מראה הפנים/שבת/ו/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני לא יצא החייט במחטו וכו' עיין לעיל בפ"ק בה"ג ד"ה לא יצא החייט במחטו שבארתי לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שפירשו להא דקאמר עולא הכא בבבלי וחילופיהן באיש דאמחט וטבעת קאי וחלוקין הן על פי' רש"י וסייעתא לפירושם מהאי דהכא ותירצתי הקושיא שהקשו למה לי טעמא בתפלין משום שחייב אדם למשמש וכדמוכח מההיא דלעיל דקאמר הכא יוצאין בתפלין ע"ש וכו' והכרחתי שם דגם דעת הרי"ף לפסוק כרבא דלא גזרינן גזירה לגזירה. ולא כמי שרצה לומר דדעת הרי"ף לפסוק כאביי וע"ש ותמצא מבואר הכל. וכמה שתמה הרא"ש כאן על פי' הרי"ף היאך יתחייב האיש חטאת במחט שאינה נקובה הוצאה כלאחר יד הוא ע"ש. ולמה שמבואר לעיל מהא דמוכרח לדעת הרמב"ם דלא יצא החייט דמתני' לאו דוקא חייט אלא אורחא דמילתא קאמר וה"ה לכל אדם. וא"כ מפרשינן להמתני' דבנקיט ליה בידיה מיירי והלכך אסור לצאת ע"ש עם חשיכה כשהיא בידו משום דאם הוציא כך בשבת חייב ואם תחובה לו בבגדו לא גזרינן ע"ש עם חשיכה וא"כ ע"כ הא דקאמר עולא וחילופיהן באיש ומפרשינן דאמחט נמי קאי כפי' הרי"ף ע"כ בתחובה בבגדו מיירי ובמחט הנקובה התחובה בבגדו פטור אם הוציא בשבת ובשאינה נקובה אפי' תחובה בבגדו חייב אם הוציא בשבת והרי אנו למדין דדרך הוצאה היא בכך באיש דהא כמו באשה במחט הנקובה ותחובה בבגדה חייבת בשבת משום דדרך הוצאתה בכך. א"כ החילוף באיש במחט שאינה נקובה ותחובה בבגדו דרך הוצאתו בכך וחייב. ואם הרא"ש היה תמה על מחט שאינה נקובה באיש ובתחובה בבגדו דהוצאה כלאחר יד היא א"כ היה לו לתמוה גם באשה במחט נקובה הא הוצאה כלאחר יד היא דהא ע"כ א"א לפרש המתני' אלא בתחובה בבגדה דודאי בידה אין לחלק בין נקובה לבין שאינה נקובה וזה א"צ לפנים ואם באשה ע"כ לנו לומר דנקובה בתחובה בבגדה חייבת דדרך הוצאתה היא מפני מה לא נאמר כן באיש בשאינה נקובה אף שתחובה בבגדו חייב משום דדרך הוצאה באיש כך הוא שתוחב לתקן בגדו לפי הצורך. וכשתעיין לזה ובמה שבארתי שם תמצא מבואר הכל לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל ועם מה דמסייעא להו מסוגיא דהכא:

תיפתר דברי הכל בשהוציאה לחתום בה וכו'. ובבבלי דף ס' משני רב נחמן בר יצחק בשנוייא מרווחא טפי דקאמר טומאה אשבת קא רמית טומאה כלי מעשה אמר רחמנא וכלי הוא שבת משום משוי אמר רחמנא אין עליה חותם תכשיט יש עליה חותם משוי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף