פני משה/עבודה זרה/א/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים


פני משה TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' איצטרובילן. פירא דארזא:

ובנות שוח. מין ממיני תאנים הגדולים ולבנים:

בפטוטרותיהן. בעוקצים שלו שהם נתלין בו דמסתמא הנכרי רוצה להקריבן תקרובת לע"ז:

מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. לקח נכרי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל אחריני לאו לע"ז בעי להו:

ופירושן אסור. אם פירש דלע"ז בעי להו ומהו דתימא האי גברא לאו לע"ז בעי להו והא דקאמר הכי סבר כי היכי דהוא אביק בע"ז כ"ע אביקי ואימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ"ל:

דקל טב. פירות דקל משובח שרגילין להקריב מהן לעכו"ם:

וחצד. ובנוסחת הבבלי חצב. קנים שעושין מהן הצוקר א"נ מין עשב שבו תיחם יהושע את הארץ:

וניקלביס. מין עשב משובח מאד:

גמ' בפטוטרותיהן וכן איצטרובילין במטוטלותיהן בעוקצין שלהן:

תני. בתוספתא פ"ק:

אם היתה חבילה. הרבה לבונה ביחד מותר לו למכור דמסתמא לסחורה קא מכוין:

אין פחות מחמשה מנין. ובתוספ' גריס שלשה מנין:

אם היה כומר אסור. דלמיקטר לע"ז הוא וקונה הרבה לכמה פעמים:

רופא. אם היה רופא מותר דמסתמא לרפואה זבין:

תגר אם היה תגר מותר למכור לו הרבה ואין חוששין שהוא ימכור לנכרים אחרים להקטיר לע"ז:

תגר חשוד. שהוא מוכר להקטיר לעכו"ם אסור:

אנן תנן. במתניתן תרנגול לבן אסור. דמשמע אם הוא מבקש ממנו תרנגול לבן הוא דאסור אבל אם ביקש ממנו תרנגול סתם מותר למכור לו אפי' תרנגול לבן דמסתמא לאו דעתיה לעכו"ם לפי שהן מקריבין תרנגול לבן והוא אמר תרנגול סתם:

תני ר' חייה תרנגול סתם. ור' חייה בתוספתא תני אפי' אומר לו תן לי תרנגול סתם אסור למכור לו תרנגול לבן דתני התם בסוף פ"ק מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין א"ר יהודה בד"א בזמן שא"ל מכור לי תרנגול סתם אבל אם פירש לו מפני שהוא חולה או למשתה בנו ה"ז מותר אלמא דאפי' אומר לו תרנגול סתם אסור למכור לו מפני עצמו. ומפרש הש"ס דלא פליג ר' חייה אמתני' אלא מאי דסתים לה תנא דמתני' גילה לן ר"ח בבריי' ותרוייהו צריכי כדמסיק ואזיל:

אילו תנינן. במתני' ולא אשמועינן ר"ח בברייתא ה"א דלא אמרן הא דלא התירו למכור אלא בין התרנגולין דוקא אבל לא בפני עצמו:

אלא תרנגול לבן. כלומר בזמן שא"ל מכור לי תרנגול לבן:

אבל תרנגול סתם. אם א"ל מכור לי תרנגול סתם אפי' בינו לבין עצמו מותר לו למכור תרנגול לבן:

הוי צורכה למתניתא דר' חייה. הלכך איצטריך ר"ח להשמיענו בבריית' דאפי' א"ל מכור לי תרנגול סתם אינו מותר למכור לו תרנגול לבן כ"א בין התרנגולין דוקא:

או אילו. ואי אשמועינן ר"ח בבריית' ולא הוה תנינן במתני' דמוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין:

הוינן אמרין. דלא אמר ר' חייא דמותר למכור תרנגול לבן בין התרנגולין:

אלא תרנגול סתם. כלומר בזמן שא"ל מכור לי תרנגול סתם דהכי משמע מהאי בד"א דמפרש ר' יהודה בברייתא אבל אם אמר לו מכור לי תרנגול לבן מכיון שהזכיר בפירוש לבן אפי' בין התרנגולים אסור לו למכור דמסתמא דעתיה לע"ז קמ"ל במתני' דקתני תרנגול לבן אסור ומשמע דא"ל מכור לי תרנגול לבן כדאמרן ואפ"ה דוקא בינו לבין עצמו אסור אבל בין התרנגולין מותר כדמסיים ר' יהודה עלה דר' יהודה לא פליג את"ק אלא מפרש דבריו הוא:

הוי צורכה וכו'. הלכך איצטריך למיתני במתני' וברייתא ולא פליגי אהדדי:

אמר ר' בון בר חייה וכו'. רבי בון פליג על הא דאמרן דר' חייה גילה בבריי' מה דסתים התנא במתני' וס"ל דפליגי ברייתא ומתני' ודייק לה ממתני':

תרנגול למכור. אם אומר הנכרי למי תרנגול למכור ולא הזכיר לבן מוכר לו תרנגול לבן דבמתני' דוקא קתני תרנגול לבן אסור והיינו בשא"ל מכור לי תרנגול לבן:

תרנגול לבן למכור נימר וכו'. והא נמי פשיטא לן כשאומר תרנגול לבן למכור למי דאם הוא בינו לבין עצמו אסור ואם בין התרנגולין מותר כדשמעינן ממתניתין:

בעי. מיהו הא קמיבעיא לן ראה תרנגולין רועין באשפה ולבן ביניהן ואמר אלו של מי ואם למכור הן מהו:

כמי שסיים. אי אמרינן דהואיל וראה הלבן עמהן הוי כמי שסיים הלבן למי ואינו מותר למכור אלא בין התרנגולין או לא מכיון דלא סיים בפירוש למי הלבן:

היה חסר. משום דקתני במתני' בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו וכו' ובעי אם היה חסר מאליו מי אמרינן דחסר כה"ג שנולד כך מקריבין אותו לע"ז או לא:

קרייא אמר. ופשיט לה דמקרא יש ללמוד דחסר כי האי מקריבין לעכו"ם דכתיב וכי תגישון עור לזבוח. אתם אומרים אין רע לפי שמורגלים אתם לזבוח כאלה לעכו"ם הדא אמרה וכו':

קוריוטה. לפרש נקליבס וכך שמו:

מין הוא. חצד דקתני מין עשב הוא ושמו חצדא:

עבר ומכר. אלו דתנן במתני' אם מותר להנות בדמיהן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף