פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/ה

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אפילו היא בעלת מום. עש"ך ומשמע מדבריו לכאורה במומין גדולים כגון חסר יד ורגל דלא שייך לא פלוג שרי ועיין תב"ש אות כ"ב ובשמ"ח סי"א דמומין גדולים אסור מדלא הביאו האחרונים דין של יש"ש פ"ב דחולץ סימן כ"ד ש"מ דלא סבירא להו הכין יע"ש ומסתימת לשון הש"ך משמע דסובר כיש"ש:

ב

לשם תודה וה"ה קרבן נזיר שמא בצנעא נדר ש"ך. וה"ה שלמים כמבואר והמחבר השמיטו דבכלל תודה הוה נמי שלמים עיין טור ובכה"ג:

ג

לשם תמורה ואם יש לו זבח אימור אמורי המיר ופסול ש"ס ור"מ ש"ך והנה כפי הנראה דפסול ואסור בהנאה כאן ועיין בר"מ פ"ב מה"ש:

ד

כשאינו נודר ונודב מידע ידיע דדרך שחוק והיתול אומר כן ש"ך ועיין תב"ש דאם אומר לנזירתי אפילו הוא טמא ואפילו רואין ששותה יין כל היום ומטמא למתים אפ"ה כיון שנזירות בר נידר ונידב הוא:

ה

עש"ך הביא סברת רש"ל דאם הוא לפנינו ואומר כן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ויש כח בשלו לאסור אפילו לאחרים ונראה ה"ה בהמות שותפות יראה דאוסר גם חלק חבירו והב"ח חולק:

ו

לחטאת. עש"ך ומסיק תרתי בעינן בלמ"ד ויו"ד הכינוי וחולק עם הט"ז שאם אמר חטאתי בלא למ"ד אינו כלום לדעת הש"ך כדמוכח מנדרים י"ג ולזה כיוונו התוס' בחולין ל"א לדף ה' ו' כמ"ש בנה"ך יע"ש אמנם מ"ש וכ"פ מהרש"ל והב"ח באמת הם חלוקים דלהב"ח כל שאמר בלמ"ד ויו"ד מהני ולרש"ל דווקא שאמר לשם אלא שמביא ראיה דעכ"פ בלא למ"ד כ"ע מודים הב"ח ומהרש"ל דאסור ומיהו אף בלמ"ד הולק מהרש"ל:

ז

כ' הש"ך הר"ב לא הגיה בא"ה דאזיל הכא לחומרא והכא לחומרא עכ"ל ויש לראות הא הטור נמי ספוקי מספקא ליה ומה הלשון דרמ"א מספקא ליה ועוד איך יתורץ זה בטור דאיך יאמר יה"ר אחר אשם והא ספוקי מספקא ליה ועוד דאיך כתב שם אחר סתם אשם וכאן דווקא אשם תלוי והנה לכאורה נראה דאם שחט בהמות חבירו לשם אשם תלוי להכשיר דס"ס שמא הלכה כהמחבר דווקא שותפות ואף דכה"ג סימן ק"ה כתב דכה"ג לא הוה ספק כיון דרמ"א הכריע יע"ש הא כאן היקל הט"ז ושמא הלכה כחכמים דאין בא בנדר ונדבה אלא מדכתב הטור בא"ח דיאמר יה"ר משמע דפשיטא ליה וצ"ע:

ח

עש"ך וכוונתו תחלת הציהוב פסול בזה ובזה וליכא מ"ע כתב תב"ש הא תורים לפסח ובן שנה לאשם וכדומה כיון דמין קרבן נינהו הרואה יטעה ואסורים יע"ש:

ט

וכן כו' כתב הש"ך אחר הכשר שחיטה ליכא תו מ"ע דהרי שור שחוט לפניך וזה אמת ויציב:

אמנם מ"ש להתיר במיעוטא קמא דקנה לא הבינותי דהרואה יאמר עתה הקדישו ואפילו בלא שחיטה כלל אם יאמר כן אסור או מדאורייתא או משום חשש הרואים שוב ראיתי בתב"ש החמיר ג"כ ולי הדבר פשוט כן וצ"ע:

י

עש"ך שהאריך וכוונת המחבר לעיל סימן ד' ס"ד הביא ב' דעות ויש מי שמתיר וכאן לא הביא דעת המתיר ואם כדבריו בב"י היה להביא כאן דעת הרא"ש דאוסר אף באין שותפות ותי' דהב"י סובר דהרא"ש כאן יודה ביש שותפות דליכא לצעורי דמצוה קעביד ומיהו באין שותפות קלא אית לה וביש שותפות כיון דאוסר חלקו מתפשט קדושה בכולה. ולא ניחא ליה לומר להב"י בשיש שותפות ליכא קלא כ"כ ובאין שותפות הוה ליה קלא דדוחק הוא לכן מפרש דביש שותפות אוסר שלו עכ"פ ולצעורי לא שייך כאן ובאין שותפות ליכא מ"ע דקלא אית ליה והב"י כתב כן להטור וליה לא ס"ל כפי' הטור והדר כתב דמשמע מדברי הב"י דמפרש כן להטור יע"ש ועוד דהרא"ש לא כתב כלום על משנה דשנים אוחזים בקדשים אם דווקא שותפות משמע אף בלא שותפות ומסיק דכאן פסק כדעת הר"מ מהאי טעמא ולעיל לא רצה להכריע דהתם איכא לצעורי וכאן אימור מצוה קעביד ועיין ט"ז שסיים בתערובת יש להקל יראה דהיינו דוקא חתיכה חיה ושאר קולות לא בע"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.