פני משה/עירובין/י/ו

פני משה עירובין י ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא יעמוד אדם ברה"י וישתה בר"ה וכו'. ודוקא שהוא שותה בכלים חשובין וצריכין לו דגזירה שמא יוציאם הלכך צריך שיכניס ראשו ורובו לשם ותו לא חיישינן אבל אם שותה הוא בכלים שאינן צריכין לו מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו ואע"פ שלא הכניס נמי רובו לשם:

וכן בגת. מפרש בגמרא דלענין מעשר קאמר שכך הוא הדין אם הכניס ראשו ורובו בגת שותה הוא בלא הפרשת מעשר דשתייה זו שתיית עראי הוא וחוץ לגת הוי שתייתו קבע:

קולט אדם מן המזחילה. כמין בנין משופע סמוך לגג פחות משלשה. והולך על כל פני הכותל שבו המים היורדין מן הגג זוחלין ויוצאין וקולט הוא המים למטה מי' טפחים ודוקא קולט מלמטה מעשרה אבל לא יצרף פיו ויגע במזחילה שאם יגע והמזחילה היא סמוך לגג וכל פחות משלשה לגג כגג דמי והיי כעוקר מהגג שהוא רשות היחיד והוא עומד בר"ה:

ומן הצינור. שהוא יוצא ובולט לחוץ ואינו סמוך לגג:

מכל מקום הוא שותה. בין קולט בין מצרף ואם היה הצינור רחב ד' על ד' אסור מפני שהוא מוציא מרשות לרשות:

גמ' ניחא ברשות היחיד וישתה ברה"ר. שאסור דכשהוא עומד ברשות היחיד ושותה בר"ה צריך הוא שיהא שוחה למטה מעשרה דכל למעלה מי' לאו ר"ה הוא ושפיר הוי כמכניס מר"ה לרה"י ועד שיכניס ראשו ורובו לרשות היחיד אלא כשהוא בר"ה ושותה ברה"י אמאי אסור הרי הוא שותה בעמידה וכי אין פיו שבר"ה למעלה מעשרה הוא וא"כ אם הכניס ראשו בלחוד לשתות הרי כמוציא מרה"י למקום פטור הוא שפיו למעלה מעשרה טפחים:

שניא היא שמתגלגלין. המים ויורדין להגוף בשעת שתייתו והרי כמוציא מרה"י לר"ה הוא והלכך צריך שיהא ראשו ורובו ברה"י:

תני. בתוספתא פ"ח:

מלעיטין אותו מבפני'. ובתוספתא גריס אובסין וגי' דהכא נוחה דהא תנן בפ' מי שהחשיך אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ולמקים שהוא יכולה להחזיר קרויה הלעטה:

ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים. אע"ג דהמאכל הוא בחצר הגמל הוא בר"ה מכיון שהכניס ראשו ורובו בחצר מותר אלא מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ בתמיה והרי מוציא המאכל מהחצר לרה"ר:

אין פיו למעלה מעשרה טפחים. שינוייא הוא וכי אין פיו של הגמל למעלה מעשרה טפחים בר"ה וא"כ מוציא הוא למקום פטור ומותר:

אמר ר' חייה וכן בגת לענין מעשר. הכתוב לקמן בספרי הדפוס ט"ס הוא דהוקבע בתוך השקלא וטריא דהסיפא דמתניתין. ולא שייכא התם אלא הכא קודם להא דר' יוסי בר בון ור' חייא לפרש וכן בגת דמתני' קאי דהרי הגת אינו אלא כרמלית ולא גזרינן בכרמלית אלא לענין מעשר קתני וכדפרישית. במתני':

ר' יוסי בר בון מחלפא שמועתיה. אסיפא דמתני' קאי דקתני מן הצינור מכל מקום שותה ואפילו מצרף פיו סמוך לו והקשה ר' יוסי בר' בון לשמעתתא אהדדי וכי לא כן אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' חנינא שכל שלשה ושלשה כלומר שבכל מקום עד ג' טפחים הסמוכין למחיצה הרי הוא כמחיצה עצמה דפחות מג' כלבוד דמי וס"ד דהכא נמי אפי' הצינור סמוך בפחות מג' להגג נמי שרי ואמאי הרי הוא עומד ברשות הרבים והגג רשות היחיד הוא:

תיפתר ביוצא. הצינור ובולט חוץ לשלשה מהגג:

שאין בו רוחב ארבעה. וכן ובלבד שאין בו רחב ארבעה דאלו רחב ארבעה כיון שהוא למעלה מעשרה הוא עצמו רשות היחיד הוי:

נעץ קנה. ברשות הרבים והקיפו מחיצה כלומר שעשה למעלה מעשרה מקום רחב ארבעה על ארבעה על גבי הקנה וזרק מרשות הרבים לתוכו תחת ההיקף או ע"ג ההיקף דאלו הקיפו במחיצה גמורה ליכא מאן דפליג דהוי רה"י בגבוה ג' ורחב ארבעה אלא כדאמרן:

במחלוקת. תליא מילתא כדפליגי ר' יוסי בר' יהודה ורבנן בברייתא בשבת פ' הזורק והובאה לעיל בפ"ק דשבת דלר' יוסי בר' יהודה חייב דאמרינן גוד אחית מחיצתא ולרבנן פטור דהוי ליה מחיצה שהגדיים בוקעין תחתיה ולא הויא מחיצה ואיידי דאיירי בעניינא דרחב ד' למעלה מייתי להא:

התיב ר' יודן. אמתניתין קאי ואהאי אוקימתא דקאמר תיפתר ביוצא חוץ לג' ושאין בו רחב ארבעה והני תרתי למה לי הרי מכיון שהוא חוץ לשלשה מן הגג לאו כגג הוא:

והתנינן. בגיטין פ"ח בהלכה ג':

היתה עומדת בראש הגג וזרק לה גיטה וכו' אמר ר' אלעזר. כלומר ואמר ר' אלעזר התם עלה מתני' בגג שיש לו מעקה דסופו לנוח שם ושירד הגט לאויר המעקה ושאין לו מעקה בעינן שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג לפי שכל שלשה שסמוך לגג כגג הן אלמא דמיהת שמעינן דאויר שחוץ לג' לעולם לא הוי כגג וכיון דהכא מיירי שיוצא חוץ לשלשה למה לי שאינו רחב ארבעה:

אמר רבי חייה וכו'. לא שייך הכא אלא מקודם כדלעיל:

ר' יודן אמר דרבי מאיר. כצ"ל דר' יודן שהוא אמורא והקשה להקושיא חזר ומשני דהך אוקימתא דלעיל אליבא דרבי מאיר היא דאמר את רואה את הכותל כגמום כדלעיל בשבת פ' הזורק בהלכה ג' דפליגי ר' מאיר ורבנן לרבי מאיר אפי' אין שם חור רוחב ארבעה בכותל את רואה כאילו הוא גמום יחתוך דסבירא ליה חוקקין להשלים והשתא הא קמ"ל בהך אוקימתא דמתני' ר"מ היא דסבירא ליה חוקקין להשלים ובשאינו רחב ד' אם הוא סמוך להכותל רואין כאילו רחב ד' דחוקקין להשלים וה"ק אפי' בשאינו רחב ד' והוא שיוצא חוץ לג' מן הגג:

דברי הכל. כלומר לא תדחק לאוקמי כרבי מאיר וכהאי אוקמתא אלא מתני' ד"ה היא והכא מיירי במשתפע הצינור עשרה טפחים מתוך שלש כלומר אפי' הוא מתוך שלש לגג מכיון ששיפועו יוצא רחוק עשרה טפחים לא הוי כגג ולקמיה פריך עלה:

רבי יוסי בעי עלה אם וכו' מתוך שלש. לגג ודאי כגג הן דהרי מה אנן תמן גבי גט שאינו צריך הנחה אלא מכיון שבא לרשותה סגי ואפ"ה את אמר עד שינוח וכלומר עד שיבא לאויר תוך שלשה סמוך לגג דהוי כמו שנח כאן בשבת דבעלמא צריך שינוח ועד שיעשה עקירה ממקום הנחה לכ"ש דכיון שהוא תוך שלשה סמוך לגג דכמונח בגג דמי:

מכל מקום לא נח. בתמיה והיכי בעית לאוקמי הא כאן נח הוא ואמאי שרי:

א"ל. להכי מוקמינן כשאין רחב ד' ומכיון שאין בו רחב ד' ולא הוי מקום חשוב אפי' נח חשיב כאלו לא נח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף