פני משה/נזיר/ו/ג

פני משה נזיר ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' סתם נזירות שלשים יום. אע"ג דכבר תני לה בפ"ק משום דבעי למיתני סיפא גלח או שגלחוהו לסטים סותר שלשים הדר תני לה הכא:

סותר שלשים יום. כלומר סותר עד שיהיה לו גדול שער של שלשים יום כשהוא מגלח תגלחת של מצוה:

או שסיפסף כל שהוא. שעקר והשיר אפילו שער אחד חייב דכתיב תער לא יעבור לרבות כל המעבירין:

חופף. מחכך בידו:

ומפספס. בצפרניו או בכלי ובלבד שלא יתכוין להשיר דדבר שאין מתכוין מותר:

אבל לא סורק. במסרק דהוי פסיק רישיה ואסור. ואע"ג דהמשיר אפילו שער אחד לוקה מכל מקום אינו סותר שלשים יום עד שיגלח רוב שערו בתער כדאמר בגמרא או במספרים כעין תער שמגלח בצד עקרו של שער:

לא יחוף באדמה. מין ממיני אדמה שהיא משרת השער דהא נמי הוי פסיק רישיה והלכה כרבי ישמעאל:

לא. הא ודאי לא מצית אמרת הכי אלא למעט לגמרי הוא דאתא שאין שאר המעבירין סותרין בו לא שבעה ולא שלשים:

גמ' כתיב תער לא יעבר על ראשו. ודריש לא יעבר הא אם עבר חייב וכלומר בכל דבר שהוא מעביר אפילו בזוג ואפילו סיפסף דתער לאו דוקא:

גדל פרע וכמה הוא גידול שער ל' יום. כלומר וקרא דגדל פרע להכי הוא דאתא דסותר שלשים יום דאלו לרבות שאר מעבירין לא איצטריך דמלא יעבור נפקא:

עד כדון נזיר טהור. עד כאן לא שמענו דתגלחת סותרת אלא בנזיר טהור דקרא ביה משתעי:

נזיר טמא. מנין דתגלחת סותרת בו אם גלח בתוך שבעה:

וגלח ראשו ביום טהרתו. ומה תלמוד לומר עוד ביום השביעי יגלחנו מיכאן שהוא חוזר ומגלח אם גלח בתוך שבעה של ימי טהרתו סותר וצריך לחזור ולגלח אחר ז' דתגלחת. כדי לכוף ראשו לעיקרו בעינן ואינה פחותה משבעה:

וגילח. וגלח ראשו דבנזיר טמא דריש דכולו בעינן ואם שייר שתי שערות לא עשה כלום:

ת"ל לא יעבר על ראשו כל המעבירין במשמע. א"כ למה נאמר תער מיכאן שאינו סותר בו אלא תער בלבד. דתער דקרא בא ללמדינו דאינו סותר אלא תער. לא יסתרו בו שלשים. אימא דקרא לא ממעט שאר המעבירין אלא מסתירת שלשים כדין התער אבל יסתרו בו שבעה:

אין תימר לא יסתרו בו שלשים. דוקא אתי למעט אבל שבעה סותרין א"כ קשיא מה בין נזיר טהור לנזיר טמא בשאר המעבירין ואנן תנינן בברייתא דלקמיה דיש חומר בנזיר טמא מבנזיר טהור בהא:

תני קל וחומר בנזיר טהור. דתני מצינו קולא וחומרא בנזיר טהור מה שאין בנזיר טמא וכן בנזיר טמא מה שאין בנזיר טהור. וגי' הדפוס משובשת ומוכפלת ומוטעית וה"ג קל בנזיר טהור שאינו סותר אלא בתער וחומר שהוא סותר בו שלשים קל בנזיר טמא שהוא סותר בו שבעה וחומר שבכולן סותרין בו. שדין נזיר טהור שסותר שלשים ודוקא בתער ונזיר טמא אינו סותר אלא שבעה וכל המעבירין סותרין בו משום דבעינן שיהא בו לאחר ז' כדי לכוף ראשו לעיקרו ובכל דהו בצר ליה שיעורא:

אין תימר. השתא מסיק לה למילתיה דאין תימר בנזיר טהור לא יסתרו בו שאר המעבירין שלשים דוקא אבל שבעה סותרין הן א"כ מה שני לן בין נזיר טהור לנזיר טמא בשאר המעבירין דקאמר חומר בזה בנזיר טמא מה שאין כן בנזיר טהור שסותרין בו בכלן ואפילו בכל המעבירין הא סתירת שבעה דסותרין בנזיר טמא סותרין נמי בנזיר טהור אלא ע"כ דשאר המעבירין אינן סותרין כלל בנזיר טהור:

אית דבעי מימר. דכך השיבם ר' יסא:

מה שני בין במספרים לבתער ונזיר טהור כר' אליעזר. כלומר לר"א דאמר לעיל בפ"ב דנזיר טהור שגלח לאחר מלאת סותר שבעה כדאמר התם דיליף תגלחת הטהרה מתגלחת הטומאה ואי אמרת דמספרים בנזיר טהור סותר שבעה א"כ מה חילוק בנזיר טהור לאתר מלאת בין מספרים לתער דהא לר"א לעולם אינו סותר לאחר מלאת אלא ז' ואפילו גלח בתער וע"כ דר"א נמי דריש תער דקרא דוקא ומאי ממעט אליביה בלאחר מלאת אלא ודאי דלגמרי ממעט להו לשאר מעבירין:

תמן תנינן. בפרק בתרא דנגעים:

והלוים. בעת שנבחרו לשירות כדכתיב והעבירו תער על כל בשרם:

מתני'. דקאמרה גלח שלא בתער או שייר שתי שערות לא עשה כלום בנזיר טמא אבל בנזיר טהור אינו מעכב ב' שערות דכיון דגלח רוב ראשו יצא ואפילו שלא בתער:

רבי אמי בהדא ר' אלעזר בעי. הקשה על דברי ר"א דהרי כל עצמו של תער לא כתיב אלא בנזיר טהור דכתיב תער וגו' עד מלאת הימים ומשמע הא אם השלים צריך תער דוקא ונזיר טמא הוא דילפינן מנזיר טהור דצריך גלוח בתער והיכי קאמר ר"א דמתני' בנזיר טמא היא:

דילמא לא איתאמרת. הא דר"א אלא בנזיר טמא בשתי שערות דהא דשתי שערות מעכבין בנזיר טמא הוא אבל בנזיר טהור ברוב ראשו סגי:

נהיר את. אם זכור אתה כשהיינו שונין במסכת נזיר ואמרינן דאין חילוק בנזיר טהור בין מספרים לבתער שאחר ששלמו ימי נזירותו מגלח בכל מה שרוצה:

ואמר ר"א. נמי דמתני' דנגעים דצריך תער בנזיר טמא דוקא ורבי יוסי לא מפרש להא דר"א כר' אמי:

נזיר טהור למה לא. ומה טעם דבנזיר טהור לא מעכב תער:

נזיר טהור מגלח לאחר זריקה. מדם קרבנותיו כדתנן לקמן וכיון שקדש ראשו בזריקת דם שלמה נזרו וברם כנשור הוא שערו דכבר שלמו ימי נזירותו ואינו מעכב אם גילח במה שהוא אבל נזיר טמא עדיין לא שלמה נזרו. ולא סבירא ליה האי דרשא דרבי אמי עד מלאת הימים וכו' אלא דתער על אזהרת איסור גילוח בתוך נזרו לחודיה קאי:

את אומר בנזיר טהור. הא דאמר ר"א דרוב ראשו מעכב בנזיר טהור ואם גלח שלישו ולא הספיק לגלח רובו עד שחזר וגדל כולו מהו מגלח השאר ששייר בתחלה ודיו או צריך לגלח את כולו והיינו רוב ראשו ואפילו השליש שגלח בתחלה צריך לחזור ולגלח דגלוח הראשון לאו כלום הוא ולא איפשיטא:

את אמר בנזיר טמא שתי שערות מעכבות בו. ואם כן נמי סותרות בו דגילוח מיקרי אלא הא קמיבעיא לן ודכוותה בנזיר טהור אם ילפינן נזיר טהור מנזיר טמא לענין שמעכבות בו ב' שערות וסותרות ומתני' דנגעים לאו דוקא בנזיר טמא מיירי:

וכן הוא ותני. נמי בברייתא כן:

וגילח. אם גילח את כל ראשו ישייר בו ב' שערות דמעכבות בו והיה בהן שני פעמים כדי לכוף ראשן לעיקרן וחזר וגלח מהן כדי פעם אחת ושייר עוד כדי פעם אחת לכוף ראשו לעיקרו מהו:

מאחר שגלח כדי סימן. מי אמרינן מאחר שגלח גם באותן ב' שערות כדי סימן אחד והוא כדי לכוף ראשו לעיקרו יצא או מאחר ששייר עוד כדי סימן אחד לא יצא ולא איפשיטא:

למלכות. כמו למלקות ודרך הש"ס הזה להשתמש בחילוף האותיות:

אחת. אם גילח שערה אחת בתוך נזרו לוקה:

לעיכוב. אחר שהשלים נזרו ב' שערות מעכבין הגלוח:

לסתירה. אם גלח בתוך נזרו אינו סותר עד שיגלח שלשה:

מתני' פליגא על רבי אילא גרסינן. א"נ על רבי יוסי שקבלה מיניה דהא קתני והוא שסיפסף כל שהוא חייב ואפילו לא הוי שערה אחת:

כל שהוא מזה וכל שהוא מזה. מב' שערות כל שהוא והוי כעין שערה אחת:

מתני'. ברייתא פליגא על רבי אילא:

משם ארבעה לוים. אם היה נזיר ומצורע ובי"ט ומשום מקיף פאת ראשו אם היו במקום הפאות וקשיא לרבי אילא דקאמר בשערה אחת לוקה:

ללוים אתינן מיתני. כלומר הואיל וחשיב לה בהדי הני לאוין דמשכחת לה דבחדא תלישה מיחייב בארבעה והלכך קאמר שתי שערות משום דקחשיב י"ט בהדייהו ואינו חייב אלא על ב' שערות:

אבל למלקות. בנזיר אפי' על אחת לוקה:

ומפספסין בקליקין. כמין בגד עשוי משער העזים ומפספסין בו ומותר הנזיר לפספס בהן שערו:

מאן דאמר מפספסין בבריא. ושערו חזק ואין חוששין לתלישת השער בפספוס זה:

בתש. שתש כחו ובפיספוס כל שהוא יבא לתלישת שערו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף