פתחי תשובה/חושן משפט/רא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואם מנהג המדינה כו'. נקנה המקח כו'. עיין בנה"מ שכ' דסטומתא הוא רק קנין דרבנן דהא קנין דרבנן ודאי דלא גרע ממנהג שנהגו הסוחרים כו' ע"ש. אולם בתשובת חתם סופר ח' ח"מ סי' י"ב אין דעתו כן וכתב שם שביאר בתשו' אחרת דנ"ל דזהו קנין דאורייתא ממש ועדיף מקנינים שתיקנו רבנן שלא ברצון הסוחרים ורק מטעם הפקר ב"ד נגעו ביה שיש פוסקים דס"ל דהמקדש אשה בקנין כזה אינו אלא קידושי רבנן עב"ש סי' כ"ח ס"ק ל"ה אבל סטומתא ומנהג שנהגו כן מעצמם ורצונם הוא קנין דאורייתא לפע"ד לענין חמץ ובכור וקדושי אשה ובתשו' מיוחסת לרמב"ן סי' כ' רכ"ה כ' להדיא דקנין ממנהג הוא דאורייתא ופוטר מבכורה עכ"ד והתשובה אחרת הלא היא בספרו ח"ס חיו"ד סי' שי"ד ושם הביא דברי הגאון נה"מ הנזכר דפשיטא ליה דסטומתא לא הוי אלא קנין דרבנן דלא עדיף מקנינים דרבנן והוא ז"ל ב' עליו ולפע"ד לא דמי להדדי ועכ"פ בנדון שלפנינו (בדבר השאלה שם בעסק בכור) לו ישקל סברת הגאון הנ"ל עם סברתי הוה ס"ס ספק אולי סטומתא קונה מה"ת ואת"ל מדרבנן אולי קנין דרבנן מהני לדאורייתא (עמש"ל סי' רל"ה ס"ז סק"ד) ועוד כיון דמשמע מלשון השאלה דהאנד שלאק קונה מדינא דמלכותא באתרא דהשואל ודינא דמלכותא בזה הוא מן התורה בלי ספק כו' ע"ש ועמ"ש בפ"ת ליו"ד סי' ש"כ סק"ד:
(ב) וכן כל דבר. עיין בתשובת רע"ק איגר זצ"ל סי' קל"ד שכתב דהיש"ש פ"ח דב"ק סי' ס' הביא בשם המרדבי (והוא בהגהת מרדכי ספט"ו דשבת) דאסטומתא לא מצינו דקנה רק בדבר שבא לעולם דהוי כמו קנין גמור אבל בדבר שלב"ל לא מהני הסטומתא למחשביה יותר מקנין גמור וכ"כ בתשובת הרדב"ז עכ"ל וכ"כ בס' קצה"ח ובס' נה"מ סי' זה והזכיר שם תשובת רש"ל סי' ל"ד שכתב דבאורענדי מהני שטר אף שהדא דבר שלב"ל כיון שהוא מנהג ודמי לאסטומתא ע"ש וכ' דאפשר כיון דשם הוא ג"כ מדינא דמלכותא ע"ש. אולם בתשובת ח"ס חח"מ סי' ס"ו אות ב' כתב בפשיטות דסטומתא מהני גם בדבר שלב"ל דכ"כ הרא"ש בתשובה כלל י"ג סי' כ' דאם מנהג העולם להקנות בשטרי חכירות דברים שלא באו לעולם מהני מטעם סטומתא וכתב דמ"ש במרדכי פ' ר"א דמילה בשם רבינו יחיאל (והובא ג"כ בב"י יו"ד סי' רס"ה) במי שנדר לאחד לתת בנו למול מהני מטעם סטומתא שכן נהגו אבל אם עדיין לא נולד הילד לא מהני דאין סטומתא מועיל לדבר שלא ב"ל היינו מפני שלא נהגו לדור למוהל טרם שבא הילד לעולם וזה ששינה מהמנהג ל"מ סטומתא אבל הרא"ש בתשובה מיירי שנהגו לחכור דברים שלב"ל מש"ה מהני. וכ' עוד דה"ה וכ"ש דמועיל באסמכתא דהא טעמא דלא קני משום דלא סמכא דעתיה ומכיון שנהגו שפיר סמכא דעתיה וקני אך כ' בנדון שהוזכר בשאלה שם שיהודי קנה עצים משר אחד ע"פ קאנטראקט והשכין הקנטראקט ביד יהודי שני שיפרע להשר ה' מאות זהו' שנ"ח לו והתנה הראשון עם השני שאם לא ישלם לו ליום פלו' יהי' הקאנטראקט מוחלט לו וזה הוא אסמכתא דלא קנה כמ"ש בש"ע סי' ע"ג סי"ז וכ' הרב השואל דליקני מטעם סטומתא והוא ז"ל כתב דזה אינו כי לא שמעתי מנהג זה מעולם אדרבה בכל כיוצא בזה מדיינים עליו בד"י ובד"א וא"כ לא קנה היהודי השני ע"ש. וצ"ע כי פשט דברי הגמ"ר שם לא נראה כדבריו וכן הוא בתשובת רדב"ז ח"א סי' רע"ח ע"ש:
(ג) הלוקח פרוטה. עבה"ט בשם סמ"ע ועמ"ש לעיל סי' קצ"ח ס"ה סק"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |