פני משה/עבודה זרה/א/ד

פני משה עבודה זרה א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עיר שיש בה ע"ז. ויש שם יום איד לבני העיר היום לע"ז שבעיר:

חוצה לה מותר. ואפי' סמוך לעיר מאד מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאינם נמשכים אחר אותה ע"ז שכך מנהגם יום איד של אלו אינו כיום איד של אלו:

מהו לילך לשם. לאותה העיר ביום ע"ז שלהם ולדבר עם אחד מבני העיר:

בזמן שהדרך מיוחדת. שהדרך הכבוש מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך לשם מפני שנראה כהולך שם לעבוד ע"ז ואם היה דרך מסלול הולך גם לעיר אחרת מותר שהרואה אומר למקום אחר הוא הולך:

והיו בה חניות מעוטרות. סימן הוא להם שאותם חניות של ע"ז הן ליטול הכומרים מכס מהם:

המעוטרות אסורות דמהניא לע"ז:

ושאינן מעוטרות מותרות. דלא שקלי מינייהו מכס לע"ז:

גמ' הא תוכה אסור. ואמאי אם מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור והרי אין הכל נמשכין אחריו:

ביריד שנו. שיש הרבה והרבה שנמשכין אחר הצלם הזה:

ומה בין לתוכה לחוצה לה. אם ביריד שנו גם בני חוצה לה באין לשם ונמשכין אלו אחרי אלו:

תוכה שנהנה. ע"ז מן המכס אסור דמהני לע"ז:

שלא נהנה. ע"ז של חוצה לה מן המכס של תוכה:

והתני. בתוספתא ומייתי לה לעיל בהלכ' א' הולכין ליריד וכו' ור"ל גופיה קאמר התם לא סוף דבר וכו' ואמאי קאמר הכא ביריד שנו ואסור. ולא משני לה עד לקמן:

והתני. ותו קשיא לן מהך ברייתא דתני לקח משם וכו' ניחא כסות ומעות דלק"מ אלא הא דקתני בהמה תיעקר שמעקר פרסותיה מן הארכובה ולמטה והתני הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה:

תיפתר ישראל ישראל. בישראל שלוקח מחבירו ישראל שמצוין שם על היריד:

והתני המוכר עבדו לנכרי דמיו אסורין. וכלומר וישראל זה מהיכן לקח העבד אם מן הנכרי היאך מכרו ישראל הראשון לנכרי זה והרי אסור למכור עבדו לנכרי שמפקיעו מן המצות ואפי' בדיעבד אם מכרו קונסין אותו בדמיו:

עוד היא תיפתר ישראל ישראל. הכא נמי תיפתר לה שישראל המוכרו לזה גם הוא לקחו מישראל אחר:

ישראל שהלך ליריד. לשאת ולתת בשוק של עכו"ם לוקחין ממנו בהליכה מפני שהוא כמציל מידן שמונעו מן העבירה שלא ימכור בשוק של עכו"ם:

ובחזירה. משם אסור לשאת וליתן עם הישראל הזה שעבר והלך לשם מפני שנתנו הדמים בידו מחמת ע"ז:

ובנכרים. בין הולכין לשם ובין באין משם מותר לפי שדמי ע"ז ביד העכו"ם מותר דבטלי בידיה:

אם היה פונדק. עכו"ם בעה"ב פונדק מותר לקנות ממנו וקס"ד אפי' דברים האסורים מותר מן הפונדק:

ביריד אסור. מן השוק של יריד אסור ואמאי יהא בפונדק מותר:

דילמא בפרגמטיא אמרה ר' יוחנן. דבהא שפיר הוא דמן התגר שבשוק אסור לקנות ממנו משום דשקלי מיניה מכס לע"ז והוי כמהנה לע"ז ומן בעל הבית הפונדק מותר דלא שקלי מכסא מן הבעל הבית:

אתא ר' בא וכו'. כלומר הדר וקאמר ר' בא בפירוש משמיה דר' יוחנן הכי:

החליף בהמה בע"ז אסורה. קס"ד דה"ק נכרי שהחליף בהמה בע"ז הבהמה אסורה לישראל לעולם והיינו דבעי עלה רב חסדא:

אלו השתחוה. לה הנכרי לבהמה ועשאה ע"ז לא אסרה לישראל דהיכן מצינו דנאסרה הבהמה להדיוט מחמת נעבד דלא אסרה תורה נעבד אלא לקרבן ואת אמרת מפני שהחליף הבהמה בע"ז אסרה בתמיה:

דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. כלומר דלא אמרה ר' יוחנן אלא לענין איסור משא ומתן ביום אידם דאסור לקנות ביריד בשוק של עכו"ם דחיישינן שאלו החליפן בע"ז קודם ליריד ולא לענין שתאסר הבהמה לעולם על הישראל הוא דאמרה:

אתא ר' זעירא וכו'. וקאמר בהדיא בשם ר' אבהו אמר רבי יוחנן דבפרקמטיא שמביאין על היריד הוא דאיתמר ולענין איסור משא ומתן לכתחילה על היריד הוא דקאי:

אסור לעשות חבילה ביריד. כלומר לא יעשו חבורה של אנשים ללכת ביחד שמא ימצא נכרי פוגע בהן וישאלו בשלומו ואסור לשאול בשלומו ביום אידו בפני רבים:

ותני כן. בתוספתא פ"ק לא ישא ויתן אדם עם הנכרי ביום אידו ולא יקל עמו את ראשו ולא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. במקום שחשיבות הוא לו כגון בשוק בפני רבים:

מצאו לפי דרכו. מצאו אחד הולך לפי דרכו בשוק שואל בשלומו בכובד ראש ובשפה רפה:

ואת מלוקחי יריד. והלא אסור ליקח משוק של ע"ז ביריד:

ואתה לא לקחת קלוסקין מימיך. על היריד:

שאני היא. גלוסקין דאמר רב יוחנן לא אסרו חכמים מלקנות מהם ביריד דבר שהוא חיי נפש:

לית את בדיק ליה. אם אין אתה יודע מן היריד הזה של צור מהו אם יש בו חשש משום ע"ז:

א"ל אין יהב תרתין ליטרין לפילפלין לאיסקרנדא. דרך שחוק השיב לו אם תתן ב' ליטרות פילפלין לתוך התיבה שלי אז אומר לך ודוגמא דאמרינן בש"ס דילן לכי תיכל כורא דמילחא. איסקרנדא כמו איסקודלא בלשון המשנה:

עאל. ר' שמעון בן יוחנן בעצמו לצור ולבדוק אחר זה ומצא כתו' שם לזכרון כדברים האלו:

שכנית. קבעתי לשכון בה היריד הזה שמנה ימים למזל ארקליס אחי שיעבדו למזל הזה וראה שעבודת עכו"ם היא:

ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה. ששופתין שתי קדירות שלהן סמוכין זה לזה בכירה אחת ואינו חושש הישראל שמא ניער הנכרי בקדירה שלו ותאסר משום בישולי נכרים:

וקשיא. הש"ס הוא דמתמה מה זה שהשיב לו הוא שואל לו זה יריד עזה מהו דניחוש בה משום ע"ז והוא משיב לו זה וענין אחר הוא:

אלא בגין וכו'. לפי שדרכו של ר' חנינא הוא שאינו אומר דבר שלא שמע מרבו לפיכך דחה אותו בתשובה של דחיה וענין אחר:

בוטנה. שם מקום:

ותני כן וכו'. דקאמר והמחוור שבכולן כלומר מה שהוא מחוור וברור לנו שאסור הוא יריד בוטנה ששם הוא ודאי לשם ע"ז:

מהו לילך לשם. פיסקא דמתני' היא דקתני מהו לילך לשם וכו' אסור וקאמר הש"ם דוקא אם היה אכסנאי אסור לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לה לפי שנראה כהולך לעובדה אבל בן עיר מאותה העיר והיה חוץ לעיר והולך לביתו מותר לילך אפי' אם הדרך מיוחדת לה שיודעין שחוזר למקומו הוא:

שיירה מותר. לעולם לילך לשם שכן דרך השיירה לילך ממקום למקום וליכא חשדא:

במה מעוטרות. חניות המעוטרות דתנינן במתני' במה הן מעוטרות ומה הוא חשש האיסור:

בהדס. מעוטרות ואסור משום תקרובות ע"ז לפי שדרך לשוטחן לפני הע"ז לריח ומתהני מריחא דע"ז:

בשאר כל המינין. לאו דוקא בהדס אלא אפי' בשאר כל המינין שאין בהן ריח דלאו משום תקרובת ע"ז נגעו בה אלא דטעמא מה שהוא מעוטר הוא סימן שהוא ע"ז:

על דעתיה דר' יוחנן. דאמר משום ריח ותקרובת ע"ז הכל אסור כל מה שהוא מעוטר בהדס ואפי' כמה דחיישינן שעשאום בתחלה תקרובת לפני הע"ז ואח"כ שמו אותם בחנות:

על דעתיה דריש לקיש. דלאו משום תקרובת הוא אלא דמה שמוסיפין לעטר החנות במיני פירות וכיוצא בהן הוא השייך לע"ז א"כ אינו אסור אלא התוספת שהוא משום העיטור כדמפרש ואזיל:

היך עבידא היה למוד להוציא ה' קופות. חוץ לחנות כדי לעטר לשם ע"ז והוציא עשר:

אין תימר משום עיטור אסור. כלומר אלו החמש קופות הראשונות שמדרך הוא בכך להוציא חוץ לחנות ולעטרו סביב הן הוא דאסורין דזה שייך לע"ז:

אין תימר משום פרקסים מותר. כלומר אבל באלו חמש קופות היתירות שאין דרכן להוציא לחוץ לחנות כל כך ולא שייך למימר בהו משום עיטור ולא הוציאן אלא לפרקוס ולנוי בעלמא מותר. פרקסי' כמו אין מפרקסין את האדם וכו' בסוף פרק הזהב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף