פני משה/עירובין/י/ח

פני משה עירובין י ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אילן שהיא מיסב ובנוסחת הבבלי מיסך שהוא סוכך ונופו ניטה מכל צדדיו על הארץ:

מטלטלין תחתיו. בשבת דכיון שאין נופיו גבוהין מן הארץ ג"ט ה"ל כלבוד והרי יש כאן מחיצה י' שאין הענפים נמוכין אלא בראשן והולכין ומגביהין לצד חיבורן בהאילן וצריך שיהא ממלא את האויר בין הענפים להארץ בתבן וקש וכיוצא בהן וקושרן בארץ עד שיעמוד ברוח מצויה ולא יתנדנד שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה ודוקא עד בית סאתים הוא שמותר לטלטל שהרי לא הוקף לדירה היא וכל מחיצה שתשמישה לאויר לשמור אויר השדות והכרמים ולא לשם דירה אין מטלטלין בה אלא בית סאתים ואם היה יתר מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות:

שרשיו גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן. לפי שאסור להשתמש באילן גזירה שמא יתלוש זמורה ואם אינן גבוהות שלשה הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:

הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים נקראת מקום מוקצה שאין שם רוב תשמיש והדלת שלה זקופה היא כנגד הפתח וכשהוא פותח נוטל את הדלת ומטילה על הארץ לפי שאין לה ציר כשאר דלתות וכן החדקים והן קוצים שסותמין בהן הפירצה וכן המחצלת של קנים שסותמין בה וכל אלו קשורין ותלויין בכותל אלא כשפותחין מסלקין אותן ומטילן על הארץ לפיכך אין נועלין בהן דמחזי כבנין אלא אם כן היו גבוהין מן הארץ ואם הן קשורין ותלויין בכותל אפי' אינן גבוהין מן הארץ אלא נגררין על הארץ נועלין בהן:

ובלבד שלא יהא בו. אבור דמתני' קאי ובלבד שלא יהא בבור יותר מבית סאתי' שאז אסור למלאות ממנו אם אינו מוקף מחיצות ואליבא דר' יהודה בריש פ' עושין פסין דס"ל דמ"מ לא התירו אלא עד בית סאתים והבור עולה ממדת סאתים כדאמר שם בסוף הלכה א':

ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה וכו'. או או קאמר כלומר א"נ אפי' הוא מוקף מחיצות ולא יהיו גבוהות עשרה אינן מחיצות א"נ כשיש בהן פירצות צריך שלא יהיו פירצות יותר מעשר וכן אם היה עומד ופרוץ לא יהא בו (אלא) עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ דזה אסור ולשיטתיה אזיל כדאמר בפ"ק גבי שיירא שחנתה בבקעה דביותר מבית סאתים אפי' אין כאן פירצה יותר מי' עומד כנגד הפרוץ בעי' ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ ודוגמתו אמר לעיל בפ"ד בהלכה ב' גבי נמל דר"ג כדפרישית שם:

גמ' אסור לתלוש. ולקמן בפ' משילין בהלכה ב' גריס בשם רב אסור לדוש בשרשי זמורה בשבת והיא גי' הנכונה והיא שרשו אילן והיא שרשי קלחי כרוב הכל דין אחד להן ובגבוהין שלשה דמשתמש באילן הוא אבל אם אינן גבוהין שלשה כארץ הן ודשין עליהן:

מתניתא. דקתני הדלת שבמוקצה וכו' אין נועלין בהן בשאין להן צירין כלל אלא כדפרישי' במתני' אבל ביש להן צירין אם תלויין בציר שלהן אף על פי שהן נגררין על הארץ:

הדא היא דתני. בתוספתא פ"ח והובאה לעיל בפ"ה דשבת בהל' א' דלת גוררת ומחצלת גוררת וקנקולין הוא כלי מנוקב עשויה לעשן הבגדים שעליו ומשימין תחתיו אש וגפרית ולפעמים תולין אותו על הפתח ונגרר על הארץ מותר לפתוח ולנעול בהן בשבת ואצ"ל בי"ט וכן מחצלת הקשורה והתלויה אפילו אינה גבוה מן הארץ פותח וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף