כו' ומשמע דכוונתו קנין סודר וא"כ בלא"ה אפי' אם הבית לא היה מושכר עתה לשום אדם פשוט דלא קנה אא"כ אמר מעכשיו כמ"ש בטור וש"ע סי' קצה ס"ה וכמש"ל וע"כ דר"ל אפי' באמר מעכשיו. אולם בתשובת חמדת שלמה חח"מ ס"ס ח' מבואר שהבין בדבריו דבלא מעכשיו קאמר (ולא ידעתי לפי הבנתו לישב דברי הב"י הנ"ל) וכתב שם על נדון דידיה וז"ל ומלבד כל מ"ש יש מקום ספק אף שזה ברור שיכול להשכירו תוך זמן שכירות הראשון מ"מ י"ל דיכול המשכיר לחזור כיון דלא חל עדיין זמן השכירות ולא חל הקנין וכ"כ בתשו' בית יעקב והסכים על ידו הגאון בעל בגדי כהונה אף דנחלק במקצת על סברת בית יעקב דסובר שאף לאחר זמן השכירות יכול לחזור (מדכתב בסוף דבריו לא קנה לו אף לאחר שלשים יום אף אם לא היה חוזר ראובן כו') אבל בתוך הזמן גם בס' בגדי כהונה הסכים שיכול לחזור היכא דלא אמר מעכשיו ולדינא צ"ע גדול עכ"ל. אמנם לא הזכיר הגאון בעל חמדת שלמה מדברי כה"מ הנ"ל שפסק בפשיטות דאפי' בתוך הזמן א"י לחזור ואפי' היכא דלא אמר מעכשיו אלא השכיר לו סתם רק שלא תלה הקנין בהזמן כו' ושם הביא ראיה ממ"ש הר"ן בנדרים דף מח ע"ב כו' ומהא דסתמו הפוסקים גבי שדה זו שאירש מאבא לר"ת ולא כתבו דבעינן מעכשיו א"ו דבכה"ג סתמא כמעכשיו דמי ע"ש. גם בס' עט"צ סק"א השיג על תשו' בי"ע הנ"ל ופסק דא"י לחזור אפי' בתוך הזמן [אלא שתחלת דבריו שם צ"ע מ"ש דאין ראיה כלל מהמרדכי דאיירי רק בקנין חזקה כו' כפי הנראה לא ראה רק במסגרת שהעתיק בקצרה דברי בי"ע הנ"ל ולא בגוף התשובה שהוא ז"ל עצמו רצה לחלק בזה ודחה חילוק זה כמו שהעתקתי לעיל. גם הראיה שהביא מדברי הב"ח בדיני מצרנות דאין השוכר יכול להוציא מהלוקח (עמש"ל ס"ס קעה מזה) יש לדחות דמכירה שאני ובודאי יכול למכור אף בתוך זמן שמושכר לאחר כיון שגוף הקרקע שלו דמבואר להדיא בש"ע סי' שיב ס"א וכמש"ל וכל עיקר הספק הוא רק בלהשכיר. אמנם הראיה שהביא ממור"ם סי' ריא ס"א בהגה הוא ראיה חזקה וכמ"ש נה"מ הנ"ל] ועוד נלע"ד כיון שהמנהג כן שרגילים להשכיר בתים קודם שנשלם זמן השוכר הראשון כמ"ש הבי"ע הנ"ל י"ל דאפי' ע"י ק"ס מהני דהא כ' הרש"ל בתשו' סי' לד דמהני שטר גבי אורענדי אף שהוא דשלב"ל כיון שהוא מנהג דמי לסטומתא ע"ש ואף שהנה"מ בסי' רמא כתב דשם הוא ג"כ מצד דינא דמלכותא אך בתשו' ח"ס סי' סו (הובא לעיל סי' רא ס"ב סק"ב) כתב בפשיטות דסטומתא מהני גם בדשלב"ל דכ"כ הרא"ש בתשו' כו' ע"ש וצ"ע. שוב ראיתי בס' דברי משפט סי' ריא הביא שם דברי הש"ך סי' שיב בשם המבי"ט הנ"ל דיכול להשכיר לאחר תוך זמן השכירות של הראשון כו' וכתב דראיית המבי"ט שם מב"ב דף קלו יש לדחות ומ"מ דינו אמת ואינו דשלב"ל כיון דזמן ממילא אתי וכמ"ש המל"מ פ"ז מה' אישות הל' ז' כו' [וכמ"ש נה"מ הנ"ל] ולענין אם יכול המשכיר לחזור בו קודם שחלה זמן שכירות הראשון נראה דאם אמר דיחול מעכשיו אחר דיכלה זמן שכירות דראשון אינו יכול לחזור אף קודם שכלה הזמן כמבואר בחידושי רשב"א וריטב"א קדושין דף סב כו' אולם אם לא אמר מעכשיו יכול משכיר לחזור קודם דכלה זמן שכירות דראשון דהא איתא בב"מ סו ע"ב דרב הונא סובר אם מכר פירות דקל קודם שבא לעולם יכול לחזור מבואר דאף לר"מ דסובר אדם מקנה דשלב"ל מ"מ קודם שבא לעולם יכול לחזור א"כ ה"ה לדידן בדבר דתליא בזמן כו' ומשמע מדבריו דאם השכיר לו סתם אף שלא תלה הקנין בהזמן לאו כמעכשיו דמי ויכול לחזור קודם שהגיע הזמן (שלא כדעת נה"מ הנ"ל ע"ש בסק"ד) ושם חולק על נה"מ הנ"ל במ"ש דאפי' במחוסר זמן בעינן דוקא שיברר מקחו כו' והוא ז"ל כתב ולפענ"ד נראה דאפי' אם אינו מברר הבית והיה לו כמה בתים דשכורים לאחרים ואייר אחר דכלה שכירות ראשון יהא בית אחד מושכר לך השכירות חל אחר דכלה זמן שכירות דראשון אף דלא בירר הבית ואמר בית זו רק דהשכיר לו סתם בית ומה שהביא הנה"מ ראיה ממ"ש הטור סי' שיב בשם הרמ"ה יש לסתור כו' עש"ה וע' עוד בדבריו בסי' שטו וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |