פני משה/עירובין/י/ז

פני משה עירובין י ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בור בר"ה. וסמוך הוא לרה"י. וחולייתו גבוה עשרה טפחים. כלומר הבור עם גובה החוליא שהיא השפה סביביו הן עשרה טפחים וקמ"ל דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה ודוקא כשהוא סמוך לכותל רה"י בתוך ד' טפחים שאין אדם יכול לעבור שם אז ממלאין הימנו בשבת דרך החלון שעל גביו ואפילו אינו אלא עשרה טפחים עם החוליא אבל אם היה הבור מופלג מן הכותל ארבעה טפחים אין ממלאין הימנו אלא אם כן חולייתו גבוה עשרה שנמצא כשהוא ממלא ממנו דרך למעלה מחלייתו הוא ממלא שהוא למעלה מעשרה והוי מקום פטור:

אשפה בר"ה גבוה עשרה טפחים שופכין לתוכה מים בשבת. דרך חלון שעל גבה דנמי שופך דרך מקום פטור הוא ולא חיישינן שמא תנטל ותפחות האשפה מגבוה עשרה ואתי למשדי בה נמי כמעיקרא ודוקא באשפה של רבים שאינה עשוייה להתפנו' אבל באשפה של יחיד אין שופכין עליה דחיישינן שמא תתפנה וכששופך עליה הרי שופך הוא לר"ה:

גמ' אין את רואה עמוק כגבוה. בתמיה דמ"ש עמוק י' עשרה מגבוה עשרה ול"ל חוליתו גבוה עשרה הרי הבור לעולם עמוק עשרה הוא והוי רשות היחיד וממלא מרה"י לרה"י. ומשני דמיירי שאין בפיו של הבור רוחב ארבעה ולא הוי רה"י וכר"ה היא והלכך בעי' שיהא חולייתו גבוה עשרה שנמצא ממלא הוא דרך מקום פטור:

עד כדון בסתום. שאין מן הבור להכותל ד' טפחים וכסתום דמי לפי שאין אדם יכול לעבור שם ואין ר"ה מפסקת בינו ובין הכותל:

היה מופלג. הבור מהכותל ד' טפחים מאי ופליגי רב ושמואל:

נותן נסר. מן החלון שבכותל להבור ונמצא שאין כאן אויר מפסיק וממלא דרך צד הנסר. ואידך אמר נעץ קנה בארץ בין הכותל ובין הבור בכדי שלא יוכל אדם לעבור שם ואין כאן ר"ה מפסקת:

ולא ידעינן. מי משניהן אמר כך ומי אמר כך אלא מן מה דתני שמואל לעיל בשבת פ' הזורק בהלכה א' והובא לעיל בפ' הדר בהלכה ז' דפליגי רב ושמואל בזורק מרה"י לרה"י דרך למעלה מי' באויר ר"ה. ולשמואל אסור משום שבות א"כ דין הוא דאמר נותן נסר ולא סגי בנועץ קנה בארץ דמ"מ ממלא הוא מרה"י לרה"י דרך למעלה מעשרה באויר ר"ה ואסור משום שבות ולרב דס"ל התם מותר לכתחילה הכא בנועץ קנה סגי ומיהת קנה בעי שמכיון שהוא מופלג מן הכותל נראה כר"ה מפסק' ביניהן:

היו שנים. שדרין שני בני אדם אחד בבית ואחד בעליה או שני בתים זה בצד זה ולכל אחד חלון פתוח ע"ג הבור פליגי בה תרין אמוראין:

חד אמר עשרה. כלומר שצריך שיהא ביניהן עשרה טפחים ומעשרה ולמעלה כדי שלא יהו אוסרין זה על זה ואידך אמר ארבעה טפחים ביניהן סגי:

מתיב מ"ד עשרה למ"ד ארבעה. לדידך שאפי' שניהן בתוך עשרה מותר ואמאי וכי לא נמצאו שתי רשויות משתמשו' ברשות אחת כשממלאין מן הבור דבשלמא אם הן רחוקין זה מזה עשרה ומעשרה למעלה כל א' וא' ממלא בפ"ע דחלוקין הן ואין אוסרין זה על זה אלא לדידך הרי הן בשני בתים וממלאין שניהן מן הבור בתוך עשרה זה מזה והרי כאן שתי רשויות שבתוך עשרה משתמשין ברשות אחת ואוסרין זה על זה עד שיערבו ביניהן והעירוב עושה אותן כאחד:

א"ל ר"ה מבטלת. כלומר שאני הכא שלשניהן פתוח הוא לר"ה ואע"פ שהן בתוך י' זה מזה הרה"ר מבטלת שלא יהיו נחשבין כשתי רשויות בתוך עשרה לאסור זה על זה ולא דמי לההיא דשתי גזוזטראות זה למעלה מזה האמורה לעיל בפ"ח בהל' ח' דהתם אוסרין זה על זה כששניהן בתוך עשרה כדפרישית שם לפי שאין שם ר"ה שתהא מבטלת אותן מלהיותן נחשבין כאחת ושלא לאסור זע"ז שהרי שתיהן למעלה מן המים הן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף