פרקי דרבי אליעזר/יב
|
< הקודם · הבא > |
חבה יתירה חבב הקב"ה לאדם הראשון שבראו במקום טהור וקדוש. ומאיזה מקום לקחו, ממקום בית המקדש והכניסו לאפדנו שנאמר (בראשית ב טו) ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, ומה עבודה היה בתוך הגן שאמר לעבדה ולשמרה שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן שיזמור לכרמים ולחרש ולשדד את האדמה או לעמר או לקצור, והלא כל האילנות נצמחין מאליהן. שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן להשקות את הגן והלא נהר מושך ויוצא מעדן שנאמר (שם פסוק י) ונהר יוצא מעדן. ומהו לעבדה ולשמרה אלא לעסוק בדברי תורה ולשמור את דרך עץ החיים (שם ג כד) ואין עץ החיים אלא תורה שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והיה מטייל בגן כאחד ממלאכי השרת. אמר הקב"ה אני יחיד בעולמי וזה יחיד בעולמו אני אין פריה ורביה לפני וזה אין פריה ורביה לפניו לאחר כן יאמרו הבריות הואיל ואין לפניו פריה ורביה הוא שבראנו לא טוב היות האדם לבדו אעשה עזר כנגדו (בראשית ב יח) ר' יהודה אומר אל תקרי כנגדו אלא לנגדו אם זכה תהיה לו עזר ואם לאו לנגדו להלחם. וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה ואמרה לפני בוראה רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לו הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם וחצו בין שניהם הלילה להקב"ה והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר (איוב ג יג) ישנתי אז ינוח לי והקב"ה סומך את הארץ ומשקה אותה והיא נותנת פירותיה ומזון לכל הבריות. אבל מזונותיו של אדם בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וחס הקב"ה עליו שלא להכאיבו והפיל עליו שנת תרדמה וישן לו ולקח עצם מעצמותיו ובשר מלבו ועשתה עזר והעמידה כנגדו הקיץ משנתו וראה אותה שהיא עומדת לנגדו מיד חבקה ונשקה ואמר ברוכה את לה' עצמך מעצמי ולך ראוי לקראו אשה שנאמר (בראשית ב כג) עצם מעצמי ובשר מבשרי. עד שהיה לבדו נקרא שמו אדם ר' יהושע בן קרחה אומר על שם בשר ודם נקרא שמו אדם ומשבנה לו עזר אשה נקרא שמו ביניהם י"ה אם הולכים בדרכי ושומרים מצותי הרי שמי נתון ביניהם ומציל אותן מכל צרה ואם לאו הריני נוטל את שמי מביניהם והן נעשים אש ואש והאש אוכלת אש שנאמר (איוב לא יב) כי אש היא עד אבדון תאכל. י' חופות עשה הקב"ה לאה"ר בגן עדן וכלן של אבנים טובות ומרגליות ושל זהב והלא לכל חתן אין עושה לו אלא חופה אחת ולמלך אין עושין אלא ג' חופות ולחלוק כבוד לאדה"ר עשה הקב"ה עשר חופות בגן עדן שנאמר (יחזקאל כח יג) בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה וגו' הרי אלו י' חופות והיו המלאכים מתופפים בתופים ומרקדים כנקבות שנאמר (שם) מלאכת תופיך ונקביך היו בך. ביום שנברא אדם הראשון שנאמר (שם) ביום הבראך כוננו. אמר הקב"ה למלאכי השרת בואו ונגמול חסד לאדם הראשון ולעזרו שעל מדת גמילות חסדים העולם עומד. אמר הקב"ה חביבה גמילות חסדים מזבחים ועולות שישראל עתידין להקריב לפני על גבי המזבח שנאמר (הושע ו ו) כי חסד חפצתי ולא זבח והיו מלאכי השרת כמו שושבינים המשמרים את החופות שנאמר (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך, ואין דרכך אלא דרך חתנים כחזן, מה דרכו של חזןן עומד ומברך לכולם בתוך חופתה כך הקב"ה עמד וברך לאדם ולעזרו שנאמר (בראשית א כח) ויברך אותם אלהים: