פתחי תשובה/חושן משפט/פח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) במקצת הטענה. כ' בס' שער משפט נראה דה"ה היכא דכופר הכל ועידים מעידים שחייב לו פרוטה בעינן נמי כפירת שתי מעין כו' ע"ש:
(ב) עד שיתבענו. עמ"ש לקמן סי' צ"ג פ"א סק"ד בענין שותפין שתבעו לאחד שתי מעין ופרוטה והוא הודה בפרוטה וכפר בשתי מעין שבין כולם ע"ש:
(ג) והוא מודה בפרוטה וכופר בשתי מעין. כ' בס' שער משפט והיכ' שטענו שתי כסף ופרוטה והודה בפרוטה וכפר בפרוטה ועל השאר אומר איני יודע יש להסתפק בזה אי אמרינן כיון דמה שאומר א"י צריך לשלם דהוי משואיל"מ אם כן שוב לא נשאר חיוב השבועה רק על פרוטה לבדה ופטור או דילמ' כיון שנתחייב השבועה על הב' כסף ביחד אף שמשלם על מה שאומר א"י מ"מ לא פקעה השבועה מהפרוטה שהיא כופר בברי וחייב עליו שד"א וכן מסתבר כו':
(ד) דבשבועת שומרין נמי. כ' בס' שער משפט נראה היכא דטענו פקדון שתי כסף ופרוטה והודה בפרוט' ועל מעה אחת כופר ואומר לא היו דברים מעולם ועל השניה טוען נאנסו דחייב שד"א על שניהם אף דמוב"מ בעי כפירת שתי כסף וכן שבועת שומרים מ"מ כיון דהטעם דבעינן שתי כסף דרחמנ' לא חייבה שבועה אלא בדבר חשוב שהוא ב' כסף כו' אם כן הכא כיון דסוף סוף הכפירה הוא שתי מעין והוא דבר חשוב מצרפינן שתי הטענות להדדי וחייב שד"א על שתי המעות יחד שאחת להד"מ והשניה נאנס ע"ש שהבי' ראיות לזה. וע' בספר בית יהודה בסי' זה שחולק עליו וכתב דלאו בחשובות תליא מלתא רק דגזה"כ הוא דצריך הכפירה להיות שתי כסף ואם כיון דבכל אחת מהשתי שבועות אין בהכפירה שתי מעין כסף אין מצטרפין הש"מ הנ"ל כ' לדחות ע"ש:
(ה) שבועת היסת. עבה"ט וכתב בספר עטרת צבי ובספר מאמר קדישין ותקנות ארצות שלא להשביע שבועת היסת על פחות משלשה זהובים פוליש רק קבלת חרם עכ"ל ובק"ק הוראדנא וסביבותיה המנהג שלא להשביע ש"ה על פחות מעשרה זהובים פוליש:
(ו) הוי כמו קרקע. עבה"ט עד מיהו אם אין לו אפי' מטלטלין י"ל דלאו הילך הוא כו' ועיין בס' דגמ"ר שכתב עליו וז"ל צ"ע דאם אין לו כלום לפרוע איני חייב ש"ד ע' סימן פ"ז סכ"ה בהג"ה וע' סי' צ"ו בש"ך סק"ז וצ"ל דשם מיירי שידוע שאין לו לשלם וכאן מיירי שאין אנו יודעים לו נכסים ידועים אפי' מטלטלין לכך לא הוי הילך אבל מ"מ אין התובע מאמינו שאין לו עכ"ל:
(ז) יש בו נאמנות. עבה"ט ועיין בתשו' עבוה"ג ס"ס קי"ג מ"ש בזה:
(ח) ונמצא שלא הודה אלא הודה אלא מה שבשטר. בגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב תמיהני אמאי לא העתיקו הראשונים להלכה סברת אידך שינוייא בסוגיין דפטור משום דמסייע ליה שטרא ונ"מ בכ"י שאין בו נאמנות דלכ"ע הודאתו מחייב שבוע' מ"מ בכה"ג בסלעים והוא אומר ב' דפטור דמסייע ליה שטרא וצלע"ג עכ"ל:
(ט) אפ"ה פטור. עבה"ט מ"ש דעכ"פ צריך לישבע היסת כו' עד ומ"ה כתב שם בהדיא דפטור מהיסת ולא כ"כ בדין קמא והטעם כו' ובגליון הסמ"ע דהגר"ע זצ"ל נ"ב בפשוטו י"ל דהכא כיון דאילו טען ב' היה חייב היסת א"כ גם בטוען ג' חייב ישבע היסת דאל"כ י"ל דעערומי קא מערים לפטור מהיסת ופשוט עכ"ל וע' בתומים:
(י) דאם רצה כו'. כתב בספר שער משפט ונראה דה"ה אם מודה בג' ועל המותר אומר איני יודע אף דלא שייך מיגו בזה כיון שאומר א"י מכל מקום לא אמרינן דה"ל כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דה"ל משואיל"מ אלא כיון דאם היה כופר בברי היה פטור משבוע' דאורייתא ה"ה כשטוען איני יודע לא הוי משואיל"מ כו'. ע"ש:
(יא) ואפילו משבועת היסת. עבה"ט שכתב והש"ך הניח דין זה בצ"ע כו' ועיין בתומים שתמה על הש"ך מלקמן ס"ס רס"ז. גם בספר נה"מ כתב דהעיקר כהמחבר ע"ש. ועיין בת' בית אפרים חח"מ סי' כ"ט כתב בזה וז"ל ולפע"ד דברי הש"ך נכונים דהתם גבי מוצא מציאה מה שמחזיר לו וגם מה שתובעו אינו אלא מחמת הודאת המוצא משא"כ הכא שלפי טענתו שטוען שעתה הוא זוכר בעצמו ואין זה מחמת הודאת התובע י"ל מה שנזכר בעצמו וטוען ברי אינו משיב אבידה וזה מבואר להמעיין בש"ך שכתב ודוחק לומר לפי שאמר לא הייתי זכור כו' עכ"ל. ולכאורה מדברי הט"ז בסי' רס"ז שהבאתי שם סק"ד מבואר דלא ס"ל חילוק זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |