פני משה/שבת/טו/ג

פני משה שבת טו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מקפלין את הכלי'. בגדים שפושטן מקפלין אותן אפי' ארבעה וחמשה פעמים ודוקא באדם אחד אבל לא בשני בני אדם שזהו נראה כמתקנין. וכן דוקא בבגדים חדשים שהן עדיין אינן מתרככין כל כך. אבל בישנים שהן מתרככין קפולן כתיקון הוא. וכן דוקא בלבנים אבל בצבועין קיפילן מתקנן הוא ביותר ודוקא בשאין לו להחליף אבל אם יש לו יחליף לכבוד שבת ולא יקפל:

ומציעין את המטות. מתקנין אותן בהצעת הסדינין וכיוצא מלילי שבת לשבת אעפ"י שאין לו צורך בהן אלא למחר בשבת אבל לא משבת למוצאי שבת:

מיום הכפורים לשבת. אם חל יה"כ להיות בע"ש. והך מתני' כאחרים הוא דס"ל דכל החדשים לעולם לפי הסדר הן אחד מלא ואחד חסר ולדידהו אפשר שיהא חל יוה"כ ושבת אהדדי:

חלבי שבת. כן אימורי תמיד של בין הערבים קריבין במוצאי שבת והוא יה"כ משום דכתיב עולת שבת בשבתו:

לימד על חלבי שבת זו שקרובין בשבת אחרת. וקסבר ר' ישמעאל נדרי' ונדבות קריבין ביו"ט. והלכך לא מצית למידרש דעל יו"ט קאי ולומר שיהא חלבי שבת קריבין ביו"ט דלא איצטריך שהרי אפי' נדרים ונדבות שהן עולת חול ויכול הוא להמתין ולהקריבן בחול אפ"ה נשחטין וקריבין הן בי"ט מכ"ש שחלבי שבת שניתותרו מהנשחטין בזמנן שקריבין הן בי"ט וכי איצטריך קרא לחלבי שבת שיהו קריבין ביה"כ הוא דאיצטריך ומדכתיב בשבתו דריש למעט לחלבי יה"כ שלא יהו קריבין בשבת. ור"ע ס"ל דנדרים ונדבות אין קריבין בי"ט. והלכך קרא ליו"ט הוא דאיצטריך שיהא חלבי שבת קריבין ביו"ט אבל יה"כ ושבת דשניהן שוין הן אין חלבי של זה קריבין בשל זה והלכה כר"ע דנדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט:

גמ' קיפול בשנים אסור. דלא התירו אלא באדם אחד וכן קאמר ר' חגיי וכו':

וההן. וזה שמקפל על הספסל נמי כמו קיפול בשנים הוא לפי שמתקנו ביותר ולא התירו אלא לקפל כשהן בידיו:

ר' חגי וכו'. ואיידי דנקט להאי דר' חגי נקט הכא נמי להא:

ע"י שהפה זה מריח. מל' מריח יפריח הוא כלומר ע"י שנהנה מרוח פיו היוצא ממנו התירו לו לעסוק בדברי תורה בשבת וביו"ט שמתחלה לא ניתנו אלא להתענג בהן באכילה ובשתיה:

ר' ברכיה. פליג אלא שהעיקר שניתנו שבתות וי"ט כדי לעסוק בהן בד"ת לפי שיש לו מנוחה ממלאכה ומעסקיו:

מתני' איכא ברייתא מסייע לדין ואיכא ברייתא דמסייע לדין דתניא כיצד הוא עושה בהן או יושב ואוכל או אם ירצה יושב ועוסק בד"ת והך מסייעא לר' חגי דאם יושב ואוכל ושותה בהן נמי מקיים מצותן הוא:

כתוב אחד אומר וכו'. האי ברייתא אחריתא הוא דתניא אידך כתוב אחד וכו' וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם כצ"ל הא כיצד חלקהו וכו' וזהו מסייעא לרבי ברכיה דעכ"פ צריך לעסוק בהן בדברי תורה אלא שיתן חלק ג"כ לאכול ולשתות כדי לקיים לכם:

שבת לה'. כתיב והרי לישראל ניתן השבת אלא למידרש להתנהג בו כביכול כהקב"ה מה הקב"ה ממאמר הוא שבת בו שבדבר ה' השמים נעשו וכתיב ביה וישבות ביום השביעי וזהו מאמר ואף אתה תשבות בו ממאמר שאפי' אמירה בעלמא מה לעשות אחר השבת תשבות ממנו וכהאי עובדא דלקמיה:

סוכה אחת של נצפה. נוף אחד של אילן נצפה. והוא מן צלף ועלה מאליו לתוך שדהו ועשה הגדר וממנו היה ניזון ומתפרנס כל ימיו מהפירות שנתגדלו בהאילן:

מדוחק התירו וכו'. שאפי' דבור כזה ראוי היה למעט בשבת:

משתעיא סגין. מרבה בדבורה היה אומר לה אמי שבת היום ולהזכירה בדרך כבוד:

אסור לתבוע צרכיו בתפלה בשבת:

טופס ברכות כך הן. מה שהוא נוסח הברכה היא כך לא ישנה ולא אמרו אלא שלא להוסיף בתחנונים על צרכיו כדרך שהוא עושה בחול:

כוסות וקערות. דומיא דקערות קאמר שהן גדולות ואינן אלא לקביעת סעודה:

מן המנחה ולמעלה אסור שאין לו סעודה לשבת:

ובכוסית. שהן לשתיה מותר לפי שאין קבע לשתיי' ויכול הוא לשתות בהן עד הלילה:

אשה פקחת וכו'. גרסי' לה לעיל סוף פרק במה מדליקין ואיידי דאיירי בהדחת כלים מייתי לה נמי הכא:

אין תוקעין. כדרך שנוהגין לתקוע בע"ש לסימן ואם חל יה"כ בשבת אין עושין זה להיכר שבלאו הכי קדש חמור הוא:

לאחר השבת. ואם חל לאחר השבת אין מבדילין במ"ש לפי שיה"כ הוא וחמור הוא כשבת:

מה כר"ע. אם דווקא אליבא דר"ע הוא להא דאמר אין מבדילין דברם כר' ישמעאל יש לו להבדיל להכיר ולהודיע שקדושתו אינו כ"כ כמו שבת שכן חלבי שבת קריבין ביוה"כ אבל לא של יה"כ בשבת:

אפי' כר' ישמעאל לא יבדיל. שהרי כלום נתקן הבדלה אלא כדי להכיר להתיר דבר שהוא אסור לו ביום. ועכשיו הוא שהותר לו והרי אלו הקטיר חלבי שבת בשבת עצמו שמא אינו מותר בתמיה ומכיון שאין כאן להתיר דבר שנאסר לו ביום לא יבדיל ואפי' לר' ישמעאל:

ויבדיל שכך הוא מתיר וכו'. כלומר אע"פ כן יבדיל במוצאי שבת כדי להודיע דבהכי קיל הוא יה"כ משבת שכן הוא מותר להדיח ביה"כ כבשים ושלקות לצורך הלילה משא"כ בשבת ומשני ר' יוסי דכלום הוא מותר להדיח כבשים ושלקות ביה"כ לא מן המנחה ולמעלה וא"כ היאך יהי' זה שיבדיל במוצאי שבת סימן לכך:

ויבדיל בשבת מן המנחה ולמעלה ויהא ניכר לפי שמתרת ביוה"כ יהיה מותר להדיח כבשים ושלקות בזמן הזה וקאמר דהאיך קאמרת שיבדיל מן המנחה ולמעלה שהרי מה נפשך על מה יבדיל דכוס אין כאן נר אין כאן ובמה יבדיל וקאמר ר' אבון דהא ל"ק דה"ק ויבדיל בתפלה מן המנחה ולמעלה כלומר מזמן המנחה ולמעלה ותקנו שאז יתפלל מנחה ויבדיל הוא בתפלה ולא משני עלה מידי:

הדרן עלך אלו קשרים

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף