פני משה/שבת/ו/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא תצא אשה במחט הנקובה. דאין דרך האשה בכך וכן בטבעת שיש עליה חותם ולאו תכשיטין הן לה דאלו במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם תנן לעיל בריש פרקין דלכתחלה הוא לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת משום דהני כשאר תכשיטין ומשום גזירה דילמא משלפא ומחויא לחברתה אבל הני דמתני' דהכא כמשאוי חשיבי והלכך אם יצאת חייבת חטאת ואמרינן בגמרא התם וחילופיהן באיש שהאיש שיצא במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם חייב חטאת ובמחט הנקובה ובטבעת שיש עליה חותם לא יצא לכתחלה ואם יצא פטור ובין שהוא אומן ובין שאר כל אדם שוין בכך:

ולא בכובליאר. התם בגמרא מפרש מכבנתא והוא בת נפש שקושרת בו מפתחי החלוק וי"מ כמין טבעת עגולה שמסבבת בו ראשה:

ולא בכובלת. הוא כמין קשר שמנחת בו בושם להעביר ריח רע:

ולא בצלוחית של פלייטון. של שמן הטוב כדי להריח:

וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. דאין אלו אלא משום שמא תטלם להראות לחבירתה ובכל כה"ג לכתחלה לא תצא ואם יצאת פטורה:

גמ' תני לא יצא החייט במחטו וכו'. גרסי' להא לעיל בפ"ק בהלכה ג' עד תיפתר באשה גידלת ושם פירשתי:

דר' נחמיה זו היא. מתני' דקתני בטבעת שיש עליה חותם חייבת חטאת אלמא דלאו תכשיט היא לאשה ואע"ג דתנינן בפי"א דכלים תכשיטי נשים טמאין וקחשיב התם לטבעת בין שיש לה חותם בין שאין לה חותם מתני' דידן ר' נחמיה היא כדלקמן דס"ל בטבעת הלך אחר חותמה דעיקר טבעת היא בשביל החותם ואין דרך של אשה לחתום ולשלוח כתבים והלכך חייבת חטאת דלאו תכשיט הוא לה והא דתנינן התם דיש עליה חותם נמי תכשיט לאשה ההיא רבנן היא:

דתנינן תמן. בפי"ג דכלים עץ המשמש את המתכות טמא דהמתכות הוא העיקר והמתכות המשמשת את העץ טהורה כיצד וכו' טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג והוא עץ קוראל"ו בלע"ז טמאה דהטבעת היא העיקר והחותם אינו אלא כמשמש שלה ואם הטבעת של אלמוג והחותם של מתכות טהורה דהעיקר של עץ הוא ופשוטי כלי עץ טהורין דמקום מושב החותם לאו בית קיבול מיקרי שאין בית קיבול אלא העשוי למלאות בו וזה כבר ממולא הוא:

ותני עלה ר' נחמיה מחליף. דתני בתוספתא בבבא מציעא דכלים פ"ג טבעת של מתכות וחותם שלה של אלמוג ר' נחמיה מטהר וטבעת של אלמוג וחותמה של מתכות טמאה וכן היה ר"נ אומר וכו' בסולם אחר שליביו אם השליבין של מתכות טמא ובקולב הלך ג"כ אחר שליביו והכי הוא בתוספתא וכאן הוא ט"ס. דאחר מעמידיו אליבא דחכמים הוא. קילב הוא עץ ארוך שמעמידין לפני החנות ויש בו יתידות ומסמרין תקועין לתלות בהן איזה דבר. ובעול אחר סמנייריו והן סמלוניו ויתידיו התקועין בו וא"כ מתני' כר' נחמיה וכדאמרן:

תיפתר. להמתני' כדברי הכל דמיירי כשהיציאה לחתום בה כלומר שנתנה על ידה שיהא מוכן לחתום בה לעת הצורך ויצאת כך בשבת דבכה"ג אפי' לרבנן חייבת דלאו לתכשיט נתכוונה להיות על ידה והוי כמוציא דבר שאינו תכשיט:

היתה עשויה לכך ולכך. טבעת שהיא עשויה פעמים להתקשט בה ופעמים לחתום בה אם הוציאה שתהא מוכנת לחתום בה חייב ואם לתכשיט פטור אף על החותם לפי שעכשיו אף החותם טפילה היא לתכשיט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף