פני משה/שבת/ו/ד
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים עמודי ירושלים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' לא יצא האיש וכו'. תריס הוא מגן אלה הוא עשוי כמין דקר שנועצין אותו בארץ ויוצאין בו גם כן למלחמה ורומח הוא של ברזל ותקוע בעץ וכל אלו אינן דרך מלבוש לפיכך אם יצא חייב חטאת אבל שריון וקסדא ומגפיים דלעיל בהלכה ב' פטור משום דדרך מלבוש הן:
ר"א אומר תכשיטין הן לו ואינו חייב חטאת עליהן. שנא' וכתתו חרבותם לאתים וגו'. ואם הן כתכשיטין מפני מה יבטלו לעתיד:
בירית. זו שעשויה כמין אצעדה ומדבקת אותה סביב שוקה מזה ומזה ומטילין כבלים ביניהם והן תלויין בהבירית והכבלים עשויין לאלו הבתולות שפסיעותיהן גסות כדי שיתקצרו ולא יהיו נושרות בתוליהן ולפיכך הבירית היא טהורה שהיא תשמיש לכבלים ולאו כלי היא בפ"ע ויוצאין בה בשבת דלא חיישינן שמא תפול ותביא אותה בידה מפני שהוא דבוקה לבשר אבל הכבלים כלים הוי וטמאין ואין יוצאין בהן בשבת דשמא יפלו מן הבירית ותביא אותן בידה בר"ה:
גמ' כתיב וחמישים וגו'. איידי דאיירי במתני' בכלי מלחמה מייתי לה הכא ודריש בחמשה עשר כלי זיין מדכתיב וחמושים דחמושים הוה משמע תרי פעמים חמשה דמיעוט חמשים שנים בחמשה ומדכתיב וחמושים להביא עוד פעם אחד חמשה:
ואיזו היא האלה. וקאמר דפשטינן לה מן מה דתני וכו' לעיל בפ"ק דמעשרות בהלכה ו' מאימתי תורמין את הגורן משתיעקר האלה ש"מ דאלה כמין דיקרן הוא ותוחבין אותו בקרקע לעשות הגורן סביבותיו וכשעוקרין אותו עושין כרי מן הגורן והוקבע למעשרות:
חגור חרבך וגו'. אלמא דלהדר הוא עשוי:
לאתים כמו לאטין שהן ברזלין ארוכין שקוצרין בהן מרחוק:
למזמרות למיגזיין וכך תרגומו שהן הברזל הקצר שתופסין אותו ביד לקצור דבר הקרוב לו:
יחידית. על שוק אחד וכבלים בזמן שהבירית על שתי שוקיה והשלשלת בינתיים:
בירית זו אצעדה וכו' כרופסלה. כך היא נקראת לאצעדה שבשוק:
טירייא. שנותנין על היד כמה דאת אמר וכו':
עזקייא קדשייא. תרגום שלהן:
קורדיקייא. המנעלים והיו מטילין שמן אפרסמון בהן וכשהיו יוצאות היו מתיזין במקום שהיו רואין בחורים להכניס יצה"ר בהן כמה דאת אמר וברגליהם תמכסנה לשון ארס כארס נחש בכעוס:
שלטוניה. מה שמשימין על ראשיהן והוא כמין ציור על השבכה כמה דאת אמר וכו' בפכ"ח דכלים:
עונקייה. שעל הצואר:
השירות. והן שעושין כעין נטיפות על בגדי שיראין:
בלנדייא. שמשימין למעלה על בגדיהן:
תפארתם כלילייא וכו'. וכן מפרש לכוליה דקרא ורובן מן התרגום ויש שהוא כך בלשון יונית ובלע"ז אחר:
קולכין ומעפרן. הוזכרו במשנה בפכ"ט דכלים והקילקין וכו' והן כמין אריג וטיני סודרין:
סבניין רברבן. סדינים הגדולים ומצויירין:
זינרין וכו'. מיני ציורין על הבגדי פשתן:
אולרייא. מצנפת שעל הראש:
הרדידים. נקראין ליסוטא והן ממיני תכשיטין שלפניה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |